בדיקת מי שפיר, או ניקור מי שפיר, היא בדיקה שנעשית במהלך ההיריון על ידי גניקולוגית או גניקולוג. הבדיקה נותנת תשובה מוחלטת לשאלה האם לעובר יש תסמונת דאון, ולעוד מספר מחלות נלוות.
בבדיקה זו שואבים מי שפיר באמצעות מזרק. הסיבה העיקרית לביצוע הבדיקה, שנחשבת לבדיקה פולשנית, היא הצורך לקבל תאים מן העובר לבדיקות גנטיות, בד"כ לבדיקת מבנה הכרומוזומים. נוזל מי השפיר נמצא בתוך שק ההיריון, ובו צף העובר. לתוך הנוזל נושרים תאי עור של העובר, אותם ניתן לגדל במעבדה ולבדוק לפי הצורך. בנוסף, ניתן לבדוק במי השפיר ריכוז של חומרים המעידים על מומים מולדים בעמוד השדרה או בדופן בטן העובר.
לעיתים רחוקות מתבצעת הבדיקה לקראת סוף ההריון, כאשר הרופאים מעוניינים להעריך את בשלות ריאות העובר לצורך יילוד מוקדם מסיבות רפואיות. בבדיקה זו אין מבצעים בדיקות גנטיות כלשהן.
בדיקת מי שפיר הומצאה במקור ע"י מדענים ישראלים בכדי לסייע בקביעת מין העובר, אך מאז המצאתה ועד היום חלו מספר שינויים שהובילו לכך שבדיקה זו חיונית בהריונות בהם מתעורר חשש לתסמונת דאון אצל העובר.
מי שפיר הינם מים בהם העובר "צף" לאורך כל ההיריון. תפקידם העיקרי של המים הוא להוות מעין בולם זעזועים לעובר. מקור המים הינו למעשה הפרשת השתן של העובר.
צילום: shutterstock | Thomas Andreas
מטרת הבדיקה
ההחלטה לבצע את הבדיקות קשורה בד"כ בחשד כי לעובר יש הפרעה כרומוזומלית, כמו תסמונת דאון למשל, אצל נשים מעל גיל 35, או אם התקבלה תשובה לא תקינה בבדיקות תבחין משולש או שקיפות עורפית. זוהי הבדיקה הפולשנית הנפוצה ביותר בהריון.
הבדיקה מבוצעת בד"כ בשבועות 16-20, אם כי לעיתים מתעורר צורך לבצעה במועד מאוחר יותר. מכלל הבדיקות הפולשניות בהריון, זוהי הבדיקה הטובה ביותר, הכרוכה בסיכון יחסית נמוך להפלה - כחצי אחוז - וגם המדויקת ביותר. חסרונה העיקרי הוא שהיא מתבצעת בשליש השני, כלומר, מועד יחסית מאוחר. יש להדגיש, כי אין מועד זה מונע כל אפשרות לפעולה נדרשת בהמשך, כמו הפסקת הריון (הפלה יזומה).
מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות
הבעיה השכיחה בעבורה מבצעים בדיקת מי שפיר היא תסמונת דאון. זו הבדיקה היחידה הקובעת באופן מוחלט וודאי אם לעובר יש תסמונת דאון או לא. התסמונת באה לידי ביטוי בפיגור שכלי חמור ובעיות בריאותיות נלוות נוספות. הסיכוי לעובר הנושא תסמונת דאון עולה משמעותית ככל שגיל האם גבוה יותר. (ראו בהמשך) בדיקת מי שפיר לעובר הנושא תסמונת דאון מגלה שיש לו 47 כרומוזומים, במקום 46.
כיוון שהעובר צף במים אלו תקופה ארוכה ניתן למצוא בהם תאים שהעובר משיל ובתוכם פיסות מהחומר הגנטי של העובר (ד.נ.א), חומר תורשתי זה מאורגן במקטעים הנקראים כרומוזומים. אצל רוב בני האדם ניתן למצוא 23 כרומוזומים שמקורם באם ו-23 שמקורם באב.
סה"כ אצל עובר בריא נצפה לראות 46 כרומוזומים. בעת בדיקת מי שפיר שואבים מעט ממי השפיר ותחת מיקרוסקופ מיוחד מחפשים וסופרים את מספר הכרומוזומים. כל תוצאה שתהיה שונה מ 46 מעידה על בעיה גנטית כלשהי.
אוכלוסיות בסיכון
כיוון שביצוע בדיקה זו מחייב החדרת מחט לתוך שק מי השפיר, קיים סיכון כלשהו בבדיקה זו, ואחת מתוך 350 בדיקות לערך מסתיימת בהפלה (כמובן שהדבר תלוי בין השאר במקצועיות וניסיון הרופא המבצע את הבדיקה).
כיוון שהסיכוי לעובר עם תסמונת דאון עולה ככל שגיל האם עולה (ללא קשר לגיל האב), וכיוון שקיים סיכון כלשהו בבדיקה זו, המלצת משרד הבריאות היא לבצע דיקור מי שפיר לכל הנשים בהריון החל מגיל 35.
לצורך המחשה: שכיחות תסמונת דאון בקרב נשים, בתחילת שנות ה-20 לחייהן היא אחת ל 1400 לידות, בעוד שהשכיחות בקרב נשים בנות 35 הוא אחת ל 400 לידות.
תסמונת דאון אינה מחלה תורשתית ולכן אם קיים במשפחה ילד החולה במחלה אין הדבר משפיע על סיכויי הילד הבא להיות חולה, ולהיפך.
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה
כיוון שבמהלך דיקור מי שפיר מוחדרת מחט לתוך הרחם ומעט מי שפיר נשאבים למזרק, יש לוודא שיש מספיק מי שפיר ושהעובר מאפשר מקום להחדרת המחט. בשל שתי העובדות הנ"ל הבדיקה מתבצעת החל מהשבועות 14-16 להריון ובד"כ בין שבועות 17-18 להריון. בפרק דמן זה יש מספיק מי שפיר אך העובר עדיין אינו גדול ומאפשר את החדרת המחט בבטחה.
כמו כן, במהלך בדיקות ההיריון השגרתיות מתבצעת בדיקת דם הנקראת חלבון עוברי. בדיקה זו מנבאת באמצעים סטטיסטיים את הסיכוי להולדת ילד עם תסמונת דאון. התוצאה מסייעת בקבלת ההחלטה באם לבצע דיקור מי שפיר או לא.
לפני בדיקת מי שפיר אין צורך בהכנות מיוחדות, אך יש לחתום על הסכמה לפעולה פולשנית בהריון, בה יצוין כי לפעולה סיכון מסוים.
אופן ביצוע הבדיקה
בשלב הראשון תתבקשי לשכב על מיטת הבדיקה ולחשוף את הבטן, לאחר חיטוי אזור הדקירה בבטן, הרופא יתבונן באמצעות אולטרסאונד בעובר, בשליה ובמי השפיר.
לאחר בדיקת מיקום העובר ובחירת האזור שבו נראים מי שפיר ללא חלקי עובר, מבצעים חיטוי של עור הבטן, מחדירים מחט דקה, תחת הסתכלות במוניטור האולטרסאונד, אל תוך הרחם לאזור שנבחר. ברגע שהמחט נמצאת בתוך חלל הרחם יישאבו מעט מי שפיר לתוך מבחנות, כמות המים הנשאבת קטנה (כ-20 סמ"ק מי שפיר), ואינה מסכנת את שלום העובר. בד"כ אין מבצעים הרדמה מקומית, והבדיקה אינה מכאיבה יותר מאשר בדיקת דם. את המבחנה עם הנוזל שולחים למעבדה.
כיוון שלאורך כל בדיקת מי שפיר הרופא/ה צופה באולטראסאונד, סיכויי הפגיעה בעובר קרובים לאפס.
התשובות צפויות להגיע תוך מספר שבועות.
לאחר הבדיקה
בתום בדיקת מי שפיר יש להמתין במנוחה במשך כשעה במשרד הרופא בכדי לוודא שאין סיבוכים מידיים ושהמטופלת חשה בטוב, בנוסף כיוון שבמהלך הבדיקה עברה המחט דרך שרירי הבטן והרחם, יש לאפשר החלמה תקינה ומהירה ולכן יש לנוח מנוחה מוחלטת בביתה (פרט לשירותים ומקלחת כמובן) במשך 48 שעות.
במקרה של עליית חום, דימום מהנרתיק או מיעוט בתנועות עובר יש לגשת לרופא המטפל.
אזהרות
סיכון: הסיכונים לעובר הם לידה מוקדמת, הפלה, זיהום. הסיכון להפלה נמוך ועומד כיום על פחות מ- 0.5%. הסימנים הראשונים להפלה הם התכווצויות בבטן או דימום.
הסיכון לאם הוא זיהום. הסימנים הראשונים לזיהום הם כאב בטן, שלשול, חום.
פענוח תוצאות
התוצאות מגיעות לרוב לאחר שבועיים עד שלושה, ובהן מדווח באם יש לעובר תסמונת דאון או לא לצד עוד כמה מחלות שכיחות פחות. בנוסף, בטופס התוצאה מצוין מין היילוד (גם אותו ניתן לקבוע על סמך הכרומוזומים).
בבדיקה זו ניתן לזהות מומים הנגרמים על ידי שיבושים בכרומוזומים. במצב תקין יש 23 זוגות כרומוזומים תקינים כולל כרומוזומי המין. סידור לא תקין או מבנה לא תקין של הכרומוזומים עלול להצביע על מחלות ספציפיות. למרבה הצער, תשובה תקינה אינה שוללת את כל המחלות ואינה מנבאת את עתיד ההיריון. אולם תשובה לא תקינה מנבאת בכמעט 100% את קיום במחלה שנבדקה.
את המחלות הכרומוזומליות ניתן לחלק לכאלו שבהן יש הפרעה במספר הכרומוזומים ולכאלו בהן יש הפרעה במבנה הכרומוזומים.
תסמונות כרומוזומליות הנפוצות הגורמות לפיגור שכלי כוללות תוספת של כרומוזום 21 (תסמונת דאון) ותסמונת X שביר ותסמונת בה יש חוסר או עודף של כרומוזום X (למשל XXX, XXY או XO) גורמות בדרך כלל להפרעות בפוריות עם או בלי הפרעה בהתפתחות.
במקרה ונמצא כי לעובר תסמונת דאון עומדת בפני ההורים קבלת ההחלטה באם להמשיך הריון זה או לסיימו.
בדיקת מי שפיר היא אמצעי לאיתור טרום-לידתי של הפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות, בראשן תסמונת דאון, אך גם תסמונת ה- X השביר וציסטיק פיברוזיס. אוטיזם היא מחלה המאובחנת עם הגדילה וההתפתחות של הילד, אלא אם כן ישנו אוטיזם במשפחה המקושר למחלה גנטית, ואז ניתן לבדוק זאת בעובר. תוכלי לקרוא עוד על בדיקת מי שפיר כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=108
העובר ברחם מוקף בנוזל מי השפיר. מי השפיר מספקים חומרים הנחוצים להתפתחות תקינה של העובר ומספקים לעובר הגנה פיזית. מיעוט מי שפיר (oligohydramnion) הוא מצב של מחסור בנוזל ברחם. מיעוט במי שפיר נגרם או על ידי אובדן מוגבר של נוזלים, או על ידי ירידה בייצור השתן של העובר. כמות מי השפיר נקבעת על ידי שיווי משקל בין שני התהליכים הללו. יש כמה מצבים נפוצים אשר גורמים למיעוט מי שפיר: ירידת מי שפיר מוקדמת ירידה בייצור מי השפיר עקב פגם בהתפתחות, בדרך כלל בכליות או במערכת הפרשת השתן בעובר (דבר שנשלל במקרה שלך). ירידה בתפקוד השליה, אשר גורמת לירידה בהפרשת השתן על ידי העובר. הריונות מעבר לשבוע 40. ההשלכות של מיעוט מי שפיר תלויות בשלב שבו ההריון נמצא. בטרימסטר השני התינוק מתחיל לנשום ולבלוע את מי השפיר, דבר שנחוץ לגדילה ולהבשלה של הריאות. מי השפיר עוזרים גם בהתפתחות של הצלעות והשרירים. מחסור במי שפיר בשלב זה יכול לגרום לאי התפתחות הריאות. בטרימסטר השלישי ההשלכות של מיעוט מי שפיר חמורות פחות. הסיבוכים בשלב זה קשורים לסיבה למיעוט ולא למיעוט עצמו. כאשר המיעוט נגרם על ידי בעיות בגדילת העובר (IUGR), גורמי הסיכון לבעיות בגדילה משפיעים על העובר. אם המיעוט נגרם על ידי ירידת מי שפיר, אז יש סכנה ללידה מוקדמת. המוטציות המורפולוגיות הנקשרות למיעוט מי השפיר הן תוצאה של העובדה שהעובר "נמחץ" ברחם, מה שיכול לגרום לשינויים בפני העובר או בגפיים. לא ניתן לומר אם שינויים אלו הם זמניים או קבועים, זה תלוי בחומרת הפגיעה. במקרה שלך, כמות מי השפיר נמצאת בגבול התחתון, אך עדיין בתחום הנורמה, וכן נשללו הבעיות המרכזיות, כגון פגם בכליות של העובר. אמליץ לך להישאר במעקב של בדיקות תכופות על ידי הגינקולוג המטפל. המשך הריון קל ובריא, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
הפס שאת מתארת, שבשפה הרפואית נקרא Linea Nigra (קו שחור), הוא תופעה נפוצה, בעיקר בנשים בהריון. קו כזה יכול להופיע גם בנשים שאינן בהריון, והוא כנראה קשור לשינויים הורמונליים (מה שמסביר את היותו נפוץ בזמן ההריון). אם הוא מפריע לך, אני ממליץ לך לפנות לרופא המטפל על מנת שיוכל להתרשם. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
היי דוקטור מחזור אחרון 7.1 מנסים להיכנס להריון באופן טבעי המחזור לי כל חודש משתנה כל חודש בתאריך אחר עניין של ימים ,הפרשות ביוץ ובדיקת ביוץ חיובית היו ב19.1 וזיהיתי שוב הפרשות מאוד פוריות ב26.1 בדיקת בטא אתמול 5.1 הייתה שלילית המחזור עדיין לא מגיע וגם אין תסמינים למחזור מה שיש לי בדרך כלל , האם יכול להיות בכל זאת הריון ?🙏
שלום ביצעתי הזרעה בתאריך ה22.1 בשעה 10:30 בבוקר הזרקתי אוביטרול בתאריך 20.1 בעשה 22:00 בערב היום ביצעתי בדיקת דם ואלו התוצאות שלה HCG 93.8 PROGESTERONE 74/64 אשמח לדעת מה זה אומר
היי דוקטור, לפני כשנה נכנסתי להיריון ספונטני שנפסק בשבוע 7 עקב חוסר התפתחות ותאם לשבוע 5.5. כעת אני כבר חצי שנה מנסה להרות, מתוכם פעמיים הזרעה ובאופן קבוע כ-7/8 ימים לאחר הביוץ מתחילים לי דימומים שבתוך כמה ימים מתפתחים לוסת. בהזרעה האחרונה קיבלתי תמיכה של דופסטון אבל שוב ביום ה-7 לאחר הביוץ כבר החלו דימומים, היום אני ביום ה-9 וקיבלתי חיזוק של קרינון אבל הרופא לא מאמין שזה יעזור. עברתי מספר רופאים בחודשים האלה שלא האמינו לי שהדימומים מתחילים 7 ימים אחרי ביוץ ואמרו שאני מתבלבלת בביוץ אבל עכשיו כשאני עושה הזרעה אין בכלל איפה להתבלבל, ועם כל זאת הרופא שיש לי כרגע פחות מאמין שיש בעיית פרוגסטרון ואומר שהגופיף הצהוב צריך לייצר בעצמו. מה דעתך בנושא הזה? כיצד להתקדם מפה? על מה כדאי להתעקש? תודה רבה
קצת קשה לענות בלי כל הנתונים. הייתי בודק רמות פרוגסטרון שבוע לאחר הביוץ. הייתי שוקל לבצע צילום רחם והיסטרוסקופיה אבחנתית. הייתי מבצע בדיקת פיפל לראות אם יש דלקת ברירית הרחם.
הוסף תגובה
שלב לוטאלי קצר
שובי19/01/2026 | 12:25
קודם כל תודה על המענה אעדכן שהקרינון הפסיק את הדימום, וביצעתי צילום רחם (סונו) והוא תקין - החצוצרות נקיות והיה מעבר יפה של החומר.
היי דוקטור בת 34 בריאה. בדיקות תקינות מנסה הריון ראשון עשיתי 3 הזרעות בשלושתם נצפו זקיקים 24 מ״מ ויום למחרת ביצעו לי את הזרעה פעמיים עם זריקת אוביטרל בערב שלפני ההזרעה ו5 ימים הייתי עם לטרזול במעקב זקיקים שלי כל בדיקה ראיתי קפיצה מהירה של גדילת הזקיקים אצלי אם יום ראשון היה 16 יום שלישי היה כבר 24 מ״מ השאלה שלי אם אין פה איזה פספוס בתזמון בגלל הקפיצה המהירה של הגוף שלי וכנראה ביוץ מוקדם אני עם מחזור סדיר 27 יום בדרכ
בדיקות הדם יותר מדויקות מהאולטראסאונד להערכת מצב טרום ביוץ/אחרי ביוץ. בהנחה שפעלו נכון לפי בדיקות הדם. לא הייתי מייחס חשיבות רבה לגודל הזקיק כל עוד הוא מעל 17 מ״מ.
הוסף תגובה
הזרעות
Lb22/01/2026 | 15:03
זה הבדיקות יום לפני הזרעה אוביטרל יום לפני בשעה 23:00 והזרעה בבוקר בערך 10 בבוקר LH תוצאה 6.0 IU/L תוצאה לעומת טווח הנורמה 1.1 סמן - ערך תקין 6.0 11.6 זמן פענוח הבדיקה 5 ימי עבודה מידע נוסף שם הבדיקה PROGESTERONE תוצאה 1.4 nmol/L תוצאה לעומת טווח הנורמה סמן - הערך מחוץ לטווח 1.4 19 76
היי ב3 שנים האחרונות קבלתי מחזור 3-4 פעמים. (התחיל בעקבות מחלת הנשיקה) עשיתי את כל הבדיקות של הפרופיל ההורמונלי וכן רזרבה שחלתית והבדיקות מעולות. שינוי בתזונה לא עזר ואני עדיין מנסה למצוא את הדרך להשיב אותו בחזרה. אני בת 32, מאורסת. מה הצעדים ואיך להתכונן בשנה הזו כדי שאוכל להיכנס להריון בעוד כשנה? מה אני יכולה לעשות בינתיים? מה הטיפול שאצטרך לעשות?
סה״כ אם הבדיקות תקינות אין הרבה מה לעשות פרט לאורח חיים בריא, ירידה במשקל (אם צריך) ונטילת חומצה פולית. במידה ורוצה להסדיר את המחזור ניתן להשתמש בגלולות למניעת הריון. לכשתרצו להרות קיימים טיפולים יחסית לא מסובכים להסדרת הביוץ שכוללים כדורים וזריקה לתזמון הביוץ. את הסברים מומלץ לקרוא באינטרנט וכן על ידי פגישה פרונטלית עם רופא פוריות
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
מאת: ד"ר אמיר רבהון 13/09/2020
מאת: מערכת אינפומד 21/05/2012
תשובת מומחה 
אוביטרול
