קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית הנגרמת בעקבות תגובה חיסונית בלתי הולמת בדופן מערכת העיכול. המקום הנפוץ ביותר המעורב בקרוהן הוא המעי הדק, אך נגעים עלולים להופיע לכל אורך מערכת העיכול, לאו דווקא באופן המשכי. מחקרים גילו כי בדמם של חולי קרוהן רבים יכולים להימצא נוגדני ASCA (Anti-Saccharomyces Cerevisiae Antibodies). הימצאותם של נוגדנים אלו מעידה בסבירות גבוהה על הימצאות המחלה. בבדיקה זו ניתן לזהות את נוגדני ASCA, מה שעשוי לעזור לזהות את המחלה ולהבדילה ממחלות אחרות בעלות אפיון קליני ומעבדתי דומה[1].
צילום: shutterstock | Simon Kadula
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי מעבדתי בתהליך האבחנה של מחלת קרוהן ובמיוחד בהבדלתה ממחלת קוליטיס כיבית, גם היא מחלת מעי דלקתית[1].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
מחלת הקרוהן – המחלה נפוצה במדינות מערביות מפותחות וביהודים ממוצא אשכנזי. התפרצות המחלה קורית לרוב בגילי 15-30 ולאחר מכן בגילי 40-60, עם שכיחות מעט גבוה יותר בנשים[2].
הביטוי הקליני של מחלת הקרוהן הוא מגוון, כאשר התסמינים הנפוצים ביותר כוללים[3]:
כאבי בטן והתכווצויות - לרוב בצד הימני תחתון של הבטן אך יכולים להופיע בכל אזור.
שלשולים - בדרך כלל באים והולכים בתקופות, עם או ללא דם הנראה לעין.
חולשה כללית.
ירידה במשקל.
במקרים מסוימים יכולים להופיע גם תסמינים חוץ-מעיים כגון כאבי ודלקות פרקים, תסמיני בעור, דלקות עיניים, אבנים בדרכי השתן, מחלת כבד ועוד[3].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה כאשר קיימת תמונה קלינית המתאימה למחלות מעי דלקתיות וכשניסיונות קודמים להבדיל בין קרוהן לבין קוליטיס כיבית כשלו (בדרך כלל בדיקות אנדוסקופיות דימות וביופסיות). אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[4][5].
מעל הנורמה תוצאה הגבוהה מערכי הנורמה מעידה על הימצאות נוגדני ASCA בדם ותומכת באבחנת מחלת הקרוהן.
מתחת לנורמה תוצאה הנמוכה מערכי הנורמה מעידה על היעדר נוגדי ASCA בדם, אך אין בכוחה לשלול את אבחנת מחלת הקרוהן, שכן קיימים גם חולי קרוהן שליליים לנוגדנים.
במקרים רבים, נהוג לבצע את בדיקת נוגדני ASCA במקביל לבדיקה לנוגדני p-ANCA המקושרים לקוליטיס כיבית. באמצעות שילוב שתי הבדיקות ניתן לבצע הבחנה משמעותית יותר בין שתי המחלות.
"היי. כתבתי לכם מכתב תודה ארוך גם בדף הפייסבוק של אסותא. השילוב של יחס רגיש ואדיב של כל הצוות עם מקצועיות לעילא ולעילא . האווירה כולה שהצוות ובראשן הרופאה הנפלאה. אסכם ואומר. שחזרתי הביתה שמחה ומרוצה מאוד ועל כך תודה רבה. דורית"
אלרגיה לאגוזים יכולה להוות קשה ומסכנת חיים. לכן, חשוב לעשות את האיפול המומלץ בבי״ח, ובהשגחה מלאה. באופן עקרוני, תמיד קיימת סכנה, אך היחידה לאלרגיה ובהשגחה מלאה, אתם במקום הבטוח ביותר. בהצלחה.
שלום, אני בן 47 ובביקור אצל רופא אא"ג נאמר לי שיש לי נזלת אחורית ועליית חומציות מהקיבה (REFLUX). מיד לאחר התחלת לקיחת אומפרדקס עשיתי בדיקות דם בהם היו לי ערכים נמוכים מהטווח בקלציום וPLT - (מעולם לא קרה בעבר). בנוסף הרגשתי שהראייה שלי קצת הושפעה לאחר לקיחת התרופה. תופעות לוואי אלו מזוהות עם תרופה זו. מה עליי לעשות? האם יש פתרונות חלופיים?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה אופציות אחרות מלבד אומפרדקס עקב תופעות לוואי
שלום דני, אני ממליצה לבקש להחליף את האומפרדקס. ישנן מספר תרופות אחרות שיכולות לעזור ללא תופעות לוואי. בנוסף, חשוב מאוד להמנע ממזונות חומציים וחריפים. ולהמנע מאכילה לפני השינה. כל אלה יעזרו להקטין באופן ניכר את תופעת הרפלוקס.
הוסף תגובה
אומפרדקס
דבורי23/12/2025 | 21:52
איזה תרופות יש ללא תוםעות לואי .רוצה להפסיק לקחת אומפרדקס
הוסף תגובה
תחליף לאומפרדקס
אילנה דריאל23/12/2025 | 22:58
ישנן מספר תרופות להפחתת החומציות שניתן להשתמש בהן בעת הצורך ובהמלצת רופא. חשוב להתיעץ עם רופא המשפחה או מומחה גסטרו כדי להתאים את הטיפול לבעיה, מבחינת סוג התרופה, המינון ושעת הלקיחה.
שלום בחודשיים האחרונים אני מרגיש מדי פעם בחילות קלות אחרי האוכל בעיקר אחרי ארוחות רגילות שלא אמורות להכביד. זה לא קורה כל יום אבל כשכן זה נמשך שעה-שעתיים ואז עובר. אין לי בעיות מיוחדות ברקע אז אני לא בטוח אם מדובר במשהו זמני או סימן למשהו שדורש בירור. האם יש בדיקות או בדיקות דם בסיסיות שכדאי לשקול במצב כזה? תודה רבה !
שלום רב, יש מקום לעשות ברור מסויים, הכולל בדיקות דם כלליות ולשקול בדיקות צואה. כדאי גם לבחון שינויים קטנים בהרגלי האכילה שעשויים להסביר את המצב. בכל מקרה, מומלץ להתייחס לנושא.
שלום דר בחודשים האחרונים אני שם לב שאני סובל לעיתים קרובות משלשולים בשעות הבוקר, בלי קשר ברור למה שאכלתי ערב קודם. לפעמים זה קורה כמה ימים ברצף ואז נעלם לכמה שבועות. מה יכולה להיות הסיבה לכך, האם יש מצב שאני סובל מרגישות למזון כלשהו ? יש דרך לבחון את זה עצמאית או שכדאי לבצע בדיקות מסוימות כבר בשלב הזה? תודה מראש.
שלום יוסי, ממליצה לך לרשום במשך שבועיים מה אכלת ביום שלפני שיש שילשול. ניתן למצא לעיתים מענה משותף למזון שאתה לא מעכל היטב. במידה ולא תצליח להגיע למכנה משותף, יש בדיקות נדיפה שניתן לעשות, שיוכלו להצביע על רגישות ללקטוז או פרוקטוז.
שלום יוסי, ממליצה לך לרשום במשך שבועיים מה אכלת ביום שלפני שיש שילשול. ניתן למצא לעיתים מענה משותף למזון שאתה לא מעכל היטב. במידה ולא תצליח להגיע למכנה משותף, יש בדיקות נדיפה שניתן לעשות, שיוכלו להצביע על רגישות ללקטוז או פרוקטוז.
שלום ד"ר אני מתמודד כבר תקופה עם בעיה מתמשכת במערכת העיכול של נפיחות, כאבי בטן אחרי אוכל ותחושת עייפות שנלווית לזה. ניסיתי לשנות תפריט, להוציא מאכלים חשודים, אבל זה לא ממש פתר את הבעיה. קראתי קצת על רגישות למזון ומחלות דלקתיות של דרכי העיכול, ואני מתחיל לחשוש שאולי מדובר במשהו מעבר לרגישות רגילה. אשמח לדעת מה ניתן לעשות בשלב הזה האם יש בדיקות מומלצות כדי להתחיל בירור מסודר, והאם יש אפשרות להגיע אליך לבדיקה במרפאה? תודה מראש.
שלום אייל, בהמשך לתאור שלך, ממליצה להתייעץ עם רופא גסטרו, ולהמשיך בברור רפואי כדי לשלול מחלה דלקתית. בדיקות צואה יכולות לעזור בהבנת הבעיה, וכן התאמת תזונה מדויקת יותר לצרכים כרגע. אשמח לעזור. ניתן לתאם פגישה במרפאה. תוכל למצא פרטים נוספים באתר. בהצלחה ובבריאות מלאה.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
קרוהן 
תרבית צואה 
תשובת מומחה אלרגיה לפיסטוק וקשיו 
אומפרדקס
