אולטרסאונד שד היא בדיקת הדמיה המתבצעת תוך שימוש בגלי על קול ומטרתה היא לבחון את רקמת השד ולאתר בעיות בחלקי השד השונים. לצד זאת, הבדיקה מאפשרת לבחון את זרימת הדם לאזורים שונים בשד.
במקרים רבים, כירורג שד יפנה לביצוע הבדיקה והיא נועדה כדי לעקוב אחר גושים חשודים בשד ולזהות התפתחות של גידול ממאיר בשד בשלבים מוקדמים. לרוב, הרופא/ה המטפל/ת ימליץ על הבדיקה אם אותרו שינויים בשד בבדיקת ממוגרפיה או כאשר זוהו שינויים בבדיקת שד ידנית שלא אותרו בבדיקת הממוגרפיה. [1]
סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל ובעולם. למרות שהוא יכול להתפתח גם בגברים, שיעור היארעות המחלה בקרב נשים גבוה הרבה יותר ביחס של 1:100. [2] סרטן השד עלול אמנם להוביל למגוון תסמינים שיהוו אותות אזהרה לקיום המחלה, אולם לרוב הסימן הראשוני שיופיע הוא גוש או שינוי במרקם של רקמת השד. [3] העלייה במודעות למחלה, פיתוח של שיטות אבחון שונות המאפשרות לזהות את הגידול בשלבים מוקדמים, וכן גם פיתוח של טיפולים מותאמים אישית במחלה הממאירה, כל אלה הובילו לעלייה בשיעורי ההישרדות מהמחלה וירידה מתמדת במקרי התמותה. [4]
Serafino Mozzo | Shutterstock
אופן ביצוע הבדיקה
ברוב המקרים, אולטרסאונד שד מתבצע באמצעות מתמר ידני. בשלב הראשון הרופא/ה אשר מבצע/ת את הבדיקה ימרח ג'ל על גבי העור או על גבי המתמר, כדי לאפשר תזוזה חלקה של האחרון על גבי העור. המתמר שולח גלי על קול – גלים בעלי תדר גבוה שאינם נשמעים על ידי האוזן האנושית. אותו גל קול מתפשט סביב ופוגע ברקמות שונות בתוך הגוף, ובבדיקה זו ברקמות השד. ההדר שחוזר על ידי הרקמות מעובד על -ידי מכשיר האולטרסאונד ומומר לתמונה המוצגת על גבי המסך. במהלך הבדיקה ייתכן שתרגישי מעט לחץ כאשר הרופא/ה מזיז את המתמר לחלקים שונים בצד, אולם בדיקה זו אינה צפויה לגרום לכאב.
בשל כך שמידת הדיוק של הבדיקה תלויה במידה לא מבוטלת בבודק/ת, לעיתים תתבצע בדיקת אולטרסאונד אוטומטית לסריקת השד. במהלך הבדיקה, הרופא/ה מניח/ה את המתמר על גבי השד במספר אזורים וכך מתאפשרת סריקה של כל אזורי רקמת השד. מעבר לדיוק גבוה יותר, בדיקת האולטרסאונד האוטומטית מאפשרת גם הצגה של תמונה תלת ממדית המאפשרת לרופא/ה נדבך עומק נוסף של הממצאים.
הכנות לבדיקה
טרם לביצוע הבדיקה תקבלי הסבר מלא על אופן ביצוע ומטרותיה מהרופא/ה המטפל/ת. בשלב זה, חשוב שתוודאי כי יש בידיך את כל המידע הנדרש ותשאלי כל שאלה בנוגע לתהליך ולמטרות הבדיקה.
בדיקת אולטרסאונד שד אינה דורשת צום מאכילה או משתייה. כמו כן, היא אינה מתבצעת תחת הרדמה. ביום ביצוע הבדיקה חשוב שלא להשתמש בתכשירים שונים, כמו קרם לחות, באזור הבדיקה. מומלץ ללבוש בגדים נוחים כדי שתוכלי להסירם בקלות במהלך הבדיקה. לעיתים, ניתן יהיה לבצע את הבדיקה תחת בגדים רפויים. חשוב לציין כי הג'ל המשמש לביצוע הבדיקה לרוב אינו מכתים את הבגדים, אולם מומלץ ללבוש בגדים ישנים מאחר שהוא עלול שלא להיות מוסר לחלוטין בסיום הבדיקה.[1]
אחרי הבדיקה
בדיקת אולטרסאונד שד היא בדיקה בטוחה ולא פולשנית על כן אין כל הגבלה בפעילות או צורך במנוחה בסיום הבדיקה. אם יש צורך בבדיקות נוספות הרופא/ה המטפל/ת ידריך אותך בנוגע לאופן ביצוען וההגבלות הנדרשות לפני ואחרי ביצוע הבדיקה.
אזהרות
סיכון:
סיכונים וסיבוכים
בדיקת אולטרסאונד שד אינה מערבת כל סכנת קרינה ולכן גם נשים בהריון יכולות לבצעה. עם זאת, חשוב לדעת כי גושים קטנים או מוצקים המזוהים לרוב בבדיקת ממוגרפיה יכולים שלא להתגלות במהלך בדיקת האולטרסאונד. עודף משקל וחזה גדול מורידים את מידת הדיוק של בדיקת הדמיה זו.
אם נלקחה דגימה מהאזור החשוד במהלך הבדיקה ישנם סיבוכים שונים הקשורים בפעולת הביופסיה עצמה העלולים להתפתח, בהם נפיחות או קריעה של רקמת השד, דימום או זיהום באתר הביופסיה, שינוי במראה השדיים (תלוי בכמות הרקמה שהוסרה ובאופן שבו רקמת השד מחלימה). חום גבוה, אדמומיות או חום מקומי באזור הביופסיה או הפרשות לא שגרתיות מהאזור בו נלקחה הדגימה, תופעות אלה עלולות לרמז על זיהום ומחייבות פנייה לרופא/ה המטפל/ת.
פענוח תוצאות
כבר במהלך הבדיקה, הרופא/ה בוחן את רקמות השד המופיעות על גבי הצד וכך מספק/ת הערכה ראשונית. לעיתים, הממצאים יישלחו לרדיולוג/ית לפענוח נוסף. אם בדיקת האולטרסאונד אישרה כי התפתח גידול שפיר בשד, לרוב לא יידרשו בדיקות נוספות. עם זאת, אם אותר גוש מוצק החשוד כממאיר או במצבים שבהם תוצאות ההדמיה אינן חד משמעיות, תופני לבדיקות נוספות, לרבות MRI או ביופסיה של הגוש החשוד. אם נדרשות בדיקות נוספות, ייתכן שתבחרי לגשת לרופא/ה נוסף/ת כדי לקבל חוות דעת שנייה על התוצאות. מחקר שבוצע בשנת 2018 על ידי חוקרים ממרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג שבניו יורק, ארה"ב בחן את תוצאות מעקב האולטרסאונד שבוצע בקרב נשים שפנו לחוות דעת שנייה. בכ-47% מהמקרים שנבדקו, חוות הדעת השנייה סיפקה פענוח אחר של האזורים החשודים מאשר זו שניתנה בחוות הדעת המקורית, בכ-25% מהמקרים נמנע הצורך בביצוע ביופסיה וכ-35% ממקרי סרטן השד שזוהו בקרב הנבדקות בעקבות חוות הדעת הנוספת לא זיהו במעמד חוות הדעת הראשונה. [10]
[9]Devolli-Disha, E., Manxhuka-Kërliu, S., Ymeri, H., & Kutllovci, A. (2009). Comparative accuracy of mammography and ultrasound in women with breast symptoms according to age and breast density. Bosnian journal of basic medical sciences, 9(2), 131–136. https://doi.org/10.17305/bjbms.2009.2832
בניגוד למיתוס הקיים, בקיעת קרום הבתולים ממש תמיד מלווה בדימום, אך יש מקרים שבהם בהחלט מופיע דימום לאחר האקט או במהלכו. עם זאת, לרוב הדימום אינו מסיבי כפי שאת מתארת אותו. האם ייתכן שמדובר במחזור? האם האקט היה כוחני או אלים? במקרים כאלה יכולה להיות פציעה הגורמת לדימום מסיבי יותר. אם הדימום נמשך, ואינו המחזור החודשי, בהחלט יש מקום לפנות לבדיקה אצל רופאת נשים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
מחלת פאג'ט של השד היא מחלה של הפטמה. מחלה זו היא בקירוב 3% מקרצינומות השד. גיל החולות בדרך כלל הוא בין 40 ל-70 שנה. הסימן הבולט ביותר הוא השינויים בעור הפטמה והאראולה (העטרה, האזור הכהה סביב הפטמה). האזור נעשה אדום, עבה ומחוספס, ומופיעים בו חריצים וכיבים וטפטוף מיימי-דמי. הבדיקות הדרושות על מנת לאבחן את מחלת פאג'ט כוללות בדיקה גופנית, בדיקות הדמייה (אולטרסאונד, ממוגרפיה) וכן ביופסיית שד. התסמינים שלך עלולים להתאים למחלה זו, אך גילך הצעיר יחסית פחות מתאים למחלה. אמליץ לך לפנות לכירורג המומחה לשד ולהיבדק. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
בדיקת PET CT מאתרת אתרים של פעילות מטבולית מוגברת, ואלה עשויים להיות בעיקר אזורי דלקת או גידול, אך לממצאים כאלה יכולות להיות גם סיבות אחרות. בבדיקה שפירטת את תוצאותיה נצפתה קליטה בשני אתרים מרכזיים: בדופן בית החזה השמאלי ובעור השד הימני. קליטות אלו יכולות להתאים לתהליך ממאיר, אך גם לדקת או להחלמה מניתוח, אם היה ניתוח באזור. הקליטה בקשריות הלימפה עשויה להעיד על תגובה שלהן לתהליך הראשוני (דלקת, גידול או תהליך אחר) או על הימצאות גרורות בתוכן. כדי לעמוד על טיבן של קליטות אלו יש לקחת פיסת רקמה (ביופסיה) לבדיקה תחת מיקרוסקופ. המלצתי היא לגשת לאונקולוג המטפל לצורך המשך הבירור בהקדם האפשרי. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
שלום רב. אשתי בהריון בסיכון עקב משקל עובר נמוך בהריון הקודם. ב-2 הסקירות הראשונות, המבנים היו תקינים לחלוטין (פרט למדף שלייתי בחלק העליון של השלייה, ללא כלי דם. לא אמניותיק בנד). בסקירה השניה התחילו לראות קצת ירידה במשקל העובר (היא התאימה לשבוע אחד אחורה מהשבוע כעת). העוברית אנרגטית מאוד, בלי בעיה. אין לחץ דם, אין חלבון בשתן והכל תקין. torch תקין. בסקירה שלישית, העוברית כבר הגיע לאחוזון 2% עם AC נמוך יותר. עשינו גם אקו לב עובר. הכל יצא תקין בלי בעיה. כל הרופאים אומרים שיש פה הרגשה כאילו צריך לתקן שבוע אחורה. אפילו שבסקירה השלישית יש כבר הבדל של כמעט שבועיים אחורה עכשיו (יש שבירת אחוזונים). אלו הנתונים מכל הסקירות: בסקירה הראשונה (שבוע 15+2) יצאו הערכים: BPD - 29.3 HC - 107.6 AC - 88 FL - 17.3 EFW - 114.7g HCAC - 1.22 בסקירה השנייה (שבוע 23+2) יצאו הערכים: BPD - 51.3 HC - 200.1 AC - 169.7 FL - 39.8 EFW - 492.16g HCAC - 1.17 בסקירה שלישית (שבוע 30+2) יצא: BPD - 70.7 HC - 266.7 AC - 231.4 FL - 53.8 EFW - 1166.26g HCAC - 1.15 גם בסקירה השלישית. כל הבנים וכל האיברים היו בצורה תקינה לחלוטין. רק קטנים לגיל ההריון. זרימות תקינות בלי בעיות. ראו את המדף גם בסקירה השלישית. הרופאה המליצה על יעוץ גנטי ודיקור מי שפיר. בסקירה השניה היא בדקה עם NT והכל היה ממש תקין. גם אין בעיות לא בחלבון עוברי ולא בשקיפות העורפית. בהריון הקודם: הילד נולד במשקל 2400 גרם בשבוע 40+5. במהלך הלידה, השלייה נקרעה ובפטולוגיה שביצעו לה אחרי זה גילו המטומה וניקרוזיס. השאלה שלי: האם לאור כל מה שרשמתי למעלה. החשד הוא יותר לכיוון בעייה שלייתית או משהו גנטי. כנראה שנבצע את דיקור מי השפיר. אבל השאלה הגדולה היא האם לאור כל מה שרשום ולאור ההיסטוריה הרפואית, יש פה יותר כיוון למשהו שלייתי והסיכוי למשהו גנטי הוא נמוך מאוד או לא? ללא קשר לביצוע דיקור מי השפיר. מה הסיכוי לבעייה גנטית לאור הנתונים למעלה? סליחה על השאלות החוזרות. תודה רבה, דני
שלום ביצעתי סיסי שילייה לפני שבוע ולאחר כחמישה ימים התחילו לי כאבים ברחם וחום הלכתי למיון ושם פתאום לא מצאו דופק ומדדי זיהום בדם ממש גבוהים. אשפזו אותי עם אנטיביוטיקה לוריד ואז חזרו התוצאות של הסיסי שילייה דיי מהר שהציפ הגנטי תקין. כלומר ככל הנראה היה זיהום כתוצאה מהסיסי שילייה שנלקח וגינלי וכתוצאה מזה הייתה הפסקת הריון. האם היה ניתן למנוע זאת? האם ייתכן שהפעולה נעשה באופן לא מספיק סטרילי שגרם לזיהום . נשארתי עם חור בלב והמון שאלות
שלום יעל. צר לי על ההפלה שחווית. בבדיקת סיסי שליה ודיקור מי שפיר יש סיכון לזהום גם כשהבדיקה בוצעה בתנאים סטרילים ונכונים והזהום לא מראה בהכרח על בעיה בביצוע הבדיקה. בברכה ד"ר יוסי הר-טוב
הוסף תגובה
תודה על התשובה ןשאלה נוספת בהקשר
יעל03/08/2025 | 21:15
היי תודה בתרביות שלקחו לי היה כתוב coagulase megative staphylococcus ושזה ככל הנראה קונטמינציה ןחוץ מזה כלום לא צמח. קראתי על החיידק הזה שהוא נמצא בדרך כלל על העור ואם נכנס פנימה יכול לזהם. יכול להיות שזה חיידק שעשה את הזיהום? אני מנסה להבין ןלמצוא מעט הגיון
שלום ד"ר, ביצענו בדיקת מי שפיר למרות שלא נמצאים בהתוויה ולא הייתה סיבה מיוחדת, הצ'יפ נמצא תקין אך נמצאו "אזורים רבים של LOH בגודל כולל של 51Mb המהווים כ-1.85% מהגנום", האם יש צורך בריצוף אקסום או שזה תוצאה שגרתית ותקינה? נודה לעצתך, תודה!
שלום אני ממליץ להיוועץ ביועץ גנטי. זה בתחום התמחותו. בברכה ד"ר הר-טוב
הוסף תגובה
קיבלנו תוצאה דומה
מור 23/10/2024 | 00:40
היי רועי, גם בתוצאות מי שפיר שלנו הצ׳יפ יצא תקין אבל ישנו LOH בכרומוזום 13 באורך 51MB שכולל 259 גנים. מה המליצו לכם לעשות? האם ביצעתם אקסום? תודה על המענה
הוסף תגובה
מה עשיתם בסוף?
עדי10/11/2024 | 14:38
אנחנו בסיטואציה דומה, אשמח לדעת מה בחרתם לעשות (נעשה כמובן גם ייעוץ גנטי)
הוסף תגובה
גם אנחנו
עדי10/11/2024 | 14:39
הי מור, מה בחרתם לעשות בסוף? אנחנו בסיטואציה דומה ואשמח לשמוע מה עשיתם (נעשה גם ייעוץ גנטי כמובן)
הוסף תגובה
Loh
אמיר04/07/2025 | 22:33
הי גם אנחנו בסיטואציה דומה אשמח לדעת מה עשיתם ? והאם התינוק בריא?
אהלן, שבוע הבא (אהיה בשבוע 19+4) אני עתידה לעבור דיקור מי שפיר. אני לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג כבר כארבע שנים בעקבות הפרעת פאניקה. האם ניתן לבצע את ההליך למרות נטילת התרופה? האם יש בכך סכנות?
שלום ד"ר. ביצענו בדיקות גנטיות מורחבות בשיבא ואני נמצאתי נשאית ל2 מחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית רצסיבית. בן זוגי התגלה כלא נשא. כחלק מייעוץ שביצענו לאחר מכן קיבלנו את ההמלצות להמשך לבצע: 1. או ריצוף מלא +MLPA(אנליזת חסרים ותוספות) אצל בעלי לגנים הרלוונטיים. 2. או ריצוף במסגרת פאנל סקר מורחב זוגי המרצף גם את הגנים הרלוונטיים כחלק מסוללת הגנים הנבדקים בפאנל. לא כל כך הבנו מה זה מה, ומה כל אחת מהבדיקות אומרות. האינטרנט עמוס במידע ורק הלכתי לאיבוד. במקרה כמו שלנו, מה בדר"כ עדיף לבצע? והאם רק ברק צריך? או לבצע פאנל זוגי מורחב (נקרא גם אקסום?) גם לי וגם לבעלי. ממש הלכנו לאיבוד מהייעוץ הזה.