//

קדחת המעי (Enteric fever)

ראשי

תאור

קדחת המעי היא תסמונת של חום, כאבי בטן, קצב לב איטי יחסית (ברדיקרדיה), טחלת (ספלנומגליה) ומיעוט תאים לבנים (ליקופניה). זיהום בחיידק סלמונלה טיפי (Salmonella typhi) הוא כמעט שם נרדף לתסמונת, אם כי היא יכולה להיגרם גם על ידי חיידקים אחרים, לרבות סלמונלות שאינן טיפי או Yersinia enterocolitica. ההתייחסות בהמשך היא לזיהום כתוצאה מסלמונלה טיפי, שהיא מחולל תוך-תאי, אנדמי בארצות העולם השלישי ובעיקר בהודו, דרום אמריקה, דרום מזרח אסיה והאיים הקריביים.
כ-16 מיליון מקרים חדשים מדווחים כל שנה, ומהם כ-600,000 מסתיימים במוות. בארצות מתועשות המחלה כמעט נעלמה, והיא מופיעה בעיקר אצל מטיילים שחזרו מהאזורים האנדמיים, ומלווה בשיעורי תמותה נמוכים באורח ניכר.

ההידבקות מתרחשת על ידי אכילת מזון או צריכת מים מזוהמים בצואת אדם. החיידקים הנבלעים צריכים להתגבר על חומציות הקיבה, חודרים לקישריות הלימפה (Peyer's patches) של המעי, ומשם מתפזרים דרך הלימפה או דרך הדם, לגוף, בעיקר לאיברים לימפטיים (טחול, כבד, לשד עצם). חומציות נמוכה של הקיבה מסייעת להידבקות. המאכסן הטבעי היחיד של החיידק הוא האדם.

תקופת הדגירה נעה בין 5 ל-21 יום והמחלה עצמה מתחילה ומתפתחת בהדרגה. חום מופיע במרבית המקרים (100%-75%). בשבוע הראשון החום עולה בהדרגה (Remittent), ואילו בשבוע השני החום מתייצב, לעיתים בערכים גבוהים סביב 40-39 מעלות צלזיוס. קצב לב איטי יחסית או תפרחת ורדרדה, חולפת, על הגו התחתון או על הבטן (Rose spots) סגוליים לאבחון.

המחלה עלולה להיות מלווה בעצירות (אצל מחצית מהמקרים) או בשלשול (במחצית האחרת) ולעיתים גם בדלקת הלחמית, בכאבי גרון או בשיעול. הסיבוכים מופיעים בשבוע השלישי למחלה כתוצאה מהימצאות החיידק בזרם הדם, ועלולים לכלול דלקת ריאות, דלקת פנים הלב (אנדוקרדיטיס), דלקת עצם (אוסטיאומיאליטיס), דלקת מפרקים, דלקת מעטפות המוח (מנינגיטיס) והינקבות המעי.

ד"ר מרים וינברגר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

ברוב המקרים האבחון נקבע על ידי התקנת תרביות דם או ביצוע ביופסיה מלשד עצם. צמיחה בתרביות צואה ושתן מתקבלת בשיעורים נמוכים יותר. בדיקת Widal המסורתית אינה כלי יעיל לאבחון.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול האנטיביוטי המומלץ הוא באמצעות תרופה מקבוצת הדור השלישי של הצפלוספורינים (Cephalosporines) כגון צפטריאקסון (Ceftriaxone) או מקבוצת הקינולונים (Quinolones), כגון ציפרופלוקסצין (Ciprofloxacin).

הטיפול המסורתי באמצעות כלוראמפניקול (Chloramphenicol) יעיל פחות, ומסתיים בשיעור גבוה יותר של מקרי מוות או של הישנות המחלה. בחלק מהחולים החיידק שורד בדרכי המרה ואלה הופכים לנשאים ולמקור הדבקה.

מניעה

מטיילים לאזורים אנדמיים יכולים להתגונן מפני הידבקות במחלה על ידי שמירה על כללי זהירות בסיסיים באכילה ובשתייה וכן על ידי חיסון.

קיימים שני סוגי חיסון: חיסון מחיידק חי מוחלש הניתן בדרך פומית וחיסון המבוסס על הרב-סוכרים (פוליסאכארידים) בדופן החיידק וניתן בהזרקה. יעילות החיסון נעה בין 50% ל-80% והוא תקף במשך שנתיים עד חמש שנים.





פורומים מחלות כבד מבוגרים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
היפטטיס B במצב כרוני מזל 11/08/2020 08:35
  • שלום וברכה, בעלי (32)נשא להיפטיטס B מבמצב כרוני תפקודי כבד תקינים מלבד ALT 42 ' PCR 1590 (לפני כשנה היה 700 ) AFP 11.9 אולטרסאונד בטן תקין,רופא גסטרו המליץ לבוא למעקב עוד חצי שנה רציתי לשאול האם נמצא בקבוצת סיכון במידה ויחלה בקורונה ? בנוסף חזר לעשן כסיגריה ליום לאחר הפסקה של 7 שנים ,מה הקורלוציה בין היפטיטס לסיגריות במינון הזה והאם מסוכן לחלות בקורונה במצב זה (עישון והיפטיטס כרוני)

  • + הוסף תגובה
עלייה באנזימי כבד וירידה באלבומין ר 10/08/2020 21:19
  • היי לאבא שלי בן 73 סיעודי דמנטי עם מחלות רקע רבות קרדיוסקולריות ערמונית מוגדלת בקע מפשעתי ועוד שקצרה היריעה לפרט. כבד מעט שומני. בעבר לפני 4 שנים עלייה גדולה של אנזימי כבד שיוחסה לטיפול בפניטואין שהופסק (עבר לקפרה) וגרד. כתוצאה מכך הותחל טיפול באורסוליט שנמשך עד לאחרונה. מאז אנזימי הכבד בנורמה. בתחילת חודש יוני 2020: ALBUMIN 3.9 LDH 365 AST 25 ALT 30 GGT 31 ALKP 121 בבדיקות דם היום: ALBMUMIN 3.62 LDH 461 AST 37 ALT 53 ALKP 122 שאר השורות בכימיה תקינות. בילירובין כללי 1.03 ישיר 0.2. CRP 0.31 ספירה תקינה. בשבועיים האחרונים הפסקנו בייעוץ פנימאי תרופות שלכאורה אבא במצבו ובגילו כבר לא צריך וביניהן האורסוליט ובמקביל התחלנו טיפול 12.5mg בערב בפרומתאזין שבינתיים הופסק כי נראה שגרם לעליית סוכר. האם השינויים התרופתיים יכולים להסביר את העליה הקלה באנזימי הכבד, העליה ה"יפה" ב LDH והירידה המטאורית באלבומין (למרות שאבא מקבל אנשור וגלוצרנה והרבה חלבונים ותמיד הערך שלו היה סביב 3.9-4)? הפנימאי טוען שמדובר בחריגות קלות בבדיקה בודדת ומסרב להתרגש. אני מאוד מודאג. מה דעתך?

  • + הוסף תגובה
תוצאת בדיקה alpha fetoprotein סיגלית 10/08/2020 08:08
  • במהלך בירור הסיבות לכאבי בטן מתמשכים ביצעתי את הבדיקה הנל. התוצאה 4.11. כמו כן במשך השנתיים האחרונות תוצאות ggt שלי גבוהות. האחרונהירדה באופן יחסי ועומדת על 111. האם הבדיקות מעידות על בעיה כלשהי?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!