פקקת דופנית

פקקת דופנית מוגדרת היא מצב שבו יש קריש דם בתוך אחד מחדרי הלב, בדרך כלל החדר השמאלי של הלב. היווצרותו מתאפשרת לאחר שאחד מקירות הלב (לרוב הקדמי) עובר אוטם. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו קטע מדופן הלב חסר תנועה ואף בולט החוצה מתוך הלב. הבליטה יכולה להיווצר בזמן התכווצות הלב בלבד, כשהקטע נותר מאחור (דיסקינזיה) או כבליטה קבועה -מיפרצת (אניריזמה).

בתוך המיפרצת הדם "עומד" ויוצר קריש דם. נוסף על כך, יש הטוענים שבתהליך האוטם, האנדותל באזור עובר תהליך דלקת שמעוררת את היווצרות הקריש. מצב זה, קורה ב-40%-10% מהאוטמים הקדמיים ובעיקר באלו שלא קיבלו טיפול מהיר לזילוח העורק החסום (תרומבוליזה). טיפול כזה, יכול במקביל לפתיחת החסימה בעורק הכלילי, גם למנוע היווצרות דם פקק בחדר השמאלי של הלב.

ככל שהאוטם בלב גדול יותר וכולל יותר את חוד הלב, סיכוי היווצרות הדם פקק עולים. נוכחות דם פקק בעיקר ביממה הראשונה לאוטם בלב מצביעה על סיכון גבוה יותר לסיבוכים כולל הלם לב, הפרעות קצב אוטם לב נישנה, וכן קרע של שריר הלב.

דם פקק יכול ב-10% מהמקרים לשלוח תסחיפים לאזורים שונים בגוף, לדוגמה למוח, דבר שיגרום לאירוע מוחי.
אפשר להעריך על ידי מכשיר האקו-לב איזה פקיק (תרומבוזה) מסוכן למשלוח תסחיפים. אם הפקיק בולט לחלל הלב, מתנועע בקלות ונמצא באזור עם תנועת דופן ערה, עולה הסיכון לניתוק חלק ממנו שייזרק כתסחיף אל הגוף.