הפרעות אישיות

Personality disorder

המומחים של Infomed מסבירים:

בפסיכיאטריה מוגדרת האישיות כשילוב של מרכיבי האופי, התכונות, הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של האדם. ניתן למצוא באוכלוסייה מגוון עצום של אנשים שיש להם תכונות שונות מאוד זה מזה.

הפרעת אישיות לרוב תאובחן כאשר קווי האופי של אדם נוקשים מאוד ואינם משתנים גם כאשר נסיבות החיים דורשות התגמשות, ומשום כך הם מביאים למצוקה, לסבל ולפגיעה באפשרות לנהל חיים רגילים.

במרבית המקרים האדם אינו חש כי האופי שלו הוא בעיה, אלא רואה את הבעיה בעולם הסובב אותו, האנשים האחרים או הנסיבות. מסיבה זו, הלוקים בהפרעות אישיות אינם מעוניינים לעיתים קרובות בטיפול או בשינוי.

תחילת הופעתה של ההפרעה היא בסביבות גיל ההתבגרות. בניגוד למחלות נפש אחרות, הפרעת אישיות היא מצב קבוע, כמו תבנית שבתוכה נוצק האדם, והיא אינה משתנה בהשפעת טיפול תרופתי. מקורן של הפרעות האישיות ככל הנראה הוא שילוב של גורמים, חלקם תורשתיים וחלקם סביבתיים.

ב-DSM (מערכת הסיווג והאבחנות המקובלת בפסיכיאטריה) מחלקים את הפרעות האישיות למספר קבוצות וטיפוסים. חלק מהקווים האופייניים לטיפוסים השונים מצויים באופן נורמלי אצל כל אדם ואינם מספיקים כדי לאבחן הפרעת אישיות. לצורך ההסבר יפורטו ההפרעות על פי הסיווג המקובל, על אף שלעיתים קרובות ניתן למצוא מצבים מעורבים. הטיפול בכל הפרעות האישיות נעשה על ידי פסיכותרפיה. אם מתפתחים בנוסף גם מצבי דיכאון או חרדה, ניתן להיעזר בטיפולים תרופתיים.

הפרעות אישיות תסמינים
כאמור, הפרעות האישיות מחולקות לשלוש קבוצות, על פי המאפיינים והתסמינים הזהים בכל הפרעת אישיות. הרבה אנשים הסובלים מהפרעת אישיות אחת, מראים גם סימנים של לפחות הפרעת אישיות אחת נוספת. כמו כן, אין צורך בקיום של כל התסמינים הטיפוסיים לסוג ההפרעה על מנת לאבחן הפרעת אישיות כזו או אחרת.
הקבוצה הראשונה כוללת טיפוסים מתבודדים, הנראים לסביבתם מוזרים וחריגים:
• הפרעת אישיות פרנואידית - טיפוס אישיות זה, נוטה לפרש את פעולותיהם של האחרים כמכוונות לפגוע בו, לקפח אותו ולאיים עליו. הם חשדנים כלפי הסביבה ולא נותנים אמון באחרים. הם עלולים להיות רודפי צדק וקטנוניים ולהטריד את סביבתם בתביעות משפטיות או להיות קנאים מאוד ולעקוב אחרי בני זוגם. מנקודת מבטם, התנהגות זו מכוונת כדי להגן עליהם מפני הפגיעות הצפויות. למרבה הצער התנהגות כזו עלולה להביא לסכסוכים, פיטורים, גירושין ועוד.
• הפרעת אישיות סכיזואידית - סכיזואידים הם מסוגרים, מבודדים וכמעט ואינם זקוקים לחברתם של אחרים. הם מבלים את רוב זמנם בפעילויות שנעשות לבד, עובדים בעבודות שאינן מצריכות עבודת צוות ונחשבים ל"זאבים בודדים". לעיתים יעדיפו להשקיע את זמנם ומרצם ברעיונות תיאורטיים או בבעלי חיים יותר מאשר בבני אדם אחרים.
• הפרעת אישיות סכיזוטיפאלית - אנשים אלו דומים לסכיזואידים, אך הם הרבה יותר חריגים ובולטים במוזרות שלהם, בצורת הלבוש, באופן הדיבור או באמונה מיסטית או פילוסופית כלשהי. גם להם, כמו לסכיזואידים, יש מיעוט של קשרים חברתיים והם מתקשים מאוד להשתלב בחברה. העולם הפנימי שלהם דומה לזה של ילדים: מלא חברים דמיוניים, פחדים ופנטזיות. לאורך חייהם, יש להם נטייה ללקות בדיכאון.
לקבוצה השנייה משתייכים סוגי אישיות "צבעוניים" מאוד, אנשים שקשריהם עם הסובבים אותם סוערים ולא עקביים:
• הפרעת אישיות גבולית – טיפוסים אלו נוטים לפעול באופן אימפולסיבי ומסוכן, כמו קיום יחסי מין לא מוגנים, הימורים או אכילה אימפולסיבית מופרזת. הדימוי העצמי שלהם אינו יציב ושברירי, והם חווים קשרים בין אישיים לא יציבים ואינטנסיביים. לאנשים הסובלים מהפרעה זו יש תנודות מצב רוח קיצוניות לעיתים כתגובה למתח בין-אישי, והם נוטים לאיים בהתאבדות או פגיעה עצמית. תחת המעטה של תנודות מצב הרוח וחוסר היציבים הרגשית, שמתבטאים גם בהתקפי זעם תדירים, נמצאת תחושה עזה של פחד להישאר לבד או להינטש, תחושת ריקנות מתמשכת, והתקפי פרנויה שבאים והולכים במצבי לחץ.
• הפרעת אישיות אנטי-חברתית – אנשים שלא אכפת להם מצרכים ורגשות של אחרים, משקרים, גונבים, מרמים אחרים ומשתמשים בזהויות מזויפות. אנשים הסובלים מהפרעת אישיות אנטי-חברתית נוטים להסתבך עם החוק שוב ושוב, מפרים זכויות של אחרים, מתנהגים בצורה אגרסיבית ואלימה, ומתעלמים מהבטיחות שלהם ושל אחרים. הם נוטים להתנהגות אימפולסיבית ובלתי אחראית, ולא מראים חרטה על התנהגותם.
• הפרעת אישיות נרקיסיסטית - באגדה המיתולוגית על נרקיס, הוא מתאהב בהשתקפות דמותו במים ושוקע בעצמו מבלי יכולת לראות אחרים. כך, גם הלוקים בהפרעת אישיות נרקיסיסטית מרגישים שהם נעלים וחשובים, מטפחים חלומות על תהילה וייחוד יוצאי דופן, מתנהגים לעיתים בשחצנות גלויה ומצפים מהאנשים הסובבים אותם ליחס מיוחד ולהערכה מוגזמת. מתחת להתנהגות הגרנדיוזית מסתתרת פעמים רבות הערכה עצמית נמוכה ורעועה, ומתוך כך צורך בחיזוקים בלתי פוסקים. לרוע מזלם, הם אינם מצליחים להיות רגישים וקשובים לקרובים להם, ולכן נשארים פעמים רבות בלי קשרים אינטימיים קרובים ומחזקים. מבנה האישיות שלהם הופך אותם חשופים מאוד לדיכאון, בייחוד כאשר הם מתחילים להתקרב לגיל הזקנה.
• הפרעת אישיות היסטריונית –טיפוסים רגשניים, תיאטרליים, מחפשים באופן נואש להיות במרכז של תשומת הלב, מפגינים כלפי חוץ רגשות סוערים ומוחצנים ונוטים לדרמה מוגזמת. התנהגותם יכולה להיות פתיינית - באופן סטריאוטיפי לגברים או נשים. מתחת למעטה הצבעוני, מסתתר קושי בהכלת רגשות עמוקים וארוכי טווח, וצורך רב בהרגעה. טיפוסים אלה נוטים גם ללקות במיחושים גופניים תכופים או במחלות גופניות ללא גורם פיזיולוגי.
בקבוצה השלישית, ישנם סוגי טיפוסים אשר נראים כאילו הם כל הזמן חרדים ומוטרדים:
• הפרעת אישיות נמנעת - בדומה לסכיזואידים הם כמעט תמיד בודדים ומרגישים שלא בנוח בחברת אנשים. עם זאת, המנגנון שלהם הוא שונה. להימנעותיים, ישנה הערכה עצמית כה נמוכה ורגישות כה גבוהה לדחייה, שעל אף השתוקקותם העזה לחברה הם יעדיפו שלא להעמיד את עצמם בשום מצב בו הם עלולים להרגיש דחויים. הם מאופיינים בביישנות וחוסר ביטחון והם נפגעים בקלות. תכונות אלו מהוות מכשול עבורם, הן בתחום היחסים הבין-אישיים והן במקומות עבודה.
• הפרעת אישיות תלותית - גם טיפוסים אלו מאופיינים בחרדה והערכה עצמית נמוכה, אך ההזדקקות למישהו על ידם, שייקח אחריות על החלטות במקומם, דוחפת אותם להיכנס לקשרים ולפתח תלות מוגזמת באדם אחר. משום כך, הם מועדים להיות בקשרים שיש בהם התעללות או ניצול. הם מוכנים לשלם את המחיר על מנת שלא להישאר לבד. כאשר הם ננטשים על ידי מושא התלות, הם עלולים להיות במשבר.
• הפרעת אישיות כפייתית – אנשים מטיפוס זה הם מסודרים, מתוכננים וקפדנים, אשר מארגנים כל דבר בחייהם על פי סדר נוקשה ורשימות מפורטות. קשה להם לבצע משימות משום שכל דבר חייב להתבצע בשלמות עד לפרט הקטן ביותר. קשה להם גם לעבוד בשיתוף עם אנשים אחרים משום שקשה להם לשאת עשייה שאינה מתבצעת בדיוק כפי שהתכוונו, וכן קשה להם לשאת שינויים וספונטניות. מהצד הם נראים לעיתים כבעלי רגשות מצומצמים ואף קפואים, ולעיתים קרובות אחרים סביבם נוטרים להם טינה על התנהגותם. קל להם להשתלב בעבודות שדורשות היצמדות דקדקנית לפרטים וחוקים (כמו למשל חשבונאות) והם חשופים לדיכאון עם כל יציאה מהשגרה, אפילו אם מדובר באירוע טוב כמו קידום בעבודה.
• הפרעת אישיות סבילה תוקפנית (Passive-aggressive) - לטיפוסים אלו יש קושי בביטוי תוקפנות באופן גלוי ולכן הם מבטאים אותה בדרכים עקיפות כמו השתהות, חוסר יעילות, וכחנות, תלונות מרובות וביקורת. הם מרגישים את עצמם חסרי מזל, ולעיתים קרובות מקנאים באנשים סביבם. בקשרים עם אחרים הם מעוררים בדרך כלל הרבה כעס, ולעיתים גורמים לאחרים להפנות כלפיהם תוקפנות גלויה. דפוס זה מהווה מכשול בכל סוגי מערכות היחסים ומביא לפגיעה בתחומי חיים רבים.
סיבות וגורמי סיכון
האישיות מתפתחת בזמן הילדות, ומתעצבת דרך האינטראקציה בין הגנים שלנו והסביבה. הפרעות אישיות מתפתחות, ככל הנראה, משילוב של הגורמים התורשתיים והסביבתיים, כאשר הגנים הם אלו שבעצם הופכים אותנו ליותר פגיעים להתפתחות של הפרעת אישיות כזו או אחרת, ואירועים שמתרחשים בחיינו הם הגורמים להתפתחות עצמה של ההפרעה.
למרות שהסיבה המדויקת להתפתחות של הפרעות אישיות אינה ידוע, ישנם גורמים מסוימים שמעלים את הסיכון להתפתחות של סוג כזה או אחר של הפרעת אישיות. הגורמים הללו כוללים:
• היסטוריה משפחתית של הפרעות אישיות ובעיות נפשיות.
• סביבה משפחתית מתעללת, לא יציבה וכאוטית בזמן הילדות.
• אבחון בילדות של הפרעת התנהגות.
• שוני בכימיה ובמבנה המוח.
אבחון ובדיקות
כאשר עולה חשש להפרעת אישיות, האבחון מתבצע על ידי בדיקה גופנית, הערכה פסיכיאטרית ושימוש בקריטריונים של DSM-5 (הנחיות לאבחון הפרעות נפשיות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי).
לכל אחת מהפרעות האישיות יש את הקריטריונים שלה לאבחון על פי ה-DSM-5, אך באופן כללי, האבחון של הפרעת אישיות כוללת סטייה ארוכת טווח מההתנהגות המקובלת בחברה, שמובילה לפגיעה בתחום אחד לפחות מהבאים:
• הדרך שבה תופסים את עצמנו, אחרים ואירועים שונים.
• התאמת התגובות הרגשיות במצבים שונים.
• היכולת לתפקד כאשר מתמודדים עם אנשים אחרים ובמערכות יחסים.
• היכולת לשלוט בדחפים.
לעיתים יהיה קשה לקבוע באופן נחרץ את סוג הפרעת האישיות, מאחר וחלק מהתסמינים חופפים, ויותר מסוג אחד של הפרעת אישיות יכול להתקיים בעת ובעונה אחת.
הפרעות אחרות כמו דיכאון, חרדה ושימוש בסמים יכולים לסבך אף יותר את האבחנה, אך ישנה חשיבות עליונה למתן אבחנה מדויקת על מנת שניתן יהיה לקבל את הטיפול המתאים.
סיבוכים אפשריים
הפרעות אישיות יכולות לשבש באופן משמעותי את החיים של הסובלים ממנה ושל האנשים שסביבם. היא יכולה לגרום לבעיות במערכות יחסים, בעבודה, בבית הספר, ויכולה להוביל לריחוק חברתי או להתמכרות לאלכוהול או סמים.
כאמור בהרבה מסוגי הפרעות האישיות, ישנה נטייה להתפתחות של דיכאון, בעיקר לעת זקנה.
טיפולים ותרופות
הפרעות האישיות נבדלות ביניהן בקשיים ובדפוסי ההתנהגות המאפיינים אותן. לפיכך, לכל אחת מהפרעות האישיות קיים טיפול השונה באופן מהותי מהפרעה אחרת. הפרעת אישיות, ביסודה, היא הפרעה הקשורה לאופי, ולכן לרוב קיים צורך בטיפול פסיכולוגי ממושך אשר מאפשר לזהות ולחקור את הדרך בה התעצבו מבני האישיות הבלתי מסתגלים, בהנחה שבחלוף הזמן ילמדו באמצעות הטיפול דפוסי חשיבה, התנהגות ועיבוד רגשי יעילים יותר. בנוסף, מאחר שמרבית הפרעות האישיות מתאפיינות בקשיים בין אישיים משמעותיים רבים, הלוקים בהפרעות אלו נעזרים לעיתים בשילוב בין טיפול אישי לטיפול קבוצתי, אשר מאפשר להתנסות ולהבין בזמן אמת את ההתנהלות הרגשית והבין אישית באינטראקציות חברתיות.
לעיתים התוכנית הטיפולית תכלול גם טיפול תרופתי אשר אינו יכול להביא לשינוי אישיותי מעמיק, אך הוא עשוי להקל על המצוקה המאפיינת הפרעת אישיות. למשל, אדם בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית אשר פונה לטיפול לאחר שלראשונה בחייו נאלץ להתמודד עם בת זוג שאינה מעוניינת בו, עשוי להיעזר בטיפול תרופתי זמני שנועד להקל על סימפטומים של חרדה ודיכאון.
מניעה

רופאים בתחום

שיאצו

עדי בוסקילה

4.9

( 9 חוות דעת )

"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"

קראו עליי עוד