היפרדות שיליה (Placental abruption)

סימפטומים

דימום מהנרתיק ב-80% מהמקרים, רגישות ברחם או כאבי גב (66%), מצוקת עובר (60%), צירים תכופים (17%), טונוס מוגבר של הרחם (17%), לידה מוקדמת (22%), מות עובר (15%).
צורת הדימום: דימום נסתר (20%) - לרוב דימום קשה יותר עם סיבוכים קשים. הדימום יכול לחדור לשריר הרחם, ורק חלק קטן ממנו נראה כדימום חיצוני מהנרתיק. דימום גלוי (80%) - לרוב מלווה בהיפרדות חלקית.

סיבות וגורמי סיכון

סיבה ראשונית לא ידועה, אך יש מספר מצבים הכרוכים במצב זה: גיל מתקדם של האישה, ריבוי לידות, מוצא אפרו-אמריקאי, יתר-לחץ-דם או רעלת הריון, רחם מורחב (ריבוי מי שפיר או ריבוי עוברים), ירידת מי שפיר מוקדמת, ריקון (דקומפרסיה) מהיר של הרחם, כמו בלידת תאומים לאחר הוצאת העובר הראשון, חבלה חיצונית, עישון סיגריות, אלכוהול, סמים, מיומה ברחם.

אבחון ובדיקות

בדיקת מעבדה: יש ירידה בריכוז ההמוגלבין, ירידה במספר הטסיות עקב צריכת-יתר, ירידה ברמת הפיברינוגן ותפקודי הקרישה. בדיקת על-שמע (אולטרסאונד) יעילה אך לא תמיד מוצלחת, כי בה מזוהים קרישי הדם מאחורי השיליה רק כשהשיליה נפרדת בצורה משמעותית.

תופעות נלוות וסיבוכים אפשריים

1. הפרעות קרישה קשות.
2. תסחיף לריאות או תסחיף מי שפיר.
3. נזק לכליות.
4. הסננת דם לשריר הרחם וקשיים בהתכווצות הרחם.
פרוגנוזה: תמותה אימהית - 5%-0.5%, בעיקר עקב דימום, אי-ספ

טיפולים ותרופות

1. טיפול דחוף בהתאם לאבחנה או אם יש עדות להיפרדות רצינית כגון: דימום קיצוני, כיווץ הרחם, מצוקה עוברית.
2. מעקב אחר עוברים לא בשלים ודימומים לא קשים, בהיעדר רגישות רחמית והיעדר מצוקה עוברית - אשפוז והשגחה.
3. יילוד דרך הנרתיק - בדרגת היפרדות לא קשה - דימום נשלט וניטור עוברי יעיל, יילוד דרך הנרתיק מומלץ גם במידה שהעובר מת. (לידה דרך הנרתיק - פקיעת קרום מי השפיר ומתן פיטוצין לזירוז הצירים).
4. ניתוח קיסרי - בנוכחות סמני מצוקה עוברית או דימום קיצוני בלתי נשלט.