סרקומה של עצם

הסיבה להתפתחות ס"ע אינה ברורה. במקרים אחדים ניתן לקשור אותה למחלות רקע כמו רטינובלסטומה, מחלת פג'ט, אולייר, וטיפול קרינתי קודם.

אבחון וטיפול: השלב הראשון בקביעת האבחנה, הוא נטילת דוגמת רקמה מהגוש (ביופסיה), ובדיקתה על ידי פתולוג. בשלב השני, מבוצעות בדיקות דימות לקביעת שלב המחלה.

לאחר האבחון, מתכנס הצוות המורחב לקביעת הגישה הטיפולית הפרטנית. על פי רוב ניתנת כימותרפיה טרום-ניתוחית שמטרתה להביא למות הגידול הסרטני ולחיסול הפיזור המיקרוסקופי באזור צמיחתו ובאיברים מרוחקים. הטיפול כולל תרופות שונות, ומלווה בטיפול תומך מודרני המאפשר לחולה להתמודד היטב עם השפעות הלוואי. לאחר מכן מבוצע ניתוח משמר-גף. לאחר קבלת התשובה מהפתולוג, מותאם טיפול כימי בתר-ניתוחי שנועד להמשיך ולחסל מוקדי פיזור סמויים באיברים מרוחקים.
בתום הטיפול, מתחילה תקופת השיקום והמעקב, הכוללת: פיזיותרפיה, התעמלות, חזרה לשגרה במקביל לביצוע בדיקה גופנית, בדיקות דימות ובדיקות דם לעיתים מזומנות. סיכויי ההחלמה טובים. מחלה גרורתית המופיעה לאחר מכן מטופלת בכימותרפיה ולעיתים בניתוח לכריתת מוקדי מחלה שאריתיים. במקרה כזה, סיכויי ההחלמה תלויים באפשרות להביא את החולה למצב של "חופשי ממחלה".