כימותרפיה (Chemotherapy)

מתי מתבצע

טיפולים כימותרפיים מתבצעים למספר מטרות: לריפוי סרטן, גם ללא טיפולים נוספים; לאחר קבלת טיפולים אחרים לסרטן, בכדי לוודא שכל התאים הסרטניים יומתו; כהכנה לטיפולים אחרים בסרטן; או להקלה על תסמינים של מחלה ממאירה מתקדמת.

כימותרפיה יכולה לשמש גם למחלות של מוח העצם, שלטיפול בהן דרושה השתלה של מח עצם, ולכן הן דורשות טיפול כימותרפי מקדים. שימוש נוסף של כימותרפיה הוא טיפול במחלות של מערכת החיסון, בהן נעשה שימוש במינון נמוך של התרופה, על מנת להשיג שליטה במערכת חיסונית הפעילה יתר על המידה, כמו במצבים של זאבת ודלקת מפרקים שגרונית.

הכנות לטיפול

ההכנה לטיפול תלויה בסוג הטיפול. בחלק מהמקרים יהיה צורך להכין צנתר וריד מרכזי, או משאבה דרכם יינתן הטיפול. לפני תחילת הטיפול יש צורך לבצע מספר בדיקות לבחינת תפקוד הכליות, הכבד והלב. כמו כן, לעיתים מומלץ לבקר אצל רופא השיניים על מנת לוודא שאין זיהומים קיימים בשיניים, דבר שעלול להוביל לסיבוכים בזמן הטיפול הכימותרפי.

הכנה נדרשת גם בבית ובעבודה, שכן עם הטיפול עלולות להופיע תופעות הלוואי שאליהם יש להתכונן. בנוסף, בחלק מהמקרים לא ניתן יהיה להמשיך לעבוד במשך תקופת הטיפול, אם כי במרבית המקרים הטיפול ניתן במרפאות חוץ ולא תוך אשפוז ממושך, וניתן יהיה להמשיך בשגרת החיים, ככל האפשר. 

בזמן הטיפול

טיפול כימותרפי ניתן בדרך כלל באופן מערכתי ויש לו השפעה על כל הגוף. רק במקרים נדירים הטיפול ניתן כטיפול מקומי, ובאופן מוגבל לאזור הנגוע. 

הטיפול ניתן בדרך כלל דרך הווריד, בזמן אשפוז או במסגרת אשפוז יום. מחט מוחדרת לווריד ביד, והיא תשמש לטיפול הכימותרפי למשך שלוש ימים לכל היותר. במקרים אחרים ניתן הטיפול דרך צנתר לווריד מרכזי, בחזה או דרך היד. צנתר מרכזי יכול להישאר בגוף למשך חודשים ארוכים ללא צורך בהחלפתו, ודרכו ניתן לתת מספר טיפולים בו זמנית ואף לשאוב דם לבדיקות. למרות היתרונות של הצנתר המרכזי, הוא מועד יותר לזיהומים ולהיווצרות של קרישי דם, ולכן שימוש בו מחייב נקיטת זהירות.

דרכים נוספות לקבלת הטיפול הכימותרפי הם כדור לבליעה, אם כי מדובר במספר מצומצם של טיפולים, או זריקה תת עורית - גם כאן מדובר במספר מצומצם מאוד של תרופות.

טיפולים כימותרפיים מקומיים ניתנים על ידי הזרקה בין חוליות הגב לתוך נוזל השדרה, בדומה לזריקת אפידורל, באמצעות משחה לשימוש בגידולי עור, בהזרקה ישירה לתוך עורק מסוים בכבד, ובהזרקה לשלפוחית השתן. 

אחרי הטיפול

לאחר הטיפול הכימותרפי צפויות מגוון של תופעות לוואי, שתלויות בסוג הטיפול והמאפיינים של החולה. לעיתים צפויות תופעות לוואי מרובות, אך במרבית המקרים הטיפולים עוברים בשלום. 

תופעות הלוואי כוללות פגיעה במח העצם שמוביל לירידה בספירת כדוריות הדם הלבנות, האדומות וטסיות הדם שאחראיות על קרישת הדם. כמו כן, פגיעה בתאים המרפדים את מערכת העיכול, דבר שעלול להוביל לבחילות והקאות, אם כי בימינו התופעה אינה שכיחה כל-כך. שלשולים צפויים להופיע כאשר נעשה שימוש בכימותרפיה מסוג FU 5 לדוגמא, שנועדה לטיפול בסרטן המעי הגס. שלשול יכול להיגרם גם כתוצאה מזיהום או מדימום במערכת העיכול, ולכן אין להניח כי מדובר בתופעת לוואי באופן אוטומטי ויש להיוועץ ברופא המטפל. אובדן תיאבון ודלקת בריריות הפה גם הן תופעות שיכולות להופיע. פגיעה בתאי העור יכולה לגרום להתקרחות תוך כשבועיים מהטיפול הראשון, והנשירה עשויה להיות מלווה בגרד קל. דילול בשיער הגוף צפוי גם הוא. בנוסף לאובדן השיער, תופעה נדירה של התכהות העור עלולה להופיע, והיא חולפת בדרך כלל בתום הטיפול ומוחמרת עם החשיפה לשמש. דלקות עשויות להתפתח בווריד דרכו ניתנת התרופה, תופעה שדורשת תשומת לב של הרופא המטפל.

תופעות נוספות שיכולות לעלות לאחר הטיפול הן תשישות, תחושת עייפות שאינה חולפת לאחר שינה, ולעיתים כרוכה גם בירידה באנרגיה בזמן הערות, ירידה בכושר המנטלי ותחושת דכדוך. כמו כן, הרגשה של נימול בגפיים תופיע עם סוגי כימותרפיה מסוימים, התחושה לא תמיד חולפת עם תום הטיפול, ויש לבצע בירור רפואי ולשקול הוספה של ויטמין B12 שעשוי לעזור.

סיכונים 

הטיפול הכימותרפי פוגע בעיקר בתאים המתחלקים מהר, ולכן ישנו סיכון של פגיעה במח העצם, אשר אחראי על ייצור כדוריות דם אדומות, כדוריות דם לבנות וטסיות דם. פגיעה בייצור הכדוריות האדומות מוביל לאנמיה, שיכולה להתבטא בעייפות, חולשה, ואף לתעוקת חזה במקרה שסובלים ממחלות לב. פגיעה בייצור הכדוריות הלבנות גורם ללויקופניה, מצב שמעמיד את המטופלים לפגיעים יותר לזיהומים, ולכן המינון בו ניתן הטיפול הכימותרפי תלוי בין השאר ביכולת של החולה לייצר נויטרופילים (סוג של כדוריות דם לבנות). הפגיעה בייצור טסיות הדם מביא למצב שנקרה טרומבוציטופיה, מצב של פגיעה ביכולת הקרישה של המטופל, דבר המתבטא בנטייה לדמם מהחניכיים ומהאף, בהופעת שטפי דם גדולים על פני הגפיים, או בנקודות אדומות קטנות על פני העור וריריות הפה. מרבית מקרי הטרומבוציטופניה אינם מסכני חיים, אך במקרים קשים צפויים דימומים שדורשים עירוי טסיות וטיפולים נוספים.

לטיפולים כימותרפיים מסוימים קיים סיכון של פגיעה בפוריות, והם עשויים לגרום להפסקת הווסת לתקופת הטיפול, ובמקרה של נשים הנמצאות לקראת סוף תקופת הפוריות, אף לצמיתות.

טיפולים כימותרפיים שונים עשויים להוביל לפגיעה בכליות, פגיעה זו ניתנת למניעה במרבית המקרים על ידי טיפול מקדים, ולכן יש לקיים מעקב צמוד אחר תפקודי הכליה באמצעות בדיקות דם ובדיקות שתן.

כימותרפיה בהריון היא מצב לא פשוט, שמעמיד את המטופלת והעובר בסיכון. ישנם סוגים מסוימים של תרופות כימותרפיה בהן ניתן להשתמש בשליש השני והשלישי להריון, אך לעיתים יוחלט לדחות את הטיפול עד לאחר הלידה. בשליש הראשון להריון, לא ניתן לקבל טיפולים כימותרפיים, ובמרבית המקרים הגישה תהיה הקרבת ההיריון לטובת מתן טיפול הולם.

השפעת הכימותרפיה לטווח הארוך עשויה להתבטא בפגיעה בלב או בריאות, בהתפתחות של גידולים ממאירים אחרים ועוד. לפני מתן הטיפול ולאחריו ננקטים אמצעי זהירות ומעקב. 

כמה זמן כימותרפיה נשארת בגוף
אם את/ה בטיפול כימותרפי אחרון, אחת השאלות הנפוצות שעולה בשלבים אלו היא כמה זמן כימותרפיה נשארת בגוף והאם קיימות השפעות כימותרפיה לטווח ארוך[4].
 
למרות הרצון לחגוג את הטיפול האחרון, ולחדש את החיים הקודמים, אלה שלפני הסרטן, זמן ההחלמה עלול להיות ממושך. כימותרפיה נשארת בגוף גם לאחר הטיפולים ואחת ההמלצות היא לקחת בחשבון שעל כל חודש של טיפול כימותרפיה, לוקח כחודשיים עד שהאנרגיה הגופנית חוזרת למה שהייתה. כמובן שזה אינדיבידואלי ומשתנה בין כל מטופל/ת, אך זוהי המלצה שעשויה להפחית מעט את לחץ ההחלמה[4].

כדי להתכונן לתקופה זו, מומלץ לקחת בחשבון את הדברים הבאים[4]:
 

• להכין את הסביבה הקרובה לכך שלא ידוע בדיוק כמה זמן כימותרפיה נשארת בגוף, וזמן התאוששות כרוך בעייפות ובמחסור באנרגיה לפחות 6,9 חודשים או אפילו שנה, בהתאם לייעוץ של האונקולוג/ית.
• למרות שבימים מסוימים אפשר להרגיש שהאנרגיה חזרה לעצמה, מומלץ להימנע מלהגזים בפעילויות מרובות, שכן בימים הבאים עלולה לצוץ עייפות גרועה יותר.
• מומלץ להמשיך לקבל את העזרה שאותה קבלתם/ן בזמן טיפולי כימותרפיה. משפחה חברים, שכנים – תנו להם להמשיך לעזור כשהם מציעים.