דלג לתוכן

בדיקת חומצה מנדלית בשתן (MANDELIC ACID TOXICOL.U)

ערוץ בריאות כללית
2 דקות קריאה
סטירן (Styrene) היא מולקולה רעילה, חסרת צבע, בעלת ריח מתוק, המתקיימת כנוזל ומתנדפת בקלות. סטירן מיוצר בריכוז נמוך בתהליכים טבעיים על ידי חיידקים וצמחים, אך עיקר הייצור מקורו בתעשייה בייצור פלסטיק וגומי המשמשים למגוון מוצרים כגון חומרי אריזה, חומרי בידוד, פיברגלאס וצינורות פלסטיק. סטירן מיוצר גם בתהליכי שריפה, ולכן נמצא גם בעשן סיגריות ובעשן הנפלט מרכבים. דרך החשיפה העיקרית לחומר הרעיל היא בשאיפה, אך יכול להימצא ריכוז נמוך של סטירן גם במי שתייה ובמזון ארוז באריזה המכילה סטירן. בגוף, מולקולת סטירן מתפרקת לחומרים שונים, אחד מהם היא החומצה המנדלית המופרשת בשתן. בבדיקה זו ניתן לזהות את ריכוז החומצה המנדלית בשתן כעדות לחשיפה ולהרעלת סטירן[1].

יד עם כפפה אוחזת בכוסית של בדיקת שתן, חומצה מנדלית בשתן
צילום: shutterstock | Africa Studio

מטרת הבדיקה

בדיקה זו משמשת ככלי עזר באבחנת חשיפה לסטירן[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

חשיפה לסטירן עלולה לגרום למגוון תסמינים, בהתאם לדרך החשיפה ולריכוז החומר בסביבה. דרכי החשיפה העיקריות כוללות[3]:
 
  • שאיפה – שאיפת אוויר המכיל סטירן עלולה לגרום ל:
    • גירוי ותחושת שריפה בדרכי הנשימה.
    • הפרשות מוגברות בריריות.
    • צפצופים בנשימה ושיעולים.
    • כאב ראש.
    • בחילה והקאות.
    • חולשה.
    • סחרחורת.
    • חוסר קואורדינציה וקושי בתנועה (אטקסיה).
    • פגיעה בזיכרון.
    • הפרעות בקצב הלב.
    • אובדן הכרה.
  • בליעה – בליעת סטירן עלולה לגרות ולפגוע בריריות מערכת העיכול, ולאחר ההיספגות לדם גם לדיכוי מערכת העצבים המרכזית ולתסמינים נוירולוגיים הדומים לתסמיני השאיפה.
  • מגע ישיר – מגע של העור עם נוזל או עם אדי סטירן עלול לגרום לגירוי, כוויות ולדרמטיטיס (דלקת בעור) חריף. חשיפת העיניים לסטירן יכולה לגרום לגירוי, שריפה, אודם ולפגיעה בתאי הקרנית. מגע ישיר עם העור והעיניים לרוב לא גורם לתסמינים נוירולוגיים בשל הכמות הקטנה של החומר שנספגת אל תוך הגוף.

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לחשיפה לסטירן, במיוחד בעובדים.ות בתעשייה בסיכון מוגבר שעלולים להיחשף לחומרים רעילים במסגרת עבודתם.ן. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשת הכנה מוקדמת לביצוע הבדיקה. הבדיקה כוללת איסוף שתן לתוך כלי קיבול שיינתן במעבדה. איסוף השתן צריך להתבצע בסיום משמרת או בסוף יום עבודה. תוצאות יגיעו לרוב תוך מספר ימים[4].

אזהרות

סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[5].

פענוח תוצאות

[4]
ערכי נורמה
<5mg/L

מעל הנורמה
תוצאה הגבוהה מטווח הנורמה יכולה להעיד על חשיפה לסטירן. ביחד עם הופעת התסמינים המתאימים (תסמיני מערכת העצבים, יופיעו לרוב בריכוזים הגבוהים מ800 mg/L) ניתן לבסס אבחנה של הרעלת סטירן.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר אמיר מרעי
ד"ר אמיר מרעי גסטרואנטרולוגיה
מומחה ברופאה פנימית וגסטרואנטרולוגיה, מנהל מכון גסטרואנטרולוגיה ביה"ח אנגלי נצרת
ד"ר משה נדלר
ד"ר משה נדלר גסטרואנטרולוגיה
ד"ר תאיר אלון
ד"ר תאיר אלון נוירולוגיה
נוירולוגית, מומחית במחלות עצב-שריר ובאלקטרומיוגרפיה
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו