הפרעות אכילה ( Eating Disorders ) 


טוויגי, דוגמנית העל הדקיקה אשר פרצה לתודעתנו בשנות ה-60 היתה עבור נשים ונערות רבות מודל לחיקוי. בשנים אלו גוף רזה היה גוף יפה, והאופנה אשר החלה בשנים אלו ברוח זו הובילה לעלייה בשכיחותן של הפרעות אכילה (אנורקסיה נרבוזה ובולמיה נרבוזה) אצל נערות מתבגרות. בקצה השני של הפרעות האכילה נמצאת השמנת יתר, אשר מאפיינת ילדים ומבוגרים כאחד. בשנים האחרונות, הוגברה המודעות לתזונה נכונה ובריאה, ובעקבותיה עלתה גם המודעות לתחום הפרעות האכילה.

סוגי הפרעות אכילה

האם את מבלה בזמן ארוחה במסעדה טובה או מתמלאת נקיפות מצפון כשהיא מסתיימת? האם בתקופות של לחץ בעבודה או קשיים בזוגיות אתה מוצא את עצמך מבקר הלוך ושוב את המקרר? כיום ידוע כי אנשים רבים מקיימים מערכות יחסים מורכבות עם האוכל וכי לפעמים האוכל משמש עבורנו אמצעי להתמודדות עם קשיים רגשיים. אף על פי שרובנו היינו שמחים לאמץ הרגלי אכילה בריאים יותר, הפרעות אכילה של ממש מאופיינות בארבעה דפוסים מוגדרים:

1. אנורקסיה נרבוזה: אנורקסיה היא הפרעת אכילה המאופיינת בירידה ניכרת במשקל הגוף על ידי הרעבה ו/או פעילות ספורטיבית מוגזמת. אנורקסיה נרבוזה מלווה בפחד רב ובלתי מציאותי מאכילה והשמנה.

2. בולימיה נרבוזה: בולימיה נרבוזה היא הפרעת אכילה המאופיינת בצריכת מזון רב המלוות ב"התנהגויות מפצות" המיועדות למניעת עלייה במשקל, כגון: הקאה, צום, שימוש במשלשלים וכד'.

3. הפרעת התקפי זלילה: הפרעה המאופיינת בהתקפי אכילת בולמוס (אכילת בינג') חוזרים ונשנים במהלכם נצרכת כמות מזון מוגזמת המלווה בתחושה של חוסר שליטה באכילה, אשמה וגועל עצמי, אך בניגוד להפרעה הבולימית איננה מלווה בהתנהגויות מפצות.

4. השמנת יתר: השמנת יתר מוגדרת כמשקל עודף בשיעור של לפחות עשרים אחוז מהמשקל הנורמאלי.
מלבד הפרעות אכילה אלו ישנן הפרעות אכילה ייחודיות לפעוטות כסירוב לאכול והעלאת גירה.

שכיחות הפרעות האכילה

אנורקסיה נרבוזה ובולמיה נרבוזה שכיחות יותר אצל נשים בכלל ונערות מתבגרות בפרט. בין 0.5% ל-1% מהנערות סובלות ומתבגרות מאנורקסיה נרבוזה, ובין 1% ל-3% מהנשים הצעירות סובלות מבולימיה נרבוזה על פי הספרות. אך נראה כי בפועל שכיחותה גבוהה הרבה יותר. השמנת יתר הינה הפרעה המאפיינת הן מבוגרים והן ילדים, כאשר רוב הילדים השמנים יגדלו להיות מבוגרים שמנים.

גורמים להפרעות אכילה

הפרעות האכילה השכיחות ביותר, בולימיה נרבוזה והפרעת אנורקסיה נרבוזה, נוצרות משילוב של גורמים פסיכולוגיים, בינאישיים וחברתיים. גורמים חברתיים-תרבותיים המשפיעים על התפתחותן של הפרעות אכילה קשורים לחשיבות הרבה בתרבות המערבית של רזון והופעה חיצונית. הסטיגמות השליליות הנלוות פעמים רבות להשמנה (לדוגמה, שמנים נתפסים תדיר כנעדרי כוח רצון וכפחות אינטליגנטים) הופכות את הרזון לכלי לביטוי שלמות, יכולת והצלחה.

לרוב משמש העיסוק באוכל אמצעי ביטוי לקשיים רגשיים ובין אישיים בשל חוסר יכולת לבטא את הכאב הנפשי. הסיבות להתפתחות הצורך ברזון שונות מאדם לאדם אך גורמים שכיחים הם שימוש באוכל כדרך ליצירת עצמאות ונפרדות מההורים, קושי להיכנס לגיל ההתבגרות ושינויי הגוף והבשילה המינית הנלווים לו, ניסיון להתמודד עם קונפליקטים משפחתיים ותגובה לדימוי גוף והערכה עצמית נמוכים.

קיימות כמה השערות באשר לגורמים הביולוגיים והפסיכולוגיים להשמנת היתר. בין הגורמים המשמעותיים ניתן למנות רכישת הרגלי אכילה לקויים בילדות וקושי בויסות רגשי המביא לויסות באמצעות אכילה.

השפעת הפרעות האכילה והטיפול בהן

הפרעות אכילה עלולות להוביל לנזקים גופניים קשים ואף למוות. מצבים של תת משקל מובילים לסכנת חיים ופגיעה במערכות גופניות פנימיות. גם במקרים בהם המשקל עצמו אינו נמוך באופן מסוכן, עשויים בולמוסי האכילה, ההרעבה העצמית וההקאות לפגוע בסדירות הוסת, להביא למחלות לב וכו'. השמנת יתר קיצונית עלולה להביא לסוכרת, מחלות לב, לחץ דם גבוה, קשיי פריון ועוד. חוץ מהנזקים הבריאותיים, הפרעות אכילה גורמות גם לפגיעה חברתית ובין אישית, הזנחת תחומי חיים משמעותיים שאינם קשורים באכילה, פגיעה בדימוי הגוף והביטחון העצמי וכדומה.

הנזקים הפיסיים והפסיכולוגיים שהוזכרו לעיל וסכנת המוות הממשית הנשקפת לסובלים מהפרעות אכילה, מדגישים את חשיבות הטיפול בהן. הטיפול בהפרעות אכילה כולל שני תחומים: תכנית תזונתית-רפואית המיועדת להשגת ושמירה על משקל תקין והתערבויות פסיכולוגיות. מגוון טיפולים נפשיים מוצעים על מנת לעזור בהתמודדות עם ההפרעה כגון טיפולים דינמיים (אישיים ו/או קבוצתיים) אשר מסייעים בהבנת תפקיד ההפרעה בחיי המטופל והחזרת השליטה בה, טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים המסייעים להתמודד עם החשיבה האובססיבית וההתנהגויות הקשורות אליה (לדוגמה, עיסוק מוגזם בספורט) והתערבויות משפחתיות אשר נועדות למציאת פתרון אדפטיבי יותר של קונפליקטים. במקרה בו הפרעת אכילה מלווה בקשיים רגשיים נפשיים כמו חרדה, הפרעות אישיות או דיכאון, טיפולים תרופתיים עשויים לעזור. אולם יש לציין כי הטיפול התרופתי אינו מטפל בהפרעת האכילה עצמה.

הטיפול בהפרעת אכילה יכול להינתן במרפאה, כאשר המטופל ממשיך בשגרת חייו, אולם אם נשקפת סכנה לחיי המטופל או ששיתוף הפעולה שלו נמוך מאוד, אפשר להסתייע במסגרת אשפוזית המספקת השגחה רפואית, הקפדה על תזונה נכונה ומסגרת טיפולית נפשית מכילה ומקיפה במטרה למנוע התפתחות של הפרעות אכילה.








רופאים ומכונים בפוקוס





רופאים בתחום
ד"ר רוית ינקו ד"ר רוית ינקו
מומחית בכירורגיה פלסטית ורופאה בכירה במרכז... קרא עוד
פרופ' (PhD) בנימין ברטוב פרופ' (PhD) בנימין ברטוב
מומחה בפריון ומורפולוגיה של תאי הזרע. קרא עוד

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל