ריפלוקס קיבתי-ושטי

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: ריפלוקס או בלעז gastroesophageal reflux disease הינו אי ספיקת שער הקיבה וגלישה של תוכן קיבה חומצי מהקיבה לושט. התסמין השכיח ביותר הוא צרבת - אותו כאב שורף ואי נוחות מאחורי עצם החזה. תסמינים אחרים יכולים להיות ריאתיים - שיעול, צפצופים, קוצר נשימה; קשיים בבליעה; כאב גרון; צרידות; ריח רע מהפה. הושט הוא צינור שרירי שתחילתו בבסיס הלשון וסיומו בקיבה, ושתפקידו העברת המזון מהפה לקיבה. בין הושט לקיבה יש מבנה חשוב בשם LES או lower esophageal sphincter שהינו רצועת שריר ששומרת מפני עליית תוכן קיבה בחזרה לושט ומשמשת כשוער. השוער נפתח רק כאשר מזון עובר מהושט לקיבה ונשאר סגור בכל שאר הזמן. באנשים הסובלים מריפלוקס, השוער אינו סגור בחוזקה ומאפשר עליית תוכן קיבה לושט, דבר הגורם לגירוי הרירית העדינה בושט ולתסמינים האופייניים. ריפלוקס היא בעיה שכיחה מאוד. ישנן מספר סיבות התורמות להחלשות השוער- עודף לחץ במוצא הקיבה ובבטן - אכילת יתר, שכיבה מיד לאחר אכילה, עודף משקל; ישנן תרופות ומאכלים שמחלישים את השוער- קפה, מאכלים שמנים, שוקולד, אלכוהול, מיץ תפוזים, מנטה; או מצב של שבר בסרעפת ועליה של מוצא הקיבה אל מעל לסרעפת. הטיפול הלא תרופתי בריפלוקס הוא יעיל מאוד וכולל: 1. הגבהת מראשות המיטה בלילה. 2. הימנעות מאכילה ושתייה מספר שעות לפני השינה. 3. הימנעות מעישון, צריכת קפה ואלכוהול. 4. הימנעות משוקולד ומנטה. 5. שימוש בנוגדי חומצה (דוגמת Tums) שעה לאחר הארוחה, לפני השינה ולפי הצורך. 6. צמצום צריכת השומן בתזונה. 7. ירידה במשקל. 8. הימנעות מאכילת יתר וחלוקה של האוכל לארוחות קטנות ומרובות יותר במהלך היום. 9. הימנעות מלבישת בגדים צמודים סביב המותניים. אם הבעיה נמשכת למרות האמצעים הנ"ל, ניתן לקחת טיפול תרופתי. בכל מקרה מומלץ מעקב רופא המשפחה ו/או רופא גסטרואנטרולוג. [17/12/2001]

תשובה: שיעול שנמשך מעבר לשלושה שבועות נכנס להגדרה של שיעול כרוני. הסיבות האפשריות לשיעול זה הן רבות, ולעיתים גורמות לכך מספר סיבות יחד. במעל ל 90% מהסובלים משיעול הגורם הוא אחד מארבעה - דלקת כרונית של הסימפונות, אסתמה, זליגת הפרשות מהאף ומהסינוסים לגרון בשכיבה פרקדן (תופעה הקרויה post nasal drip) וריפלוקס ושטי, שהוא מצב בו שוער הקיבה אינו סגור דיו ותוכן קיבה עובר מהקיבה לושט וכלפי מעלה ויוצר גירוי המפעיל את מנגנון השיעול. סיבות נוספות עשויות להיות מצב לאחר זיהום ו/או בדרכי הנשימה דלקת ריאות בו באנשים מסוימים יש תגובתיות יתר של הסימפונות למשך מספר חודשים הנזקקת לטיפול במשאפים בדומה לאסתמה, רגישות למזהמים סביבתיים שונים, מחלות ריאה מסוימות ועוד. אם אין ממצא מכוון בבדיקה למקור השיעול, הרופא המטפל מבצע ברור מקיף האמור לכלול - 1. ניסיון טיפול במשאפי אף ותרופות אנטיהיסטמיניות, במחשבה על דלקת כרונית בסינוסים. במידת הצורך ביצוע צילום ו/או CT למערות הפנים וטיפול אנטיביוטי. 2. ביצוע בדיקת ספירומטריה, בדיקה המודדת את אורך הנשיפה שעוזרת לאבחן אסתמה, או בדיקת תפקודי ריאות שלמה, עם ניסיון בטיפול במשאפים ובכדורי סטרואידים במקרה הצורך. 3. בירור ריאתי הכולל בדיקה, צילום או CT, במידת הצורך - ברונכוסקופיה. 4. מתן כדורים סותרי חומצה במחשבה על ריפלוקס. רופא הגסטרו יוכל לעזור לך באבחנה האם יש גורם קיבתי לשיעול, ובוודאי יתן לך לנסות תרופות סותרות חומצה לתקופת ניסיון באם יחשוד בבעיה. הבירור והטיפול בשיעול כרוני עשוי להיות מתסכל, אך אל ייאוש.

תשובה: לא ברור מה הקשר בין בקע סרעפתי לבין מחלת הזרימה החוזרת (ריפלוקס) מהקיבה לוושט. ברוב האנשים הסובלים מזרימה חוזרת נמצא בקע סרעפתי, אך רוב האנשים עם בקע סרעפתי אינם סובלים מזרימה חוזרת. ישנם מספר שינויים באורחות החיים היכולים להקל על צרבת עקב זרימה חוזרת: 1) הפסקת עישון. 2) הימנעות ממזונות המחמירים צרבת: קפאין, שוקולד, אלכוהול, מיץ תפוזים, מאכלים שומניים ומנטה או כל מזון אחר אשר אתה מזהה כמגביר את הסימפטומים. 3) הימנעות מארוחות מאוחרות לפני שכיבה. 4) ירידה במשקל במידה והינך סובל מעודף משקל. 5) הימנעות מלבישת בגדים צמודים המעלים את הלחץ בקיבה. 6) הגברת הריור על ידי לעיסת מסטיק. 7) אכילת ארוחות קטנות. 8) לבדוק האם אתה נוטל תרופות המחמירות זרימה חוזרת, כגון תרופות אנטי-כולינרגיות או חוסמי תעלות סידן. 9) אם ישנם סימפטומים ליליים יש לישון בתנוחה בה הראש והכתפיים מורמים מעל בית החזה על ידי הגבהת המזרון (לא על ידי שינה על מספר כריות מכיוון שתנוחה זו מכופפת את הגוף, מגבירה את הלחץ על הקיבה ויכולה להחמיר ריפלוקס). אתר אינטרנט המפרסם מוצר להפחתת הריפלוקס לילי הוא www.bedge.com ובו קישורים רבים למידע על מחלת הזרימה החוזרת (GERD). אם כל אלה והטיפול התרופתי אינם עוזרים, עליך לפנות לרופא גסטרואנטרולוג על מנת לבצע בדיקת אנדוסקופיה לוודא שאין נזק לרירית הוושט (תסמונת בארט - לועזית: Barrett's syndrome) ובדיקת מנומטריה אשר בודקת את הלחצים בוושט ובשריר המעגלי שיוצר את הסוגר הוושטי-קיבתי. לאחר בדיקות אלו ייתכן ותוכל להיעזר בניתוח להפחתת זרימה חוזרת. ניתוחים אלה מבוצעים על ידי לפרוסקופיה ותוצאותיהם טובות באנשים הסובלים מזרימה חוזרת שאינה מגיבה לטיפול התרופתי.