סובלים בקיץ מגודש באף, כאב גרון או שיעול, דווקא בזמן שהייה במזגן? יש לזה הסבר - "שפעת המזגנים" היא תופעה מוכרת בעונה החמה. מה גורם לה, ואיך אפשר להפחית את הסיכון מבלי לוותר על המזגן המציל? התשובות בכתבה
מאת: מערכת אינפומדזמן קריאה: 3 דקות
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא אלרגיה ואימונולוגיה, מחלות זיהומיות. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לאלרגיה ואימונולוגיה, מחלות זיהומיות:
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא אלרגיה ואימונולוגיה, מחלות זיהומיות. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
קשה לדמיין קיץ בישראל ללא מזגן. אלא שלא פעם אנשים מוצאים את עצמם מתחילים להשתעל, להתעטש או להרגיש לא טוב אחרי שעות ארוכות בחדר ממוזג. אז מה באמת קורה כאן: האם זו "שפעת המזגנים" היא באמת שפעת, והאם ניתן למנוע זאת?
צילום: depositphotos
שפעת אלרגית או שפעת זיהומית?
במקרים רבים אין מדובר כלל בשפעת, למרות שימוש במונח זה, ובעצם מדובר באלרגיה או ליתר דיוק בנזלת אלרגית. למעשה, לא מדובר בסימפטומים של מחלה כללית עם חום, חולשה, עייפות וכאבי שרירים, אלא בנזלת בלבד. לעיתים המצב מלווה גם בגירוי של העיניים, שיעול או התקף אסטמה. התגובה החיסונית גורמת לתסמינים השונים של התקף אלרגיה.
שפעת זיהומית היא שפעת "קלאסית" הכוללת חום, כאבי שרירים, חולשה, עייפות והרגשה כללית רעה. היא נגרמת כתוצאה מחדירה של וירוסלדרכי הנשימה. הווירוס חודר לתאים בדרכי הנשימה, יוצר נזק ובנוסף גורם לשחרור חומרים לזרם הדם, הגורמים לתחושה הכללית הרעה.
למה מזגן עלול לגרום לנו להרגיש חולים?
אבל איך כל זה קשור למזגנים? ובכן, למזגן כמה השפעות על הגוף שעלולות לגרום לתופעות שמובילות לבסוף לאלרגיה או לשפעת. הנה כמה מהן:
התפשטות - בחדר סגור בו פועל מזגן, תחלופת האוויר נמוכה. לכן, כשאדם אחד נושא את נגיף השפעת, הוא יכול לעבור בקלות רבה יותר לאנשים אחרים בסביבתו.
טמפרטורה - אחת הסיבות לשכיחות השפעת בחורף היא הטמפרטורה הנמוכה. ישנן סברות שנגיף השפעת מתרבה בצורה הטובה ביותר בטמפרטורה נמוכה במקצת מזו של טמפרטורת הגוף התקינה. אותו דבר קורה גם בחדרים קרים בקיץ - כאשר נמצאים בחללים ממוזגים, טמפרטורת דרכי הנשימה נמוכה מעט מזו של טמפרטורת הגוף. כתוצאה מכך, לנגיפי השפעת קל יותר להתרבות ולגרום למחלה.
אוויר יבש - מזגן מייבש את האוויר. היובש הזה עלול לגרום לגירוי בעיניים, באף ובגרון. בנוסף, יובש מחליש את המחסום הטבעי. לדרכי הנשימה יש אמצעי הגנה מכניים ששומרים עליהן מהידבקות במחלות. מנגנוני ההגנה כוללים את ההפרשה הרירית ואת תאי השערות. ישנו ריר המופרש מחוץ למערכת הנשימה, על ידי מבנה דמוי שערות מיקרוסקופיות הנמצא בגג התאים. בצורה זו, פתוגנים שונים, לרבות אלרגנים, וירוסים וחיידקים, מופרשים אל מחוץ לדרכי הנשימה. האוויר הממוזג היבש גורם להתייבשות דרכי הנשימה ולהפחתת כמות הריר המופרש מהן החוצה. בנוסף, תאי השערה פועלים בצורה טובה פחות בטמפרטורות נמוכות, כך שלצד הכמות המופחתת של הריר, ישנה גם ירידה ביכולת הפינוי שלו החוצה.
הפרשי טמפרטורה חדים - מעבר קבוע מחום כבד בחוץ לקור חזק בפנים, גורם למערכת החיסונית בדרכי הנשימה להיחלש. כך הגוף מתקשה להגן על עצמו, ואנחנו נעשים פגיעים יותר לווירוסים ולחיידקים.
תחזוקת מזגן לקויה - מזגנים שלא עוברים ניקוי קבוע עלולים להפוך לבית גידול לחיידקים, פטריות ואלרגנים. כשהמערכת מפזרת את האוויר, היא מפזרת איתם גם את המזהמים.
יתרונות למזגן על הבריאות שלנו
במידה והמזגן מתוחזק היטב, זה דווקא יכול לשפר את איכות האוויר, בעיקר במדינה מוכת שרבים ואבק כמו ישראל. הנה כמה מהיתרונות הבולטים של מזגן:
הוא מסנן חלקיקים מזיקים כמו אבק ואלרגנים.
הוא מגן מפני עומס חום ומכת חום – במיוחד אצל ילדים, קשישים וחולים כרוניים.
הוא שומר על סביבת מחיה נוחה ובטוחה יותר בקיץ הלוהט.
איך ליהנות מהמזגן בלי לסבול מתופעות לוואי?
לכוון את המזגן לטמפרטורה מתונה (22-25 מעלות) כדי למנוע ככל שניתן קפיצות חדות של טמפרטורת בין חוץ לפנים.
לשמור על לחות מתאימה באוויר - אפשר להשתמש במכשיר אדים או פשוט להשאיר קערית מים בחדר.
להקפיד על תחזוקת המזגן – חשוב לנקות פילטרים, לבדוק עובש ולבצע טיפול שנתי.
בשורה התחתונה, המזגן עצמו לא גורם לתחלואה ואין באמת "שפעת מזגנים". עם זאת, שימוש לא נכון במזגן או תחזוקה לקויה שלו, הם גורמים שעלולים להוביל לתסמיני אלרגיה או להתפתחות שפעת זיהומית. אבל כשמתחזקים מזגן כמו שצריך ושומרים על תנאי סביבה מאוזנים, הוא יכול להיות לא רק נעים, אלא גם בריא.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
שלום, הרופא המטפל רשם לי אוגמנטין אולם בבית המרקחת קיבלתי אמוקסיקלב, מדובר על כדורים של 875 מ"ג פעמיים ביום. האם יש הבדל ביניהם מבחינת הטיפול? ואם כן האם ניתן לעבור לאוגמנטין אחרי שהתחלתי את הטיפול באמוקסיקלב?. כמו כן המליצו לי על כדורים פרוביוטיים לקחת גם בזמן הטיפול האנטיביוטי. האם נכון?. עד כה לקחתי כדור אחד ויש קצת סחרחורות. תודה מראש.
אוגמנטין זאת התרופה המקורית ואילו אמוקסיקלאב זה גנריקה.למעשה אין הבדל משמעותי בין שתי התרופות למרות שיש כאלו שטוענים שהמקורי יותר יכיל. ממליץ על נטילת פרוביוטיקה להגנה על הקיבה בעת נטילת אנטיביוטיקה בברכה
אמוקסילקב רגישות
אור23/08/2020 | 10:30
אם אחד הבנים במשפחה הגיב תגובה חריפה לאוגמטין יכול להיות שאחיו יהיה רגיש גם כן?
פרוביוטיקה
אני22/02/2023 | 22:20
במה יש פרוביוטיקה? יוגורט?
פרובויוטיקה
אא18/05/2023 | 13:04
חשוב מאוד להוסיף פרובויוטיקה בזמן השימוש באנטיביוטיקה, על מנת להחזיר את איזון "החידקים הטובים" למערכת החיסונית. אולם לא נכון לצרוך פרובויוטיקה בתוך טווח של חצי שעה מעת נטילת האנטיביוטיקה, כיון שהדבר פ פוגע באפקטיביות של שניהם, של האנטיביוטיקה ושל הפרובויוטיקה.
שלום רב דוקטור ! מתנצלת על השאלה אך פשוט אני רוצה לדעת למה מתכוונים כי פשוט זה מבלבל אותי . חיפשתי וקראתי באינטרנט לפני שפניתי אלייך אך מעדיפה לשמוע ממך . מה ההבדל בין מצוננת ,מקוררת ומנוזלת ? אודה לך מאוד על תשובתך . בברכה ! מתעניינת ברפואה
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
שפעת 
ניתוח סינוסיטיס 
תפקודי ריאות 
תשובת מומחה אנטיביוטיקה 
