תורקוסקופיה (Thoracoscopy)

תורקוסקופיה או בשמה המלא VATS - Video Assisted Thoracoscopic Surgery היא ניתוח המבוצע בעזרת מצלמה זעירה המוחדרת לתוך חלל בית החזה, על מנת להסתכל לתוכו דרך מסך חיצוני, במהלכו.
בניתוח נעשה חתך קטן בצד המנותח של בית החזה, ודרכו מוחדרת מצלמה זעירה בקוטר 10 מ"מ. הליך זה מתבצע לשם מגוון רחב של טיפולים ואף לצורכי אבחון.

ניצולו לשם אבחון בעיקר במקרים של תפליט צידרי (פלירלי) לא ברור, או לשם התקנת ביופסיה מגוש צידרי, מדיאסטינלי (לרבות קישריות לימפה) או מהריאה עצמה. במקרים אלה מוחדרת המצלמה ועל פי הצורך מוכנס כלי לשם התקנת הביופסיה, דרך חתך קטן נוסף.

יש מקרים שבהם ראשית התהליך לשם אבחון אך במהלכו מחליטים לנצלו לשם טיפול תוך כדי החדרת עד שני כלים דרך חתכים קטנים נוספים המבוצעים תוך כדי התהליך. ניתן לטפל בדרך זו בתפליט צידרי (כולל אמפיאמה), בפלירודזיס, לכרות חתיכה חלקית של הריאה, סרטן ריאה, גושים במצר, לנתח בוושט, לשאוב נוזל ממעטפת הלב (פריקרד), סימפתקטומיה ואף לטפל בפריצת דיסק בין-חולייתי.

התורקוסקופיה הראשונה בוצעה על ידי רופא שוודי כבר בשנת 1910 כחלק מטיפול בשחפת ריאות. במשך עשרות שנים ועד מחצית המאה הקודמת בוצע ההליך בעיקר למטרה זו. בשנות ה-50 של המאה ה-20 חלה התקדמות משמעותית בטיפול האנטיביוטי כנגד שחפת והטיפול באמצעות תורקוסקופיה דעך. במהלך 10 השנים האחרונות הפך הליך זה לפופולרי.

יתרונותיה הבולטים של השיטה טמונים בכך שהיא פחות פולשנית (Minimally invasive), ומשום כך מידת הכאב הבתר-ניתוחי מופחתת בשיעור ניכר. ברוב המקרים, התוצאה המושגת בניתוח זהה לזו המושגת בשיטה הקונבנציונלית (בעיקר תורקוטומיה פתוחה). עם זאת, בעיקר כאשר הניתוח קשור בסרטן ריאה, הדורש כריתה מדויקת, יש הטוענים כי דווקא לשיטה הפתוחה יש יתרון בשל האפשרות להסתכל באופן ישיר ולמשש את אזור הגידול. בנוסף, השיטה אינה יעילה לזיהוי גושים הקטנים מ-1 ס"מ.

ביחס להפחתת שיעור התחלואה והתמותה הבתר-ניתוחיים, קיצור זמן האשפוז בבית החולים וחזרה מהירה יותר לשגרת חיים, קיימת כיום מחלוקת בין המומחים באשר ליתרונותיה של השיטה.

ד"ר בר אילן
ד"ר בני צוקרמן