למינקטומיה (Laminectomy and laminotomy)

תשובה: התקן מסוג DIAM אינו דיסק מלאכותי, כי אם מתקן מדור חדש יחסית, הנועד לשמש במחלות ניווניות של עמוד השדרה. ההתקן יוצר תחליף לקיבועים הקשיחים המגשרים בין חוליות על ידי יצירת מעין חיבור גמיש בין חוליות לאחר ניתוח, להקלת הלחץ המופעל על בנים עצביים בעמוד השדרה. שני יתרונות מרכזיים של ההתקן, לפחות על פי החברה, הם מנגנון היוצר חלוקת מעמס שווה יותר בין החוליות על ידי שימור התנועה, וטכניקה ניתוחית פשוטה יחסית. חיסרון עיקרי של השימוש במשתלי הקיבוע הדינאמי (לרבות משתל ה- DIAM) הוא חסרונם של מחקרים ארוכי טווח אחר חולים ומידע על תופעות לוואי אפשריות. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: ישנו מגוון של שיטות מקובלות להוצאה של דיסק. השיטה הנפוצה והוותיקה יותר היא על ידי ניתוח פתוח, חשיפה והוצאה של חלקי הדיסק הגורמים לגירוי העצבי. זה כמה שנים ישנן שיטות חלופיות להוצאה של חלקי דיסק, ביניהן, השיטה הזעיר-פולשנית, או זו הקרויה שאיבת דיסק. שיטה זו, על אף היתרונות הגלומים בה לכאורה, אינה מקובלת בכל המוסדות המנתחים ואינה מוצעת על ידי כל המנתחים. הסיבה היא, בין היתר, חסרונותיה הכוללים היעדר חשיפה מספקת של האזור המעורב בתהליך החולי, מידת סיכון לא מבוטלת, שיש המעריכים את שיעורה כמשתווה לזו של ניתוח רגיל, ועוד. אחוזי ההצלחה, המוערכים בדרך כלל ביותר מ-80 אחוזים, תלויים בסיבת הניתוח, במה שמפריע למטופל, ובמשך הבעיה. ההתאוששות אורכת בדרך כלל כמה שעות, וברוב המקרים, ניתן להשתחרר בתום פרק זמן זה. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: החוליות בעמוד השדרה חשופות לשברים כמו כל עצם בגוף. שברים הנגרמים על ידי ירידה בצפיפות העצם (אוסטאופורוזיס) בחוליות עמוד השדרה עלולים לגרום במשך הזמן לכאבים ולכיפוף מוגזם (Kyphosis) הנוצר עקב קריסת החוליה. הזרקת מעין דבק (Cement) לגוף החוליה היא שיטה שפותחה לצורך בנייה מחודשת של גובה החוליה, ובכך לטפל בבעיות כאלה. שתי השיטות העיקריות הנפוצות כיום מערבות החדרה של הדבק לגוף החוליה, אחת באופן ישיר (Vertebroplasy), והאחרת על ידי "ניפוח" מקדים של החלל שבתוך גוף החוליה על ידי בלון (Kyphoplasty). למרות שפעולות אלו נחשבות לבטוחות יחסית, עדיין יכולים להתרחש סיבוכים, כגון זיהום, דליפה של הדבק אל מחוץ לחוליה, כישלון של הטיפול ועוד. אפשרויות ההרדמה משתנות ממרכז למשנהו. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: לפי תיאור המצב, אתה סובל מפריצת דיסק מותנית. במידה ואין חולשה של הרגל ורק כאב, ובמידה ואין הפרעה בשליטה על הצרכים, אין כל הכרח בניתוח. במקרה זה מטרת הניתוח היא להקל על הכאב ולשפר את איכות החיים. אין סכנה במידה ותחליט לא לעבור ניתוח, ויש סיכוי שמצבך ישתפר עם הזמן ללא ניתוח, אך קרוב לודאי יידרש לא מעט זמן לכך. במידה ותרצה לשפר את איכות חייך בעתיד הקרוב, ניתוח בהחלט יכול להועיל. אחוזי ההצלחה הם כ 90% כאשר כ 10% מהמנותחים אינם מרוצים מתוצאת הניתוח. ב 15% מהמנותחים חלה פריצה חוזרת שלעיתים מצריכה ניתוח נוסף. אחוז הסיבוכים נמוך, ויכול לכלול זיהום ונזילת נוזל שדרה הניתנים לרוב לטיפול, וכן פגיעה בשורש עצב שיכולה להותיר חולשה בקבוצת שרירים ברגל. דר מיכאל מילגרם

תשובה: תהליכים ניווניים בעמוד השדרה קשורים לגיל, ושכיחותם הולכת ועולה בגיל המבוגר. שינויים אלה מתבטאים באיבוד תכולת הנוזלים של הדיסק ושינויים במבנה מרכיביו הביוכימיים. הניוון מביא לאיבוד האלסטיות שלו, הנמכת גובה הדיסק, ואי יציבות בגובה הפגוע. תוצאת שינויים אלה בסופו של דבר היא פגיעה בקומפלקס התלת-מפרקי (Three Joint Complex) עם פגיעה במפרקי הפסט (מפרקים בין-חולתיים אשר מאפשרים לחוליות תנועת גלישה אחד מעל השני במישור הקדמי-אחורי), בלט או פריצת דיסק, היצרות המרווח הדיסקלי, הסתיידות של הדיסק והרצועה האחורית, היווצרות של זיזי עצם בגבול החוליה האחורי ועוד. למרות שהדבר אינו ודאי, שכן יתכן ששינויים אלה היו גם מופיעים אצלך ללא קשר ללימפומה ולטיפול בה, ידוע על קשר מסוים בין טיפולים כמותרפיים לבין השינויים המוזכרים. בדיקת מוח העצם כשלעצמה אינה קשורה לבעיה שלך. ישנם מספר טיפולים אפשריים: מתרופות לשיכוך כאבים, הזרקות תחת CT, ואף טיפולים ניתוחיים שונים במקרים חמורים (קיבוע חוליה, שאיבת דיסק, ועוד). יש להתאים את הטיפול למצב הספציפי שלך, ועלייך לפנות למומחה עמוד שדרה וגב לצורך זה. בהצלחה, ד"ר עמית גיל - אינפומד

תשובה: מכיוון שהזמן שחלף בין הופעת החולשה ברגל לניתוח הוא קטן יחסית, סיכויי ההחלמה יותר גבוהים. עם זאת, ההחלמה (בוודאי מלאה) אינה מובטחת. לרוב רואים לפחות תחילת התאוששות תוך 3 חודשים, אך תוארו מקרים שהתאוששו גם לאחר שנתיים. דר' מיכאל מילגרם

תשובה:

משפחת התרופות מדכאות החיסון מכילות מגוון רב של תרופות שלהן תופעות לוואי פחות ויותר חמורות: הבעייתיות הקיימת בלקיחת תרופות אלו על כל סוגיהן, נובעת ראשית מעצם ההחלשה המכוונת של מערכת החיסון של גוף המושתל, הגורמת לו להיות חשוף יותר לכניסת מזהמים שונים (נגיפים, חיידקים, פטריות וכו'), וליכולת מופחתת של הגוף להתמודד עימם. הסכנה העיקרית היא חדירת זיהום למחזור הדם וגרימת אלח דם (ספסיס). תופעות לוואי אחרות של תרופות שונות הן: שיעור יתר/ נשירת שיער, השמנה, אקנה, דלקת במע' העיכול הגורמת לכיב קיבה/ ושט, רעילות כלייתית, פגיעה בשמיעה ועוד.

תשובה: עצם הזנב היא קצה עמוד השדרה ונוצרת מאיחוי של מספר חוליות. היא מחוברת לעצם העצה (סקרום) במפרק ובנויה לרוב משני סגמנטים המחוברים זה לזה. ברוב המקרים כאבים באזור עצם הזנב (או באנגלית coccydynia) מתחילים בעקבות נפילה וחבלה לאזור הישבן, הגורמים לנזק במפרק עצם הזנב. גם לידה או לחץ אחר שמופעל על האזור באופן כרוני (לדוגמא רכיבה על אופניים) עלולים לגרום לנזק דומה. הפגיעה במפרק עצם הזנב עשויה לגרום לפריקה חלקית שלו, כך שהוא מאבד מיציבותו ובולט החוצה מדי. בזמן ישיבה, נוצרת תנועה מוגזמת שלו כלפי פנים. התנועה הרבה במפרק שנעשה חופשי ובלתי יציב גורמת למתיחת הרצועות התומכות בו ולהיווצרות דלקת באזור הגורמת לכאבים. במקרים מסוימים הסיבה לפריקה היא צורת ישיבה קדמית מדי המפעילה לחץ רב על עצם הזנב, האופיינית לאנשים / נשים בעלי / ות עודף משקל. במקרים רבים אחרים הסיבה אינה ידועה. סיבות נוספות אפשריות הן זיז עצם הגורם לחיכוך, כאב המוקרן ממקום אחר, או תהליכים דלקתיים אחרים באזור. הכאב עשוי להיעלם מאליו או להימשך שנים, כשאינו מטופל. הטיפול כולל בשלב הראשון פניה לאורתופד בעל ניסיון בתחום, נטילת תרופות לשיכוך דלקת וכאבים, שימוש בכרית מיוחדת לצמצום החיכוך בזמן ישיבה, והרבה סבלנות, שכן הריפוי עשוי לקחת מספר חודשים. בשלב שני ניתן להזריק סטרואידים לאזור, ולהתחיל בביצוע פיזיותרפיה ומתיחות. במקרים נדירים ניתן להסיר את עצם הזנב בניתוח ולהקל על הכאבים. למידע מקיף בנושא: http://www.coccyx.org/whatisit/