בלט דיסק

הסיבה השכיחה ביותר לבלט דיסק היא מחלת דיסק ניוונית. ככל שאנו מזדקנים, הדיסקים שלנו מתחילים לבלוט כלפי מטה, כך שבלט דיסק יכול להיגרם פעמים רבות כתוצאה מניוון הקשור לגיל[3].

בלט דיסק עלול להיגרם גם ממתח בצוואר או בגב כתוצאה משחיקה של תנועות חוזרות ונשנות, הרמת חפצים כבדים ויציבה לקויה. גם מטראומה, כמו מכה בגב, עלולה להוביל לבלט דיסק, אך זה נדיר. מצב תורשתי הוא גם גורם פוטנציאלי לבלט דיסק[2].

גורמי סיכון לבלט דיסק

[2] 

• גברים – גברים בגילאי 30 עד 50 נוטים יותר מנשים לסבול מבלט דיסק.
• מאמץ פיזי - אנשים שיש להם עבודה פיזית קשה כגון הרמת משאות כבדים.
• השמנה - השמנת יתר או עודף משקל, בשל הלחץ שהמשקל יוצר על עמוד השדרה.
• עישון – טבק מגביר את הסיכון מכיוון שניקוטין מפחית את זרימת הדם לדיסקים החוליים ואף מאט את תהליך הריפוי.
• תורשה - הסיכון שלך לפריצת דיסק או בליטת דיסק גדל אם אחד מההורים או שניהם סובלים ממצב זה.

בשלב הראשון, אורתופד או אורתופדית יבצעו בדיקה גופנית, שבמהלכה יעריכו את הכאב, את הרפלקסים של השרירים, את התחושה ואת חוזק השרירים. במקרים מסוימים תיתכן הפנייה לבדיקות הבאות[11]:
 

• MRI - בדיקת ההדמיה מדויקת במקרה של חשד לבעיות בדיסק.
• צילום רנטגן – בדיקה שמטרתה בעיקר לשלול סיבות אחרות לכאבי גב או צוואר.
• CT – הדמיה שמציגה את עצמות עמוד השדרה, כולל מיקום פריצה או בלט הדיסק ומקרים של היצרות תעלת עמוד השדרה.
• EMG - בדיקה שנועדה להעריך את תפקוד עצבי השרירים, כמו גם על איזה עצב פריצת הדיסק משפיעה.

בלט דיסק ממושך

בדרך כלל, תסמינים של בלט דיסק נוטים לחלוף בתוך 6-8 שבועות. עם זאת, במקרים מסוימים הכאב, העקצוץ וחוסר התחושה עלולים להימשך זמן ארוך יותר[2].

בלט דיסק שהופך לפריצת דיסק

בלט דיסק יכול להפוך לפריצת דיסק. במקרה של בלט דיסק התסמינים הם לרוב מועטים או שהבעיה היא אסימפטומטית. עם זאת, אם הבלט מחמיר, הסימפטומים יהפכו לבולטים יותר ככל שהבעיה תגיע לשלב שבו היא קרובה או הפכה לפריצת דיסק. הסימפטומים של פריצת דיסק יכולים להימשך מספר חודשים והם אף עלולים להיות חריפים יותר. יש להתייעץ עם רופא/ה לגבי אפשרויות הטיפול במקרה זה[2].

סכיאטיקה

כאב שיורד במורד הרגל יכול להיות אינדיקציה לסכיאטיקה – לחץ על העצב הסיאטי, העצב הראשי המסתעף מהגב התחתון ועובר דרך הירכיים, הישבן ומורד הרגליים. זה יכול לגרום לכאב, חולשה וחוסר תחושה בירכיים וברגליים[12].

תסמונת זנב הסוס

לעיתים רחוקות עלולה להתפתח תסמונת זנב הסוס – מצב נוירולוגי חריף של פגיעה בשורשי העצב של סיום עמוד השדרה. מצב זה עלול להוביל לנזק בלתי הפיך אם אינו מטופל בזמן, כגון קושי או חוסר יכולת לשלוט ביציאות, אובדן תחושתי במפשעה, בישבן, באיברי המין ו/או בירכיים הפנימיות, הפרעות בתפקוד המיני ועוד[10].

הטיפולים בבלט דיסק תלויים בחומרתו ובמיקומו[12]:

תרופות לבלט דיסק

• משככי כאבים ותרופות אנטי דלקתיות כדי לסייע בכאב ולהפחית דלקת.
• במקרה של כאבים עזים, יומלץ על זריקות סטרואידים, אשר עשויות לעזור בטווח קצר.

טיפולים נוספים לבלט דיסק

• פיזיותרפיה ותרגילים עשויים לחזק את השרירים סביב הדיסק ולשפר את הניידות.
• פעילות גופנית עדינה כגון מתיחות, יוגה או הליכה, בהתאם להמלצת הרופא/ה או הפזיותרפיסט/ית.
• משקל – להוריד או לשמור על משקל גוף תקין עשוי להפחית את הלחץ על החוליות.
• סביבה ארגונומית כגון כיסא ושולחן עבודה שמקלים על עמוד השדרה בעת ישיבה.
• מנוחה - אם פעילות כלשהי מחמירה את התסמינים, יש להפסיק אותה.

במקרה שבלט דיסק מתפתח לפריצת דיסק, התסמינים עלולים להחמיר וייתכן שיהיה צורך בניתוח לצורך הפחתת הכאב ושיפור הניידות.

מניעת של בלט דיסק אינה אפשרית, שכן הדיסק מתכלה באופן טבעי עם הזמן. עם זאת, ניתן לנקוט בצעדים הבאים כדי לדחות את הופעתו ואף למנוע החמרה של בלט דיסק[12]:
 

• שמירה על משקל גוף תקין כדי להפחית לחץ על החוליות.
• הקפדה על פעילות גופנית כדי לחזק את השרירים המקיפים את עמוד השדרה.
• שמירה על גמישות ומתיחות בישיבה ממושכת.
• תרגול יציבה נכונה כדי להפחית את הלחץ על עמוד השדרה.
• הימנעות מהרמת משאות כבדים או פעילויות אחרות שמפעילות לחץ על החוליות.