האם לילד שלכם יש צליאק?

יש לה סימפטומים רבים, ומאוד קל לפספס אותה. אז איך בכל זאת תגלו האם לילד שלכם יש צליאק?

מחלת צליאק ("כרסת" בעברית תקנית) היא מחלה בה חלה תגובה חיסונית במערכת העיכול לאחר אכילת גלוטן - חלבון הנמצא בחיטה, שעורה, ושיפון. אכילת הגלוטן מעוררת את מערכת החיסון לתגובה במעי הדק, היוצרת דלקת שפוגעת ברקמת המעי הדק וכתוצאה מכך מונעת ספיגה של חומרי מזון הנחוצים לגופנו.

בנוסף, נמצאו מספר גנים הקשורים לסיכון מוגבר לפתח את המחלה.

צליאק הינה מחלה יחסית נפוצה, ושכיחותה עלתה במהלך 50 השנים האחרונות. האבחנה יכולה להנתן בכל גיל - מינקות ועד הזקנה. אין טיפול המרפא צליאק אולם אפשר בהחלט לחיות עימה על ידי הקפדה על דיאטה נטולת גלוטן.

כיצד מתבטאת מחלת הצליאק?

למחלת הצליאק יכולים להיות ביטויים רבים. בילדים, המחלה לרוב מתגלית בשלב בו מכניסים לתפריט שלהם מוצרים וטעימות המכילים דגנים. הסימנים המאפיינים הם הופעת שלשול כרוני, בטן תפוחה, עיכוב בהתפתחות או אובדן משקל. סימנים נוספים הם רגזנות, סירוב לאכול, עצירות (כנראה עקב ירידה בכמות האוכל שהילדים מוכנים לאכול). באופן מפתיע, כ-75% מהילדים החולים בצליאק נמצאים בעודף משקל.
רק כשליש עד מחצית מהחולים אכן חווים את הסימנים הקלאסיים של אובדן משקל ושלשול. סימנים נוספים כוללים אנמיה (בעיקר כתוצאה מאי-ספיגת ברזל במעי הדק), אוסטאופורוזיס, מחלת עור בשם דרמטיטיס הרפטיפורמיס (עור פצוע ומגרד), פגיעה באמייל השן, כאבי ראש, חוסר פריון, ביטויים של מערכת העצבים- דוגמת נימול בקצות האצבעות ובעיות בשיווי המשקל, וכאבי פרקים. ברוב החולים יש התלקחויות ונסיגות של חומרת המחלה לאורך הזמן.

האם קיימים גורמי סיכון לצליאק?

מחלת הצליאק יכולה לפגוע בכל אדם, אולם נמצאו מספר גורמים שקשורים בסיכון גבוה לחלות במחלה. בין הגורמים האלו ניתן למנות:

1. בן משפחה החולה במחלת הצליאק או בדרמטיטיס הרפטיפורמיס

2. סוכרת מסוג 1 ("סוכרת נעורים")

3. תסמונת דאון ותסמונת טרנר

4. מחלה חיסונית אוטואימונית של פעילות יתר של בלוטת התריס

5. תסמונת סיוגרן - מחלה ראומטית הפוגעת בין היתר במפרקים וברקמות חיבור

כיצד מאבחנים צליאק?

יש לחשוד בקיומה של מחלת הצליאק בכל הילדים שאים מתפתחים כראוי לפי עקומות הגדילה, ובכל תלונה על שינויים בפעילות מערכת העיכול של הילד. כדי להגיע לאבחנה מוחלטת של צליאק, יש צורך בביצוע ביופסיה של המעי הדק בעת ביטוי הסימנים וכשבדיקות דם מראות שיש חוסר בחומרים תזונתיים בגוף (דוגמת אנמיה) וביופסיה נוספת לאחר התחלת דיאטה נטולת גלוטן.

הדגימה מהביופסיה הראשונה תכיל מאפיינים רקמתיים שמופיעים במחלת צליאק ובמחלות נוספות, והיעלמות המאפיינים אלו בדגימה מביופסיה שניה (אחרי דיאטה ללא גלוטן) מעידה על קיומה של צליאק.

הביופסיות נלקחות בטכניקה הנקראת אנדוסקופיה, המתבצעת תחת טשטוש המטופל, בה מוכנס צינור דק דרך הפה המגיע עד המעי הדק. בנוסף, קיימות בדיקות דם לנוגדנים כנגד החומרים אנדומזיום (anti-endomysial) וטרנסגלוטמינז (TTG) האופייניים למחלה, וניתן לעקוב אחרי שינויים ברמתם בעקבות דיאטה נטולת גלוטן, אולם בדיקות אלו הינן פחות חד משמעיות.

מהו הטיפול בצליאק?

ראשית, יש להימנע מכל מאכל המכיל גלוטן. כל המאכלים המכילים קמח חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל
(שנוי במחלוקת), דורום, מאלט, כוסמין- אסורים לאכילה. ההימנעות תגרום לשיפור בהרגשה הכללית בתוך מספר ימים והרקמה במעי תחלים במהלך החודשים הבאים.

החוק כיום מחייב את יצרני ויבואני המזון לציין על האריזות ''מכיל גלוטן'' או ''ללא גלוטן". מומלץ מאוד לפנות לדיאטן\נית שייסייעו להרכיב תפריט מלא ועשיר (ולא פחות חשוב - טעים!) תוך כדי הקפדה על הימנעות ממאכלים המכילים גלוטן. צריך להסביר לילדים את מחלתם ואת החשיבות בהקפדה על מה שהם אוכלים.
חשוב לציין שהסיבה השכיחה לחוסר היעילות של דיאטה נטולת גלוטן היא משום שהחולה ממשיך לצרוך גלוטן ממקורות שהוא לא מודע להם.

בנוסף, עקב החסרים התזונתיים שהצטברו מהופעת המחלה ועד אבחונה, יתכן צורך בתוספים כברזל, אבץ וויטמינים.
יש גם מיעוט מהחולים (פחות מ-10%) שיראו שיפור בסימנים רק אם בנוסף יימנעו ממוצרי סויה, או יצטרכו טיפול בסטרואידים כדי להרגיע את מערכת החיסון שלהם ולאפשר לרקמת המעי להחלים. במידה ויש דרמטיטיס הרפטיפורמיס, הטיפול יכול לכלול גם תרופה בשם "דפסון". כמו כן ישנו מיעוט מהחולים שלא מגיב לאף אחד מהאמצעים הנ"ל.

מה החשיבות באבחון מוקדם ובשמירה על דיאטה נטולת גלוטן?

בילדים, חוסרים העלולים להגרם כתוצאה ממחלת הצליאק יובילו לפיגור בהתפתחות הגופנית וכן בהתפתחות הקוגניטיבית. במה מתבטא החוסר?

• קומה נמוכה

• אנמיה כתוצאה מחוסר ברזל הגורמת גם לחולשה

• אי סבילות ללקטוז

• אוסטאופורוזיס עקב ספיגת סידן נמוכה

• הפרעות קשב וריכוז, דיכאון, שינויי אישיות וסכיזופרניה

• סיכון מוגבר ללקות בלימפומה וסוגים נוספים של סרטן במערכת העיכול. סיכון זה אינו מוגבר באנשים השומרים על דיאטה נטולת גלוטן.

מאת: מרגנית בניש, מערכת אינפומד