הצטננות, שיעול, כאב גרון, כאב ראש חום ותסמינים נוספים של דרכי הנשימה העליונות הן תלונות נפוצות בילדים ומבוגרים. העובדה שתסמינים אלו מאפיינים מגוון רחב של מחלות, לעתים קרובות מקשה על זיהוי ואבחנה מדויקת של המחלה ושל מחולל המחלה (בין אם מדובר בנגיף, חיידק או גורם אחר). בבדיקת משטח אף ניתן לדגום את הפרשות הרירית על מנת לקבוע מקור זיהומי למחלה ולזהות את הגורם[1].
צילום: shutterstock | Basilico Studio Stock
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנת זיהומים של דרכי הנשימה העליונות ושל קרום המוח. לאחר זיהוי חיידק, לרוב תבוצע בדיקת רגישות לאנטיביוטיקה על מנת לסייע בקביעת הטיפול התרופתי הנדרש[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
הבדיקה יכולה לזהות זיהומים שונים של מערכת הנשימה, הכוללים את[3]:
נגיף השפעת – מהגורמים הנפוציםלדלקת של דרכי הנשימה העליונות והתחתונות, במיוחד בחודשי החורף.
הבדיקה יכולה לזהות גם גורמים של דלקת קרום המוח (Meningitis) הנגרמת כתוצאה מחדירה של חיידק או נגיף אל קרום המוח. מתאפיינת בחום, כאבי ראש, קשיון עורפי, בחילות והקאות[3].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המתאימים למחלות המוזכרות, במיוחד במקרים של דלקות חוזרות ודלקות שאינן מגיבות לטיפול. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[3].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשות הכנות מיוחדות לבדיקה. הבדיקה כוללת דגימה של חלקים שונים של רירית האף באמצעות מטושוהשמתו בנוזל סטרילי. נוזל זה ישמש כמדיום ליצירת תרבית ולזיהוי החיידק או הנגיף. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[3].
אזהרות
סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר. במהלך הבדיקה תיתכן תחושה לא נעימה או שיעול[3], ובמקרים נדירים ייתכן דימום קל מהאף[4].
פענוח תוצאות
[3] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי גורם זיהומי מחולל. משמעות תוצאה שלילית היא שהגורם למחלה אינו זיהומי, או שלא ניתן לזהותו עקב מגבלות הבדיקה.
תוצאה חיובית תוצאה חיובית מעידה על גורם זיהומי למחלה. באמצעות בחינה מיקרוסקופית, צביעה, ובדיקות נוספות ניתן לזהות באופן מדויק את הגורם. באמצעות קביעת הגורם ניתן להתאים טיפול ספציפי ויעיל למחלה. בנוסף, תוצאות מסוימות עלולות לחייב בבידוד על מנת למנוע את המשך הפצת הגורם והדבקה נוספת.
שלום
בת 53 עשיתי בדיקת MRI לצוואר בגלל משהו אחר שבעקבותיו התגלו קשריות בבלוטה. נשלחתי לU,S וקיבלתי את התשובה:
האונה הימנית :לא מוגדלת, הודגם קשר היפואקוגני רקמתי גבול מטושטש ילה וסקולרית שמורה עד כ 2.2 ס"מ.
האונה השמאלית : לא מוגדלת, הודגמו קשרים דומים מעורבים עד כ-1.1 ס"מ.
הודגמו בלוטות לימפה מוגדלות צוואר שמאל תחנה 2 כ-1.6 ס"מ אובלית ובעלת מרקם שומני שמור ווסוקלריזציה שמורה.
אין עדות ללחץ על הקנה.
בסיכום: TIRADS-3
בלוטת לימפה תגובתית צוואר שמאל. המשך מעקב חצי שנתי לקשרים בבלוטת התריס.
רציתי להבין מה אומר הפיענוח, האם צריך לעשות בדיקות נוספות חוץ מהמעקב, או ללכת לייעוץ נוסף?
שלום,
קראתי את הפענוח ואשמח לעשות סדר.
לגבי בלוטת התריס:
בבדיקת האולטרסאונד תוארו קשרים (נודולים) בשתי האונות של בלוטת התריס.
המאפיינים שלהם – גודל, מבנה, גבולות וזרימת דם שמורה – מתאימים לדרגת סיכון נמוכה, ולכן הם סווגו כ־TIRADS-3.
משמעות TIRADS-3 היא:
• סיכון נמוך מאוד לממאירות
• אין צורך בביופסיה בשלב זה
• ההמלצה המקובלת היא מעקב בלבד, לרוב אולטרסאונד חוזר בעוד כ־6–12 חודשים
לגבי בלוטת הלימפה בצוואר:
בלוטת הלימפה שתוארה בצד שמאל נראית תגובתית – כלומר בעלת מאפיינים תקינים:
• צורה אובלית
• מבנה שומני שמור
• זרימת דם תקינה
ממצאים כאלה שכיחים מאוד ויכולים להופיע לאחר זיהום, דלקת או גירוי, ואינם מחשידים לממאירות.
נקודות מרגיעות נוספות:
• אין הגדלה משמעותית של בלוטת התריס
• אין לחץ על קנה הנשימה
• אין ממצאים אולטרסוניים מדאיגים
לסיכום:
על פי הפענוח בלבד:
• אין צורך בבדיקות נוספות כרגע
• אין צורך בביופסיה
• ההמלצה למעקב חצי שנתי היא סבירה ומקובלת
כמובן, אם יש תסמינים חדשים (כגון צרידות מתמשכת, קושי בבליעה, הגדלה מהירה של קשר, או החמרה כללית) – אז יש מקום לבדיקה חוזרת מוקדמת יותר.
אם תרצי, אפשר בהחלט גם להגיע לייעוץ מסודר אצל רופא אא״ג או אנדוקרינולוג לשקט נפשי, אך על סמך המידע הקיים – אין ממצא מדאיג.
בריאות שלמה
שלום
בן 31 לאחר לימפומה הודג'קין בגיל 13, נמצא במעקב מאז.
לקראת הביקורת השנתית ביצעתי אולטראסאונד צוואר ובו הממצאים הבאים :
בלוטת התריס) איסטמוס ו שתי האונות ( לא מוגדלת, בעלת מרקם בלתי אחיד גס .
באונה שמאלית בקוטב עליון קשר כ0.3 ס"מ , מרקמו ציסטי עם מוקד קולואיד בתוכו ,
קשר בקוטר אורכי כ0.66ס"מ , גבולות לובולריים , מרקמו היפואקואי מתאים ל- 4TR
באונה ימנית קשר בגודל כ0.66 ס"מ בקוטר אורכי , מוגדר , מרקמו איזואאקואי
עם halo היקפי- מתאים ל- 3TR
ללא היפרמיה על-פי דופלר.
ללא עדות לבלוטות פרא-תירואיד מוגדלת.
בלוטות הרוק )בלוטות הפרוטיס והבלוטות התת-לסתיות(לא נצפה ממצא חריג
בצוואר סבמנדיבולרי דו צדדי נצפו קשריות לימפה בודדות לא מוגדלות בעלות צורה אובלית , קורטק מעובהקל עם ליבה
שומנית שמורה
אשמח לדעת מה זה אומר והאם יש מקום לחשש שהמחלה חזרה ?
שלום לך
יש לך קשריות רבות בבלוטת התריס
הקשריות כולן קטנות מ 1 ס״מ ולכן לא דורשות ביופסיה
אין בלוטות לימפה חשודות בצוואר
ממליץ לך להמשיך במעקב עם אולטראסאונד חוזר עוד שנה
בהצלחה
הוסף תגובה
א.ס. US צוואר רקמות רכות ובלוטות צוואר; א.ס. US בלוטת המגן - תירואיד; א.ס. US בלוטות הרוק
יוני14/12/2025 | 11:10
היי מה שלומך ?
שמי יואב נתן , ולאימא שלי יש סרטן בשד והיא מטופלת ובמעקב אצל אונקולוג .
בשנים האחרונות יש לה גרעפסים מוגברים וקוצר נשימה לעיתים קרובות . היא לא אוכלת אוכל מוצק אלא מרוסק כיוון שאין לה שיניים .
היא ביצעה צילום אולטראסאונד לפני הנושא הנ"ל .
התקבלו ממצאים :
סריקה על קולית של הצוואר:
נסרקו בלוטות הטיירואיד, פאראטיירואיד, בלוטות הרוק ורקמות רכות
של הצוואר (קשריות לימפה).
הודגמו שתי האונות ואיסטמוס של בלוטת התריס מגדלים, בעלי מרקם הטרוגני בלתי אחיד.
נצפו נודולים הטרוגניים מוצקים בגדלים שונים מפזרים על פני הבלוטה.
התמונה יכולה לייצג זפק רב-קשרי.
קשרית באיסטמוס עד 21ממ איזו אקוגנית , TRAD.3
ובאונה ימין קשריות עד 38ממ איזו אקוגנית איזו אקוגנית מכילה חלל נוזלי במרכזה, עם הסתיידויות עדינות וגסות בתוכה, נצבעת
היטב בהיקפה ,TRAD4
ומשמאל קשריות עד 17.6ממ איזו אקוגנית , TRAD.3
בלוטת הפאראטיירואיד אינה מוגדלת.
בלוטות הרוק (פרוטיס ןתת לסתיות)תקינות.
לא הודגמו קשריות למפה מוגדלות חשודות דו-צדדית
אודה להסברת הממצאים .
כמובן שאפנה לרופא משפחה .
מעדיף חוות דעת מקדימה לפני זה .
תודה והמשך יום נעים ושקט !
שלום יואב,
קראתי את תיאור בדיקת האולטרסאונד.
בבדיקה מתוארת בלוטת תריס מוגדלת עם מספר קשריות, תמונה שמתאימה למה שנקרא זפק רב-קשרי – מצב שכיח יחסית, במיוחד בגיל מבוגר, וברוב המקרים אינו ממאיר.
רוב הקשריות שתוארו הן בסיכון נמוך ודורשות מעקב בלבד.
עם זאת, קיימת קשרית אחת גדולה באונה הימנית (כ־3.8 ס”מ) עם מאפיינים שמצדיקים בירור נוסף, ובדרך כלל ההמלצה היא לבצע ביופסיה עדינה (FNA) כדי לוודא את טיבה.
הנתונים המרגיעים בבדיקה:
• לא נמצאו בלוטות לימפה חשודות בצוואר
• בלוטות הרוק והפאראתירואיד תקינות
חלק מהתסמינים שאתה מתאר (קושי בנשימה, תחושת לחץ, בעיות בבליעה) יכולים להיות קשורים לגודל הבלוטה, אך אינם ספציפיים, ולכן חשוב בירור מסודר.
ההמלצה:
לפנות לרופא המשפחה להמשך הפניה לבדיקות דם של בלוטת התריס ולרופא מומחה (אנדוקרינולוג או א.א.ג.) לצורך החלטה לגבי ביופסיה ומעקב.
חשוב לציין שעצם קיומו של סרטן שד לא אומר שיש קשר ישיר לממצאי בלוטת התריס.
מאחל בריאות והמשך בירור רגוע
ד"ר שלום רב,
בUS בלוטת התריס לפני כחצי שנה הממצא היה קשרית בגודל 2 מ"מ. באולטרסאונד שעשיתי לאחר חצי שנה הממצאים: אין שינוי בקשרית. וצויין: בקוטב העליון של אונה שמאל רושם לממצא היפואקואי כ6*7 ס"מ . ממצא חדש שיכול להתאים לTRADS 4. ללא היפרמיה על פי דופלר.
2 השאלות: האם להערכתך כתוב לגבי הממצא החדש ס"מ ולא מ"מ בטעות? מה המלצתך להמשך טיפול/מעקב?
תודה רבה
לגבי שאלת הגודל (ס”מ לעומת מ”מ):
ממצא היפואקואי בגודל 6×7 ס”מ בקוטב העליון של אונה שמאל, שלא תואר בבדיקה קודמת חצי שנה קודם לכן, הוא בלתי סביר מאוד מבחינה קלינית ואולטרסונוגרפית, במיוחד בהיעדר תיאור של דחיקת מבנים, עיוות הבלוטה או תלונות קליניות תואמות.
לפיכך, קיימת סבירות גבוהה שמדובר בטעות סופר, וכי הכוונה היא ל־6×7 מ”מ.
עם זאת – אין להניח זאת בוודאות ללא אימות.
המלצה: לפנות למכון האולטרסאונד / לרדיולוג המבצע לצורך הבהרה מפורשת של יחידות המידה בדוח, או לחלופין להשלים US חוזר ממוקד.
⸻
לגבי המשך בירור/מעקב (בהנחה שמדובר ב־6×7 מ”מ):
• ממצא היפואקואי המתאים ל־TI-RADS 4 בגודל של פחות מ־1 ס”מ
→ אינו אינדיקציה ל־FNA לפי ההנחיות המקובלות (ACR / ATA), בהיעדר גורמי סיכון קליניים מיוחדים.
• בהיעדר היפרמיה, ובהיעדר שינוי בקשרית הידועה –
→ ההמלצה היא מעקב אולטרסונוגרפי.
מעקב מומלץ:
• US חוזר בעוד 6–12 חודשים
• הקדמת בירור אם מופיעים:
• גדילה משמעותית
• שינוי מאפיינים סונוגרפיים
• תסמינים קליניים חדשים
• סיפור משפחתי/הקרנה צווארית בעבר
⸻
אם (בתרחיש הפחות סביר) אכן מדובר ב־6×7 ס”מ:
זהו ממצא משמעותי המחייב בירור דחוף, כולל בדיקה קלינית, השלמת הדמיה, ושקילת FNA/הפניה לכירורגיה – אך כאמור, תרחיש זה נראה בלתי סביר ללא תיאור נלווה מתאים
שלום, אודה לחוות דעתך על הממצאים הבאים+דרכי טיפול מומלצים:
1. תוצאות בדיקת US בליטה פרוטיס ימין (הופנה ע"י כירורג):
הודגם מוקד היפואקוגני על גבי בלוטת פרוטיס ימין, רקמתי מעורב גבול סדיר וסקולריזציה שמורה בהיקף ובתוכו בגודל כ-
.מ"ס 3.1*1.3.
2. תוצאות בדיקה פתולוגית לניקור מחט FNA (הופנה ע" א.א.ג):
RT Parotis, Neoplasm of uncertain malignant potential, category 4B (MRSSGC). Basaloid cell neoplasm.
3. כמו כן, לאחר תוצאות בדיקת ה-US (סעיף 1) רופא א.א.ג המליץ לקחת אנטיביוטיקה אוגמנטין 875. יש לציין שנראה שגודל הבליטה קטן באופן יחסי משמעותי.
4. בביקור בבי"ח, מיון א.א.ג, הומלץ מיד על ניתוח להסרת הבליטה.
תודה רבה
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
US מוקד היפואקוגני על גבי בלוטת פרוטיס ימיןּ+בדיקה פתולוגית ניקור מחט FNA
שלום אנונימי
לא ציינת את גילך
טוב שהגודל ירד לאחר אנטיביוטיקה
הייתי מעריך מחדש כעת את הקשר וקרוב לודאי שבהמשך יהיה צורך בניתוח
למרות שלרוב מדובר בגידול שפיר.
בהצלחה
ערב טוב בתי בת 15 עשתה us בלוטת התריס נמצא קשרית היפואקוגנית 3ממ באונה שמאלית, וכן באונה ימנית קשר סולידי איזואקוגני 7 ממ tir3 אני מאד מודאגת הזמנתי תור לאנדוקרינולוג ובדיקות דם כפי שביקש הרופא האם זה יכול להיות שפיר? האם זה קשור לשינויים בגיל ההתבגרות? לחוסר ביוד? אין לנו במשפחה גידולי בלוטת התריס עד כמה שידוע לי..אודה לתגובתך
קשריות בבלוטת התריס הינם ממצא יחסית שכיח
הפניה לאנדוקרינולוג במקום
מאחר שמדובר בקריות קטנות מ 1 ס״מ בדרך כלל אין צורך בהמשך בירור אלא מעקב
בהצלחה
בהצלחה