פורום פסיכותרפיה - עמוד 10

אמי אובחנה כחולת אלצהיימר בסוף שנת 2005 . החל מלפני כשנה וחצי היא ונשמת כרונית . לפני כשבוע וחצי חלה החמרה במצבה , היא במצב של אי ספיקת כליות וריאות , האלבומין נמוך מאוד ולכן היא בצקתית בכל הגוף בצורה חריגה למעט הרגליים . נשימתה מאומצת מאוד וכבדה . מקבלת פוסיד פעם ביום מאחר ולחץ הדם שלה נמוך ודורמיקום 75 מ"ג בקביעות לוריד . למרות שהיא מורדמת נראה כי הסבל נורא ומצבה בלתי נסבל , פשוט עינוי ! האם ישנה דרך חוקית לאפשר לה למות בכבוד ולהפסיק עם העינוי הזה ? (סירבו לתת לה מורפיום )

שלום רב.יש לי מספר שאלות לגבי אישיות גבולית: 1.האם ייתכן שאדם יאובחן כבורדרליין על אף שבחלק מתחומי החיים הוא כן מצליח להתמיד לאורך זמן - כמו עבודה וטיפול? 2.האם יכול להיות שאדם יאובחן כבורדרליין בשל בעיות זהות,מחשבות אובדניות,חרדת נטישה קשה, אכילת יתר ופגיעה עצמית, גם אם אין התנהגות אימפולסיבית והתקפי זעם? 3.האם מחשבות אובדניות יכולות לחלוף? 4.האם נפוצה דיסתמיה בקרב בורדרליין. 5.מהי אישיות בעלת "קווים בורדרלינים"? 6.האם מטפל ימנע מלומר לאדם שהוא מאובחן כבורדרליין ואם כן למה? תודה

אני צריכה להחליף טיפול תרופתי ואני מפחדת, האם זה נורמלי? בפעם הקודמת זה היה סיוט.

שלום, רציתי לשאול לגבי אחי. בחודשים האחרונים הוא מצוי בהליך גירושין מאוד כואב, לאחר תקופה קצרה של נישואין במהלכה נולד לו ילד. לאחרונה הוא בדכאון, לא עובד, וכמעט לא יוצא מהחדר, לפני יומיים גילינו שהוא כתב לנו מכתב פרידה בו הודיע שהוא הולך להתאבד מרוב צער וסבל.(לפני כן הוא היה אומר את זה בצחוק ונותן תחושה שלא התכוון ברצינות) איך צריך להתייחס למכתב? מה צריך לעשות בכדי לעזור לו לצאת מזה שלא יבצע חלילה את זממו? (קרוב לוודאי שלא נצליח לשכנע אותו להפגש עם פסיכיאטר/ פסיכולוג, לכן אני שואלת מה אנחנו יכולים לעשות בשבילו) אודה לתשובתך, בתיה.

יש לי מטפל נחמד מאוד ואני מרגישה שהגיע הזמן לסיים את הטיפול אך מאוד קשה לי עם הרעיון הזה. רציתי להבין למה נקשרים למטפל??תודה

בימים האחרונים אמרו לי בעבודה שאין עבודה כרגע.התחושה שלי שיכול להיות שיש אבל לי לא נותנים.אני עובדת שם 7 שנים ויש לי בוס די הזוי. קבלתי גם קצבת נכות לפני 7 שנים ורק שם עבדתי.אני חווה קשיים כרגע מבחינה זו שאני לא יודעת איפה אני עומדת. לא נאמר לי שפוטרתי, לעזוב אני יכולה אם אני רוצה, אני תלויה ויש לי כאבי ראש .מה לדעתך לעשות?נאי נוטלת טיפול תרופתי שנים ואני די מתוחה.בת 51

ד"ק שלום רב. עקב איבחון ב OCD אני מטופל בטרנקסל 15 מ"ג אני נוטל את התרופה במשך כ חצי שנה בערך והתרופה עוזרת לי מאוד. היום נגשתי לקחת את התרופה מבית המרקחת והרוקחת שאלה אותי כל מיני שאלות מוזרות ( למה אני לוקח הייתה צריך מרשם כפול גם מקור וגם העתק וכו....) שאלתי אותה מדוע היא שואלת את השאלות הללו והיא טענה שהיא חייבת לדווח למשרד הבריאות. מדוע יש חובה לדווח למשרד הבריאות? האם רישיון הנהיגה שלי עלול להיפגע מכך?

מילןלית להסביר אותה אבל ברור לי שזה בהחלט מציאות. אבקש להבין מה הכלים להתיחסות מבחינה מקצועית. אנחנו עובדים עם מנהל שעובד בשיטה של פגישות אישיות. בשנים האחרונות הוא פיתח מעין סגנון של ארוח של יין ואלכהול וכו. בחדרו. הוא קר רוח לכאורה שתלטן פסיבי אגרסיבי. מאוד מנומס. עם הזמן הבנו שיש כאן בעיה סמויה. שהוא מנסה להכניס אנשים לתחביב השתיה שלו על בסיס יוםיומי. מה שהבנתי שזה כביכול דרך להצדקת ההתמכרות לא? כולל גינוני סטייל שויסקי כוסות וכו. הבעיה היא שאנשים מסוימים פתאום מוזמנים בתדירות גבוהה לפגישות עבודה ארוכות. ואחרי זה הם פשוט נהיים חולים. עם עיפות מיגרנות חולשה. יש אנשים שבלי לדבר ממש עושים הכל לא לבוא לפגישות. זה נראה שממש יש לוח תכנון שאחת העובדות הגדירה יצור חסר חיים ערפד אנושי. זה מצחיק אבל זו המציאות. כאיל ניזון מהאנרגיה של הקורבנות. באמצעות תהליך השתיה המשותפת הגבולות מוסרים . נאמר שערפד זה מטאפורה אבל זה לא יתכן שכל האנשים מרגישים אותו דבר. אם זה מכור רגיל אף אדם ביוםיום לא מתקרב אבל כאן זה במסגרת מקצועית. עטופה בצלופן. אבל בלי להגדיר מושגים אנרגיה וכו. העובדות שאנשים יוצאים בלי אנרגיה מהפגישות. זה פשוט מפחיד וכל כמה זמן נהיים ממש חולים בהתאמה. האם מוכרת תופעה כזו!? אני מרגיש אותו דבר. יש איזה הסבר לכך? זה לא פחות מערפדות מטאפורית אבל זה קורה. בנוסף אשתו מתאשפזת כל הזמן ולא מוצאים לה שום בעיה . האם תופעה כזו מוכרת לכם באיזה מסגרת הבנתית ?

מתי הייעוץ הופך לתלות? איך מונעים הגעה למצב של תלות?תודה

שלום אני סובלת מכמה "הפרעות" ביחד במשך שנים כולל שני אישפוזים ארוכים שמסתכמים ביותר משנתיים כולל טיפולי חשמל שרק עשו אותי יותר אובדנית וניסיתי להתאבד... בין היתר PTSD נרחב, דיכאון מג'ורי עמיד לתרופות, חרדה, הפרעת אכילה, הפרעת אישיות גבולית וכו'... מזה כמה שנים התחלתי להרגיש שמסתכלים עלי כל הזמן ומרגישה שיש עיניים בכל דבר ושהגוף לא שלי ושכל חלק ממנו הוא יישות בפני עצמה, למשל האצבעות והזרוע לא שייכים לאותו יצור... ושאין לי הורים, באתי בדרך אחרת... ואם אני מדברת עליהם או עושה משהו לא נכון מהחוקים אז יקרה משהו רע למישהו שאכפת לי ממנו... וההגשה הכי גרועה היא שאני נמצאת בעולם בין שני עולמות לבד, כמו חלום, סיוט, שמסרב להסתיים ושכל האנשים הם פרי דמיוני ושכל פעם שאני מדברת עם מישהו או כותבת אני מרגישה מטומטמת שאני מדברת עם יישות שלא קיימת באמת... אני חתכתי במשך 16 שנים וזה עזר לי להירגע, לנקות את הגוף קצת מבפנים, להתמודד עם הדחפים להתאבד, להירגע כשאני מתעצבנת, בקיצור בכל דבר... ומזה חודש וקצת הדברים האלה שמסתכלים עלי ואני מרגישה שמדברים איתי אבל זה לא קולות פיזיים יותר כמו מחשבות חופרים לי בראש ללא הפסקה מאיימים שייפגעו במישהו אם אני אפגע בעצמי... ואני לא מצליחה לישון יותר משעתיים רצוף בכל פעם לכן אני עייפה ועצבנית לרוב... אני לא יודעת מה קורה ולמה שום דבר לא עוזר, אני מקבלת תרופות והתחלתי לאחרונה אביליפיי בנוסף לוולבוטרין ולמיקטל אבל זה לא עוזר... ניסיתי כל תרופה אפשרית והדיכאון רק מחמיר את הקושי... אני רק חושבת על המוות כבר שנים מאז כיתה ג', בשנה בה חתכתי לראשונה ומאז ללא הפסקה... אני נלחמת עם הדחף להתאבד שרק מחמיר ומרים ראש כל יום מחדש... אני לא יודעת אם זה קשור אבל יש לי קוצר נשימה ואני מתעייפת ממש מהר והדופק שלי תמיד גבוה ומורגש אפילו בבטן מעל הטבור... האם זה יכול להיות מהתרופות? ועוד שאלה: מה יכול להיות שיש לי? כי אין לי ירידה בקוגניציה ואני לא זזה לאט וכו', יש לי קצת בעיה בזיכרון ביחד לזיכרון שהיה לי בעבר ויותר קשה לי להתרכז בגלל העומס שיש לי בראש כתוצאה מה- ECT שעשו לי לפני שנתיים וזה מתחיל להשתפר... אז סביר להניח שזה לא סכיזופרניה ואני יודעת שהכל אמיתי וזה לא משהו שרק בראש שלי... כיום אני סטודנטית באוניברסיטה וזה קצת מקשה למרות שקיבלתי ממוצע גבוה יחסית לכיתה אני ממש מתקשה במיוחד עכשיו בחופש ורק בא לי להתאבד... אני בטיפול פסיכולוגי וגם מעקב פסיכיאטרי מזה שש שנים כי לפני אין אף אחד ששם לב בגלל שהצטיינתי בלימודים אז חשבו שהכל "בסדר" אצלי ואני הסתרתי גם... שני המטפלים שלי מקסימים אבל הם לא ממש רוצים להגיד לי שאני דפוקה וחוץ מזה שאני מרגישה שהם לא אמיתיים... תודה מראש וסליחה שזה יצא ארוך... נעמה