בני בן 34, סובל שנים רבות מחרדות, מחשבות שליליות ודימוי עצמי נמוך, ומנסה שיחות אצל פסיכולוגים שונים, לרוב ללא ההצלחה. הוא מטופל בסרוקסאט במשך כמה שנים. במשך הזמן הוא נגרר לשתיית אלכוהול ושותה לעתים קרובות, וזה לא עוזר במיוחד להתקדמות הטיפול. הרופאה הפסיקה לו את הטיפול בסרוקסאט בגלל השתייה, בניגוד לדעתי, ולדעת פסיכיאטר בכיר. המצב הולך ומחמיר, ואנו מחפשים באפלה פתרונות. אנא חווי דעתך על דרך טיפול מומלצת.

חשוב להבין כי שתיית אלכוהול תכופה היא הפרעה קשה המחייבת טיפול בפני עצמה! השימוש באלכוהול גורם לנזק בריאותי יומיומי וגם מצטבר. כמו כן, השימוש באלכוהול גורם בפני עצמו למצבי דיכאון וחרדה. עד שלא תטופל התמכרות לאלכוהול, אין סיכוי שתרופה פסיכיאטרית תעזור באמת. עם זאת, לדעתי, הפסקת התרופה אינה הפתרון. מומלץ לקחת טיפול תרופתי יומיומי במקביל לתהליך הגמילה, כיוון, שבעצם הבעיה הראשונית שעבורה החל הטיפול לא נפתרה! אני ממליצה להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי שיפור שיתוף הפעולה של בנך עם הטיפול, ולנסות לבדוק שוב את האבחנה הבסיסית, ומשם להתאים טיפול תרופתי ואחר (טיפול פסיכולוגי, טיפול באשפוז פסיכיאטרי, או טיפול במסגרת מרכז גמילה, אם צריך). ייתכן שסרוקסאט אינה הטיפול המתאים ביותר, וכי יש מקום לנסות טיפולים אחרים. לגבי תמיכה בגמילה מאלכוהול, ישנן קבוצות של "אלכוהוליסטים אנונימיים" (AA) ברוב אזורי הארץ. ניתן גם לפנות למידע נוסף לאגודת "אל-סם" או ליחידות לטיפול בנפגעי סמים (כן, אלכוהול הוא סם!) בשירותי הרווחה של העירייה או המועצה המקומית באזור מגוריכם. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

נערכה בדיקת אולטרסאונד של הצוואר לצורך מעקב אחר מחלת השימוטו. אלה הממצאים: איסטמוס - לא הומוגני עם קשריות היפואקוגניות קטנות. אונה שמאלית מעט מוגדלת ולא הומוגנית. הודגמו קשריות היפואקוגניות בגודל עד 0.7 ס"מ. אונה ימנית אינה מוגדלת ולא הומוגנית עם מספר רב של קשריות היפואקוגניות בגודל עד 0.6 ס"מ. משני צידי קנה הנשימה הודגמו מספר קשריות היפואקוגניות בגודל עד 0.7 ס"מ. בצוואר ימין קדמי תחתון הודגמו מספר בלוטות לימפה באורך עד 0.8 ס"מ בעובי עד 0.4 ס"מ. בצוואר שמאל קדמי הודגמו מספר בלוטות לימפה באורך עד 1.6 ס"מ בעובי עד 0.5 ס"מ. באזור תת-לסתי ימין הודגמו מספר בלוטות לימפה באורך 1.2 ס"מ ובעובי 0.4 ס"מ. רוב הבלוטות שתוארו נראות עם צורת US תקינה. בבדיקת CT של הצוואר אלה היו הממצאים: סינוסים ונאזופרינקס 13 ימים לאחר האולטרסאונד הנ"ל עם 60 סמ"ק חומר ניגוד בהזרקה בלוטת תריס בגודל תקין, מרקמה מגורגר ובלתי אחיד ללא גושים מוגדרים. אין עדות לאדנופתיה. יתר ממצאי הבדיקה - ללא ממצא מיוחד. האם יכול להיות שהמצב השתנה כל כך ב-13 ימים שעברו בין הבדיקות? האם מישהו טועה באבחון שלו? האם בלוטות הלימפה המוגדלות פשוט חזרו במפתיע לגודל תקין?

בלוטות לימפה מוגדלות יכולות להופיע כתוצאה ממחלה זיהומית חולפת. באזור הצוואר, בלוטות לימפה מוגדלות כממצא יחיד מעידות על דלקת מקומית, כלומר באזור הפנים והשיניים. לא ציינת נתונים כגון גיל, מין, ואם תפקוד בלוטת התריס מאוזן, ואם סבלת מחום, מדלקת גרון וכדומה, ולכן איני יכולה לענות על שאלתך במלואה. אנא התייעץ עם הרופא המטפל שלך. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

אני בחור בן 25 , בריא בדרך כלל, שסובל מכאבי בטן תחתונה לסירוגין, דפקים בטניים , כאבי גב וגזים שעוברים אחרי יציאה. שאלתי, מה זה יכול להיות ?

לפי הסימפטומים שאתה מתאר, נשמע שמדובר בתסמונת המעי הרגיז. תוכל לקרוא על כך עוד באינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_031405_5.htm

שהיתי לפני כשנתיים בדרום אמריקה בגבהים ולמעט כאבי ראש בירידה מהגובה, הגבתי לאחר מכן בסדר לגובה. אני נוסעת לנפאל ואשהה אף שם בגבהים - האם הגוף מתחסן או שהתגובות שונות מפעם לפעם ויכולות להיות חמורות יותר?

הגוף אינו מתחסן כנגד מחלת גבהים, משום שהיא נגרמת עקב ירידה בלחץ הברומטרי ובלחץ החלקי של החמצן הקיים בגבהים. כאשר עולים לגובה, הגוף מתרגל בהדרגה לתנאים החדשים, אך לאחר שיורדים, הוא מסתגל שוב לתנאים הקיימים בגובה בו את חיה בדרך כלל. העובדה שלא סבלת ממחלת גבהים בעבר מקטינה אמנם את הסיכוי שתסבלי ממנה הפעם, אך אינה מבטלת אותו. השיטה הטובה ביותר היא לעלות בגובה בהדרגה, במשך מספר ימים, כדי לתת לגוף שהות להסתגל לתנאים החדשים. תוכלי לקרוא עוד על מחלת גבהים כאן: http://www.lametayel.com/archive/article.asp?i...&dest_type