קלבסיאלה (Klebsiella pneumoniae) הוא חיידק גרם-שלילי בעל קפסולה, המשתייך לפלורה הטבעית של חלל הפה ומערכת העיכול. במקרים מסוימים, ולרוב במסגרת בית החולים, החיידק עלול להגיע לחלקים שונים של מערכת הנשימה ולגרום לדלקת ריאות ולמצבים נוספים. לאחר מקרים רבים של דלקת ריאות בשל קלבסיאלה וטיפולים אנטיביוטיים שונים, התפתחו זנים של החיידק המבטאים עמידות לסוגי אנטיביוטיקה רבים (לרבות קרבפנמים) באמצעות ייצור של אנזים המפרק את התרופה - קרבפנמאז. ייצור האנזים מתאפשר באמצעות רכישת גן המקודד לו. בבדיקת PCR ניתן לזהות את הגן המקודד לאנזימי קרבפנמאז כעדות להימצאות זן עמיד לאנטיביוטיקה[1].
צילום: shutterstock | Tati9
מטרת הבדיקה
הבדיקה משמשת ככלי באבחנת זיהום של קלבסיאלה, המייצר קרבפנמאז, אנזים המקנה חסינות לאנטיביוטיקה קרבפנם[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
זיהום עם קלבסיאלה – התקה של החיידק קלבסיאלה פנאומוניאה הגדל באופן טבעי באזור הפה והמעי לאזור אחר בגוף כגון מערכת השתן, מערכת הנשימה או הדם. אחד הגורמים הבולטים המאפשרים לחיידק לשרוד ולהתרבות היא הקפסולה עשוית הסוכרים, המגנה על החיידק מפני תאי מערכת החיסון ומונעת את הזיהוי שלו על ידם[3].
גורמי הסיכון העיקריים להידבקות בקלבסיאלה הם דיכוי של מערכת החיסון (בחולי סוכרת, אלכוהוליסטים, מבוגרים, בעלי ממאירויות שונות, עקב טיפולים מסוימים ועוד) ושהייה בבית חולים בטיפול נמרץ או במסגרות רפואיות אחרות לאורך זמן[3].
התסמונות הקליניות הנפוצות העשויות להיגרם מזיהום בחיידק זה כוללות[3]:
דלקת ריאות – לעתים מלווה גם בדלקת הסימפונות (ברונכיטיס) ולרוב מתאפיינת בתסמינים כגון חום, שיעול, ייצור מוגבר של כיח סמיך עם גוון דמי, כאבים פלאוריטיים בחזה, וריבוי תאי דם לבנים. במקרים מסוימים עלולים להתפתח גם אבצס ריאתי ו/או אמפיאמה (הצטברות מוגלה בחלל הפלאורה).
דלקת בדרכי השתן– קלבסיאלה עלולה לגרום לדלקת בדרכי השתן העליונות והתחתונות, שלפוחית השתן, הכליות והערמונית. זיהומים אלו מתאפיינים בתסמינים שונים של מערכת השתן בהתאם למקום הזיהום.
דם – בקטרמיה (הימצאות חיידק בזרם הדם) עלולה להיגרם עקב היחשפות לחיידק, לרוב במסגרת בית החולים. במספר רב של חולים לא מזוהה המקור לזיהום, ובאחרים המקור הוא קטטר המוכנס לזרם הדם.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר יש חשד להידבקות בקלבסיאלה במסגרת בית החולים (שם רוב הזיהומים מתאפיינים בחסינות לאנטיביוטיקה). אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשות הכנות מוקדמות לביצוע הבדיקה. ניתן לבצע את הבדיקה על מגוון של דגימות, אם כי הדגימה המועדפת היא של אזור פי הטבעת ולעתים של צואה. איסוף הדגימה נעשה באמצעות מטוש סטרילי[4].
אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[5].
אזהרות
סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[6].
פענוח תוצאות
[2] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי DNA המקודד לאנזים הקרבפנמאז. יש לציין כי תוצאה זו אינה שוללת את נשאות הגנים על ידי החיידק בשל דיכוי תהליך ה-PCR, גיוון גנטי, כמות קטנה מדי בדגימה או סיבות אחרות.
תוצאה חיובית תוצאה חיובית מעידה על הימצאות DNA המקודד לקרבפנמאז ומעידה כי זן הקלבסיאלה שזוהה במטופל.ת הוא נשא של הגן ולכן מבטא עמידות לאנטיביוטיקה קרבפנם.
בפיענוח c.t בעצימות נמוכה שעשיתי לביקורת ניכתב על ידי כירורג חזה , שראה את הדיסק שפיענח הרדיולוג. קשרית פריפרית זעירה 7 מ" מ מסוג ggo ב rll ללא שינוי במעקב של שנה וחצי. כניראה מייצגת תהליך פרהגידולי או גידולי בשלב מאוד מוקדם. יש לציין שהקשרית התגלתה במקרה לפני שנה וחצי ב ct חזה שעשיתי בעצימות רגילה. האם זה סרטן?
עקב אי נוחות של מס חודשים בצד ימין מאחור עשיתי ct חזה בטן אגן בפיענוח רשום : מוקדים ריאתיים זעירים בודדים בפסגות הריאות כמו כן מוקד ריאתי פחות מ 4 ממ ב rll . לא הודגמו בלוטות מוגדלות במדיאסטינום ובאקסילות. האם יש הממצאים מסוכנים האם דרוש טיפול/איבחון נוסף ? תודה
על פי פענוח ה-CT שצירפת, הממצאים שצוינו (מוקדים זעירים בודדים ומוקד קטן מ-4 מ"מ) הם ממצאים שכיחים מאוד שלרוב אינם מעידים על תהליך מסכן חיים במיוחד כאשר אין עדות לבלוטות לימפה מוגדלות. עם זאת, חשוב לבצע הערכה מסודרת: פנייה לרופא ריאות: מומלץ לקבוע תור לרופא ריאות לצורך מעבר על הדיסק עצמו (התמונות) ולא רק על הפענוח הכתוב. הרופא יעריך את הממצאים בהתאם לגורמי סיכון אישיים (כמו היסטוריה של עישון או חשיפות תעסוקתיות).
הוסף תגובה
תוצאות ct
Alon12/03/2026 | 19:24
תודה על המענה המהיר !! האם אי הנוחות בצד ימין מאחור יכולה להיות קשורה לתוצאות הנל או שאין קשר לדעתך ? בכל מקרה כהמלצתך אפנה להמשך בירור תודה דר
שלום ד"ר. אחי שהיה בנאדם בסך הכל בריא(בן 60) אובחן לפני כ3 חודשים כחולה סרטן ריאות אדנוקרצינומה שלב 4,תאים שאינם קטנים.עדיין לא התחיל טיפול.. סובל משיעול, קוצר נשימה קל ולעיתים גם יש לו כאבים בכתפיים ובגב. בוצעו בדיקות והתקבלו תוצאות, להלן: Pdl140% מוטציית Erbb2 ומוטציה בגן TP53(40.47%) זוהו חסרים בבגנים CDKN2A ו-CDKN2B מעבר לזה סטטוס MSI יציב ומדד TMB לא ניתן להערכה בדגימה.. רוצה בבקשה ממך לדעת איזה טיפול יהיה אופטימלי עבורו לאור הנתונים הנ"ל. טיפול ביולוגי ממוקד או אימונותרפיה(עם כימותרפיה..??)ומה השיקול עלפיו מחליטים רוצה להבין גם את משמעות הימצאות מוטציה בגן TP53 על הצלחת הטיפול ועל הפרוגנוזה
שלום. הפרופיל הגנטי בגידול מאפשר לטפל בשתי אפשרויות טיפול עיקריות. טיפול ממוקד מטרה למוטציה בerbb2 או טיפול משולב כימו-אימנו. הטיפול הממוקד מטרה לא בסל התרופות וקיים באופן פרטי או דרך מחקר קליני. ההחלטה הטיפולית נלקחת יחד עם האונוקולוג המטפל ומתבססת על קרטיריונים נוספים. בהצלחה רבה לאחיך.
שלום.לצערי,אחי אובחן לאחרונה עם סרטן ריאות מסוג אדנוקרצינומה,שלב 4. עדיין לא התחיל טיפולים לפני כ3 שבועות נלקחה דגימה לבירור מוטציות היום התקבלה תשובה לגבי חלבון pdl1(נמצא חיובי נמוך,40%),אך לא הגיעו תוצאות לגבי מוטציות רוצה לדעת אם בדיקת pdl1 מבוצעת בניפרד מהבדיקה של המוטציות ?כלומר האם ייתכן שעדיין אין תשובה לגבי מוטציות קיימות? כאמור עברו כבר 3 שבועות מאז נילקחה הדגימה מחר יש לנו תור לייעוץ לפני טיפול אז אשמח למענה מהיר תודה רבה מראש ובשורות טובות
בדיקת המןטציות מבוצעת במכשיר מיוחד לבדיקת NGS next generation Sequencing. היא כיום הסטנדרט המקצועי לאבחון סרטן ריאה מתקדם. היא מאפשרת לסרוק מאות מוטציות גנטיות בו-זמנית כדי להתאים לחולה טיפול ביולוגי ממוקד כדי להוזיל עלויות ולשמור על יעילות, מעבדות רבות מחכות להצטברות של מספר דגימות לפני שהן מפעילות את מכשיר הריצוף היקר. בניגוד לבדיקת ה-NGS שסורקת את ה-DNA (הקוד הגנטי), בדיקת PD-L1 היא בדיקה מסוג צביעה אימונו-היסטוכימית (IHC). היא בודקת נוכחות של חלבון ספציפי על פני השטח של תאי הגידול. אלו שתי בדיקות נפרדות שברוב המכונים תשובות הבדיקות לפעמים מתקבלות אחרי חודש ימים.
הי. הסיכויי למצוא גידול ראשוני של סרטן ריאה בנוזל הפלוראלי נמוך אם לא רואים ממצא ראשוני בריאה. אם יש חשד כדאי לחזור על הדמייה לאחר הוצאת הנוזל שלפעמיים ממסך על הממצא ברקמת הריאה. בנוסף ניתן לשלוח את הנוזל לבדיקת מעבדה ציטולוגית.