תאופילין

תשובה: את מעלה הרבה בעיות שיש לדון בהן. שיעול התקפי המופיע בשעות הלילה ולעיתים מלווה בקוצר נשימה, גם בבחורה בגילך (זה גיל מעט מבוגר מהרגיל להופעה ראשונה של אסתמה) יכול להתאים ל"שיעול אלרגי". שיעול אלרגי הוא תוצאה של רגישות יתר של הסימפונות. כתוצאה מחשיפה לחומרים מסויימים (אוויר קר, מאמץ, אבק, וירוסים ועוד גורמים רבים נוספים) מופיעים השיעול וקוצר הנשימה. הטיפול במקרים אלה הוא אכן משאף המכיל סטרואידים וגם מרחיב סימפונות, אולם נוהגים לא להתחיל את הטיפול לפני שיש אבחנה מדויקת, הנעשית על ידי תשאול ובדיקה של רופא ריאות וכן בדיקת תפקודי ריאות או בדיקות אחרות. לאחר שמגיעים לאבחנה ניתן להתחיל בטיפול. את מציינת בעיה אחרת, אירוע של אספירציה (כניסת מזון, חומצות קיבה או רוק לדרכי הנשימה), שבעטיה הונשמת ועברת טרכאוסטומיה (פתח בקדמת הצוואר לצורך הנשמה). מצב כזה הופך אותך למטופלת שונה. הוא מעלה את האפשרות שבעיה בקנה הנשימה (באזור הטרכאוסטום לשעבר) מובילה לשיעול ולקוצר הנשימה. את זה אפשר לבדוק בבדיקת תפקודי ריאות או בבדיקה חודרנית המסתכלת על קנה הנשימה, בדיקת ברונכוסקופיה. העובדה שסבלת מדלקות ריאה חוזרות בילדותך מעלה אפשרות נוספת המובילה לקוצר הנשימה: נזק קבוע לדרכי האוויר כתוצאה מן הזיהומים. מצב זה נקרא ברונכיאקטזיס. אבחנה של מחלה זו נעשית בבדיקת CT, ובמצב זה, המטופל בדרך כלל סובל משיעול יצרני עם ליחה בכמויות עצומות. בנוגע לטיפול ממושך במשאף סטרואידלי, אכן מדובר בסטרואידים, אולם אלה סטרואידים הניתנים מקומית ואין להם כמעט השפעה על מערכות הגוף השונות כמו הסטרואידים הניתנים בכדורים או לווריד. השם הרע שיצא לסטרואידים לעיתים מוביל להיענות ירודה מאוד לטיפול באסתמה, מצב המסכן את החולים במחלה, ואף עלול להוביל לסיבוכים בשל חוסר הטיפול. הספיגה לדם של החומר שנמצא במשאף היא אפסית וחסרת כל משמעות מבחינת תופעות הלוואי של הסטרואידים. הדבר היחיד שיש לעשות זה לשטוף את הפה לאחר נטילת המשאף על מנת לסלק את עודפי התרופה מחלל הפה והלשון, דבר העלול לגרום להתפתחות פטריה על הלשון והחך. לסיכום, לא ניתן להגיע לאבחנה, ובוודאי לא לומר מהי דרגת החומרה של המחלה, ללא תשאול ובדיקות שונות. במקרה שלך נחוצות בדיקות של תפקודי הריאות כדי לגבש את האבחנה. הרושם שלי הוא כי אכן מדובר ברגישות יתר של הסימפונות, דהיינו סוג של אסתמה, הואיל ואת מתארת קוצר נשימה במאמצים זה זמן רב, עם תגובה לוונטולין, וכעת עם החמרה במצב. לא תיארת אם סימביקורט עזר לך. אם הוא עזר, זה עוד סימן המכוון לרגישות יתר של הסימפונות. אני ממליץ לפנות לרופא ריאות לבדיקה ולהערכה, על מנת לקבל גם את הטיפול האופטימלי שיקל עלייך מבחינת הסימפטומים, וכן יוביל למניעת סיבוכים מאוחרים של מחלת ריאה שאינה מטופלת. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: אני שמחה לשמוע שמצבך הכללי השתפר עם הורדת מוצרי החלב מהתפריט. אמנם נכון שמוצרי חלב מועשרים בסידן, אך הם בהחלט אינם המקור היחיד לסידן. ישנם לא מעט מזונות (מלבד ירקות ירוקים) המכילים כמויות לא מבוטלות של סידן, לדוגמה טחינה משומשום מלא (ניתן לקנות שומשום מלא טחון בחנויות טבע, ולהוסיף 2 כפות לסלט, למשל), סרדינים, שקדים, תאנים ועוד. אין כל חשש למחסור פתאומי בסידן כל עוד תקפיד על צריכה מבוקרת של מזונות עשירים במינרל זה. בחור בגילך אמור לצרוך כ-1000 מ"ג סידן ליום. תוכל למצוא טבלה המפרטת את כמות הסידן במזונות השונים כאן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3635020,00.html

תשובה: כאשר מופיעה פריחה סמוך להתחלת טיפול תרופתי חדש, יש להפסיק את הטיפול כפי שאכן נאמר לך על ידי הרופא המטפל. אם התרופה החדשה היא אכן הסיבה לפריחה, צפוי שהיא תחלוף כעבור זמן מה. לא ציינת זמנים, ולכן קשה לענות לך אם סביר שיש קשר בין תוספי המזון שקיבלת לבין הפריחה. מכיוון שהפריחה נמשכת ואת סובלת, אנא פני בהקדם האפשרי לרופא המטפל להמשך בירור וטיפול. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד

תשובה: הזמן הטוב ביותר להתחיל לקחת גלולות למניעת הריון הוא ביום הראשון של המחזור. אם מתחילים מאוחר יותר, יש להשתמש באמצעי מניעה נוסף במשך שבוע לפחות. אם התחלת ביום הראשון של המחזור, את יכולה לקיים יחסי מין החל מאותו יום. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד