גידולים בושט

אבחון גידולים בוושט והטיפול בהם מהווים אתגר לרופא המנתח. בשל אופיים, אופן צמיחתם והסתמנותם המאוחרת, גידולים אלה מתגלים לעיתים קרובות רק בשלבים המתקדמים של המחלה.
למרות התקדמות הטכנולוגיה הרפואית הן באבחון והן בדרכי טיפול, כמעט ולא השתנה שיעור התמותה מגידולי הוושט במהלך העשורים האחרונים. האופן היחיד שבו ניתן לשנות את מהלך המחלה ולצמצם את שיעור התמותה הכרוכה בה הוא הגילוי המוקדם. גידולי הוושט אינם שכיחים. אלה מהווים כ-1% מהגידולים הממאירים ורק כ-5% מגידולי מערכת העיכול.
שכיחות המחלה משתנה באזורים גיאוגרפיים שונים: בעוד שבמדינות כסין ואיראן נפוצים גידולי הוושט, באזורים אחרים על פני כדור הארץ שכיחותם נמוכה יותר. פרט זה מעניין ומלמד כי גורמים סביבתיים עלולים לעודד את התפתחות הגידולים. שתיית אלכוהול, בירה ועישון זוהו כגורמים המעלים את הסיכון להתפתחות הגידול. חומרים כימיים שונים המכונים חומרים קרצינוגניים-מסרטנים המזהמים קרקעות חקלאיות תורמים כנראה אף הם לעלייה בשכיחות הגידול באזורים שונים בתבל. עד כה לא זוהה סמן תורשתי משותף לחולים הלוקים בגידול הוושט. מחלות שפירות של הוושט כמחלת הרפלוקס הקיבתי, בליעת חומרים מעכלים הגורמים לכוויה בוושט ואחרים, זוהו כגורמים המעלים את שיעור הלוקים בסרטן הוושט.
הוושט הוא איבר שרירי גלילי המחבר בין בית הבליעה לקיבה. הגידול עלול להתפתח בכל אחד מחלקיו, אך האזור השכיח ביותר הוא השליש הרחיקני. מקור הגידול יכול להיות המעטפת השרירית, אך שכיח יותר למצוא גידולים שמקורם המעטה התאי הפנימי של הוושט. סוג הגידול הנפוץ ממקור זה הוא גידול מתאי קשקש. גידולים שמקורם מהבלוטות התת-ריריות נקראים אדנוקרצינומה. אלה שכיחים יותר בעולם המערבי. שכיחותם עולה בעשורים האחרונים.
הגידול מופיע בדרך כלל בעשורים השישי והשביעי לחיים. עישון סיגריות או שתיית אלכוהול שכיחים בקרב שיעור ניכר של החולים. היות והגידול מצר את חלל הוושט, התלונה העיקרית של החולים היא קושי בבליעה (דיספאגיה). ירידה במשקל אף היא שכיחה, וחולים עם גידול גדול שחוסם את המעבר בוושט כמעט לחלוטין, מתלוננים על העלאת גירה. צרידות ושיעול הם סימנים קליניים מאוחרים המלמדים על התקדמות הגידול לקנה (שיעול), או לעצבים (צרידות). תלונות אלו מחייבות בדיקות מכוונות למערכות הסמוכות לוושט (ברונכוסקופיה) בטרם יוחלט על ניתוח.

פרופ' קלוגר יורם