דלג לתוכן

בדיקת חומצה פירובית בדם (PYRUVATE)

ריאות
2 דקות קריאה
חומצה פירובית, או בשמה השני פירובאט, היא מולקולה בעלת 3 פחמנים המהווה את התוצר הסופי של תהליך הגליקוליזה בו מתפרקת מולקולת הסוכר גלוקוז על מנת ליצור ATP - מטבעות אנרגיה אשר משמשות בפעילות איברי ושרירי הגוף. מפירוק מולקולת גלוקוז אחת נוצרות שתי מולקולות של פירובאט, אשר הולכות לאחד משני המסלולים הבאים: מסלול אנאירובי - בהיעדר חמצן הפירובאט הופך ללקטאט, וזאת כשישנו צורך באנרגיה זמינה באופן מיידי בשל פעילות גופנית בעצימות גבוהה; מסלול אירובי - בו בנוכחות חמצן, הפירובאט ממשיך לתהליך של יצירה מוגברת של מולקולות אנרגיה (ATP) בכמות גבוהה. בנוסף, פירובאט יכול ללכת למסלולים מטבוליים נוספים כגון מסלול הגלוקונאוגנזה, בו הפירובאט הופך בחזרה לגלוקוז, לחומצות שומן או לחומצת האמינו אלאנין[1].

תרשים של מולקולת חומצה פירובית בדם
צילום: shutterstock

מטרת הבדיקה

בבדיקות רמות הפירובאט נבדקות רמות החומצה הלקטית (לקטאט) - תוצר המשך המסלול האנאירובי, על מנת לראות את היחס בין החומצות, אשר יכול להעיד על מספר פגיעות ובהן פגיעה בשרשרת הנשימה המיטוכונדריאלית, שעלולה להביא לפגיעה נוירולוגית (לצורך כך ניתן לבדוק את רמות הפירובאט בנוזל עמוד השדרה), מצבי חמצת אורגנית, הפרעה בחמצון חומצות שומן ואבחון מספר מומים מטבוליים[2].

מחלות ומצבים רפואיים שהבדיקה יכולה לזהות

[3]
  • מחלת וילסון.
  • אי ספיקת לב חמורה.
  • אורמיה.
  • מחלת ברי ברי (חסר בתיאמין - ויטמין B1).
  • חמצת קטוטית סוכרתית.
  • תסמונת ריי.
  • פרכוסים.
  • היפרתרמיה ממאירה.
  • מחלת וון גירק (אגירת גליקוגן).
  • חמצת לקטית.
  • פגם מולד במערכת הנשימה המיטוכנדריאלית.

אוכלוסיות בסיכון

אנשים שחוו פרכוסים או נמצאים במאמץ חד מוגבר.

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת במבחנת הפארין. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות.
יש להיות בצום של 8 שעות לפני הבדיקה לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה.
לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת להמשך בירור במידת הצורך.

אזהרות

סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.

פענוח תוצאות

ערכי הנורמה
הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl). טווח תקין הוא בין 0.35-1.14.[4]

 תוצאה מעל הנורמה
יכולה להעיד על מחלת וילסון, אי ספיקת לב, חמצת קטוטית סוכרתית, מחלת ברי ברי (חסר בתיאמין-ויטמין B1), תסמונת ריי, אורמיה, היפרתרמיה ממאירה, מחלת וון גירק (אגירת גליקוגן), פרכוסים.

תוצאה מתחת לנורמה
יכולה להעיד על חמצת לקטית, פגמים מולדים במערכת הנשימה המיטוכונדריאלית.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר יונתן קוגן
ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה
מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב
ד"ר אמנון איתן
ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה
מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם
ד"ר מאיר קרופסקי
ד"ר מאיר קרופסקי ריאות
5.0
( 6 חוות דעת )
"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו