מחלות ניווניות של עמוד השדרה

פריצת דיסק: הדיסק הבין-חולייתי בנוי מחלק חיצוני (אנולוס) ומחלק פנימי (נוקליאוס), ותפקידו לאפשר מידה מסוימת של תנועתיות/יציבות. פריצת דיסק מתרחשת כתוצאה מעליית לחץ בשל עומס מכני פתאומי או מתמשך. הדיסק היוצא ממקומו לוחץ על שורש העצב במקום.
- דיסק מותני: השכיח בין חוליה רביעית לחמישית ובין החמישית לחוליית העצה (הסקרלית) הראשונה. הסימן העיקרי כאב ברגל לאורך העצב הנפגע (סיאטיקה). פעולות המעלות לחץ בתעלת השדרה כגון צחוק ושיעול מחמירות את הכאב, מנוחה עם כיפוף של הירך והברך ממתנת את הכאב. לרוב יש כאב גב, אך הוא איננו המרכיב העיקרי. ייתכנו הפרעות תחושה וחולשה ברגל בחלקים המעוצבבים על ידי אותו עצב, והפרעות בשליטה על השתן.
אבחון: הבדיקות לשם אבחון כוללות טומוגרפיה מחשבית ותהודה מגנטית.
הטיפול בשלב החד כולל מנוחה, ובהמשך - חזרה הדרגתית לפעילות רגילה. כמו כן כולל הטיפול תרופות נגד כאבים, תרופות נוגדות דלקת, מרפי שרירים והזרקות לחלל האפידורלי. מבצעים ניתוח אם אין הקלה בכאבים, או אם ההתקף נמשך מעל 4 שבועות למרות הטיפול, או שמורגשת חולשה באחת או בשתי הרגליים. כאשר יש הפרעות בשליטה על הסוגרים או החמרה בשיתוק יש צורך בניתוח דחוף.
הניתוחים: כריתת הדיסק, שאיבה של הדיסק בשיקוף רנטגן, כריתה אנדוסקופית, כימונוקליאוזיס (הזרקת כימופפאין לתוך הדיסק). כריתה בניתוח היא השיטה היעילה ביותר.
- דיסק צווארי: השכיח בין החוליות השישית לשביעית, החמישית לשישית והרביעית לחמישית. הדיסק עשוי ללחוץ על שורש העצב באותו גובה, על חוט השדרה או על שניהם. ייתכנו כאב והגבלת תנועה בצוואר. לחץ על השורש גורם כאב, הפרעות תחושה וחולשת שרירים ביד (רדיקולופתיה). הכאב מחמיר תוך כדי יישור הצוואר או פעולות המעלות לחץ בתוך תעלת השדרה. רוב החולים מחלימים מהכאב בזכות טיפול שמרני הכולל תרופות, צווארון ומתיחה של הצוואר. לחץ על חוט השדרה עשוי לגרום למיאלופתיה צווארית (הפרעות בתחושה וחולשה ספסטית המתחילה בדרך כלל ברגליים, ומתפשטת לידיים בעיקר בכפות הידיים, ובמיוחד במהלך ביצוע פעולות עדינות, הפרעות בשליטה על מתן שתן וצואה והפרעות בתפקוד מיני). אם הכאב אינו מושפע מטיפול שמרני או אם התהוותה מיאלופתיה, מבצעים ניתוח לכריתת הדיסק בגישה קדמית, לרוב עם קיבוע על ידי שתל עצם או תחליף מלאכותי. לאחרונה הוכנס לטיפול גם הדיסק המלאכותי.
היצרות תעלת השדרה המותנית:
- ספונדילוזיס: שינויים ניווניים בלתי ספציפיים של עמוד השדרה.
היצרות תעלת השדרה נגרמת על ידי התעבות של המיפרקים ושל הרצועה הצהובה. בליטת דיסק מחמירה את ההיצרות. היצרות של התעלה מלידה היא גורם סיכון. השכיח ביותר בין החוליה הרביעית לחמישית, שלישית לרביעית וחמישית לסקרלית ראשונה. התסמין העיקרי כאב גב ורגליים בהליכה ובעמידה, והקלה בכאב בישיבה או בשכיבה עם כיפוף של הגב. ייתכנו צריבה או רדימות ברגליים, חולשה של הרגליים או הפרעות שליטה על הסוגרים.
אבחון נקבע על ידי טומוגרפיה מחשבית או MRI.
הטיפול באמצעות תרופות נגד כאבים ונוגדי דלקת, פיזיותרפיה וטיפולים פיזיקלים אחרים. אם הטיפול השמרני כשל, ואם יש מוגבלות משמעותית בהליכה או חסר נירולוגי מבצעים ניתוח.
- ספונדילוליסתזיס: מצב שבו חוליה אחת גולשת לפנים על גבי החוליה שמתחת לה. התופעה מתרחשת בדרגות חומרה שונות המסווגות לארבע דרגות מ-1 עד 4 בסדר קושי עולה.
הלקות השכיחה ביותר היא ב-5-L, 1-S. היא יכולה להיות מלידה, ניוונית, או מחבלה. יכולה להוביל לחוסר יציבות ולכאבי גב ולעיתים לתסמונת נירולוגית.
הטיפול כולל תרופות, פיזיותרפיה, חגורת גב. אם אין הטבה או אם יש חסר נירולוגי, מבצעים ניתוח לשחרור העצבים ולקיבוע של עמוד השדרה.
היצרות תעלת השדרה הצווארית: היא הסיבה השכיחה ביותר להפרעה בתפקוד חוט השדרה אצל מבוגרים. גורמיה הם מבנה צר מלידה, גדילה והתעבות של מיפרקים ו/או רצועות, ניוון של הדיסק עם יצירת גשרי עצם מגופי החוליות הבולטים לתוך התעלה, או פריצת דיסק. היא שכיחה יותר מעל גיל 50. סימניה הם כאבים והפרעה בתנועתיות הצוואר, סימני פגיעה בשורשי עצבים או בחוט השדרה הצווארי. הפגיעה בחוט השדרה נגרמת מלחץ ישיר, מפגיעה באספקת הדם או מחבלות נישנות בגלל תנועות רגילות של חוט שדרה לחוץ, או תנועתיות-יתר בגלל חוסר יציבות. המחלה מתקדמת בהדרגה או בדילוגים.
הטיפול הוא בניתוח לשחרור הלחץ מחוט השדרה ומהשורשים העצביים. הניתוח מתבצע בגישה קדמית (כריתה של דיסקים, לעיתים עם גופי חוליות, וקיבוע) או אחורית (למינקטומיה עם קיבוע או בלעדיו), תלוי במיקום הלחץ על חוט השדרה ובעמדה של הצוואר.
גידולים של חוט השדרה ושל עמוד השדרה: גידולים יכולים להתפתח בתוך חוט השדרה (תוך-מדולרי), מחוץ לחוט השדרה, אך בתוך המעטפות שלו (תוך-דורלי חוץ-מדולרי), או מחוץ למעטפות ובעצמות עמוד השדרה (חוץ-דורלי). רוב הגידולים החוץ-דורליים הם גרורות מאיברים אחרים בגוף והמיעוט - ראשוניים. המצב הפוך לגבי הגידולים התוך-דורליים חוץ-מדולריים או תוך-מדולריים. הסיבות לגידולים ראשוניים של עמוד השדרה או חוט השדרה אינן ידועות.
הסימנים של גידולים בשדרה הם כאב ורגישות מקומיים, כאב מוקרן לגף אחד או יותר, סימני פגיעה בחוט השדרה הכוללים חולשה בגפיים, הפרעות תחושה והפרעות בשליטה על הסוגרים. כשהגידול הוא בצוואר נפגעות הידיים והרגליים, בגידול מתחת לצוואר הפגיעה רק ברגליים.
אבחון: באמצעות טומוגרפיה מחשבית או MRI עם חומר ניגוד שמוזרק לווריד.
- גידולים תוך-מדולריים: השכיחים ביותר הם אסטרוציטומה שמקורה בתאי אסטרוציטים. שיא ההיארעות בגילאי 30 עד 50, שכיחות זהה בקרב גברים כבנשים. וכן אפנדימומה שמקורה בתאי אפינדימה, שכיחה בעיקר בחלק התחתון של חוט השדרה.
- גידולים תוך-דורליים חוץ-מדולריים: רובם שפירים, העיקריים הם מנינגיומה שצומחת ממעטפת חוט השדרה, או נירינומה (= שוונומה) שמקורה בשורשי העצבים היוצאים מחוט השדרה.
- גידולים חוץ-דורליים הם השכיחים ביותר. אלה גידולים ממאירים בדרך כלל ורובם גרורות של גידולים באיברים אחרים בגוף. השכיחים בהם הם: לימפומה, גידולי ריאה, גידולי שד.
- סרטן הערמונית (פרוסטטה), גידולים בבלוטת התריס והכליה. גידולים ראשוניים של עמוד השדרה הם שכיחים פחות. חלקם ממאיר, כגון סרקומה אוסטיאוגנית, כונדרוסרקומה, סרקומה ע"ש יואינג, וחלקם שפיר, כגון אוסטיאומה, המאנגיומה, כונדרומה. גידולים אלה עלולים לגרום להרס העצם בחוליות, לחוסר יציבות ולעיוות של עמוד השדרה וללחץ על חוט השדרה.
הטיפול בגידולים תוך-מדולריים וחוץ-מדולריים תוך-דורליים הוא באמצעות ניתוח לכריתה של הגידול תוך שמירה על התפקוד של חוט השדרה. בגידול ממאיר מוסיפים הקרנות ו/או כימותרפיה.
גידולים חוץ-דורליים ברובם ממאירים, ולכן לא ניתן להגיע לריפוי. מטרת הטיפול היא לשפר או למנוע החמרה בתפקוד הנירולוגי. הניתוח מתבצע במטרה לשחרר את הלחץ מחוט השדרה ולקבע את עמוד השדרה. בחלק מהחולים הגרורה מאובחנת לפני הגידול הראשוני, והניתוח הוא הדרך לקבוע את האבחון. מיעוט הגידולים החוץ-דורליים הם שפירים ואז הטיפול הוא ניתוח לכריתה שלמה של הגידול, עם קיבוע או בלעדיו.

ד"ר חליל סלאמה