פקקת דופנית
Mural thrombus
כשזה מגיע לפקקת דופנית לא חושבים פעמיים. זמנו תור עכשיו למומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לפקקת דופנית:
ד"ר יונתן קוגן
מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב
ד"ר גבריאל גרינברג
מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה
ד"ר אריה לורין שוורץ
רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)
פרופ' ערן לשם
מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה
פרופ' שמחה מיזל
קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק
פרופ' אבישג לייש פרקש
מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים
ד"ר עיסאם ראבי
מומחה בכירורגיית כלי דם ובכירורגיה כללית, עם ניסיון עשיר בטיפול בדליות ורידים ונימים - בגישה מדויקת. לשעבר רופא בכיר בבית החולים שיבא - תל השומר
ד"ר אוריאל כ"ץ
מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
ד"ר אמנון איתן
מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם
ד"ר אהרון מדינה
מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הלב המשולב - המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא.
פרופ' מיכאל אלדר
מומחה לקרדיולוגיה, הפרעות קצב וקוצבים | מנהל (בדימוס) של מרכז הלב שיבא תל השומר
פרופ' מעין קניגשטיין
מנהלת יחידת הצנתורים, היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי איכילוב תל אביב
ד"ר ניר גבריאל
מנהל יחידת כירורגית כלי דם ואנדווסקולרית, מרכז רפואי קפלן
פרופ' מיכל לאופר פרל
קרדיולוגית בכירה, מנהלת מרפאות הלב ומנהלת שירות אי ספיקת לב באיכילוב, מומחית באי ספיקת לב, קרדיו-אונקולוגיה וקרדיולוגית נשים לגיל המעבר
ד"ר ראשד אבו סאלח
מנהל המרכז לרפואה יועצת של קופ"ח כללית בצפת, מנתח בכיר ביחידה לכירורגית כלי דם, בית חולים זיו, צפת
ד"ר מאיסם שהאב
רופאה מומחית, בכירה בתחום מחלות כלי הדם במרכז רפואי מאיר
כשזה מגיע לפקקת דופנית לא חושבים פעמיים. זמנו תור עכשיו למומחים שלנו:
בתוך המיפרצת הדם "עומד" ויוצר קריש דם. נוסף על כך, יש הטוענים שבתהליך האוטם, האנדותל באזור עובר תהליך דלקת שמעוררת את היווצרות הקריש. מצב זה, קורה ב-40%-10% מהאוטמים הקדמיים ובעיקר באלו שלא קיבלו טיפול מהיר לזילוח העורק החסום (תרומבוליזה). טיפול כזה, יכול במקביל לפתיחת החסימה בעורק הכלילי, גם למנוע היווצרות דם פקק בחדר השמאלי של הלב.
ככל שהאוטם בלב גדול יותר וכולל יותר את חוד הלב, סיכוי היווצרות הדם פקק עולים. נוכחות דם פקק בעיקר ביממה הראשונה לאוטם בלב מצביעה על סיכון גבוה יותר לסיבוכים כולל הלם לב, הפרעות קצב אוטם לב נישנה, וכן קרע של שריר הלב.
דם פקק יכול ב-10% מהמקרים לשלוח תסחיפים לאזורים שונים בגוף, לדוגמה למוח, דבר שיגרום לאירוע מוחי.
אפשר להעריך על ידי מכשיר האקו-לב איזה פקיק (תרומבוזה) מסוכן למשלוח תסחיפים. אם הפקיק בולט לחלל הלב, מתנועע בקלות ונמצא באזור עם תנועת דופן ערה, עולה הסיכון לניתוק חלק ממנו שייזרק כתסחיף אל הגוף.
-
אבחון ובדיקות
-
טיפולים ותרופות
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
בדיקות קשורות
-
אקו לב
-
טיפולים וניתוחים קשורים
-
טיפול תרופתי
-
מחלות קשורות
-
היווצרות קרישים בוורידי הרגליים
-
פקקת עורקים
-
מחלת כלי דם היקפיים
-
מיפרצת זיהומית
-
קרדיומיופתיה
תשובת מומחה