אסטרדיול הוא הורמון ממשפחת האסטרוגנים והוא משמש כהורמון המין הנשי הדומיננטי ביותר וזה שאחראי על התפתחות איברי המין הנקביים וסימני המין הנשיים, הכוללים בעיקר שיער ערווה והנצת שדיים[1]. שמו הנלווה הוא E2 ובשונה משני האסטרוגנים הנוספים במשפחה, הורמון זה הוא בעל הרמה הגבוהה ביותר בדם מבין השלושה בתקופת הפוריות, למעט בתקופת ההיריון עצמה[1]. חומר הבסיס ליצירת אסטרדיול הוא כולסטרול שהופך לטסטוסטרון, שבתורו יהפוך לאסטרדיול בעזרת אנזים בשם ארומטאז. עיקר ייצורו נעשה בתאי הגרנולוזה בשחלות, כאשר חלק קטן ממנו נוצר גם בקורטקס בלוטת יותרת הכליה (האדרנל), במוח, בדופן העורקים ובאשכי הגבר[1]. המחזור החודשי המתרחש אצל נשים בגיל הפוריות ואשר זמנו הממוצע 28 יום כולל 4 שלבים[1]:
שלב הופעת הווסת - בו מתרחש דימום והוא נמשך כ-4 ימים.
השלב הפוליקולרי (הפרוליפרטיבי) - רירית הרחם מתעבה ע"מ לקלוט את העובר. שלב זה שמתרחש מיום 5-13 למחזור.
שלב הביוץ - בין הימים ה-13-16 למחזור. בשלב זה מגיעה הביצית לבשלות והיא מועברת לחצוצרה, שם היא מחכה לזרע לצורך הפריה.
השלב הלוטאלי - הכנת הרחם להשרשת הביצית שהופרתה. שלב זה מתרחש לאורך כ-14 יום ובסיומו הגופיף הצהוב מתפרק ומתחיל מחזור חדש.
ישנה שונות בערכי הורמוני האסטרוגן ובעיקר האסטרדיול כתלות בשלב המחזור החודש: עלייה הדרגתית עד לשיא שמתרחש לפני הביוץ, ולאחר מכן רמות האסטרוגן יורדות משמעותית. בשלב הלוטאלי שוב ישנה עלייה, ואז ירידה עד לסיום השלב. עיקר תפקידו של האסטרוגן הוא עיבוי רירית הרחם לשם קליטת העובר, וכן ייצור ריר מוגבר שגורם להפרשות לפני הביוץ, שתפקידו לסייע לזרע לצלוח את הסביבה החומצית של הנרתיק ולהגיע לשחלה למפגש הפריה עם הביצית[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
מטרת בדיקה זו היא לעקוב אחר התקדמות הבשלות המינית, וזאת על מנת לראות האם ישנו עיכוב או הקדמה של הבשלות. באמצעות בדיקה זו ניתן לעקוב אחר תפקוד המחזור החודשי ולהבין בעיות כאי סדירות המחזור החודשי, בעיות ביוץ במחזור, בעיות בתפקוד השחלות, ומחסור בדמם בווסת[2].
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות הכימיה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. יש לברר את שלב המחזור החודשי החל במועד הדיגום. יש להימנע מביצוע הבדיקה בסמוך לסריקה הדמייתית של הגוף המלווה בחשיפה לחומר רדיואקטיבי. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה
הבדיקה נמדדת בערכים של פיקוגרם למיליליטר (pg/ml)[5]. בגברים הטווח התקין הוא מתחת ל-20. בנשים בגיל הפוריות הטווח התקין תלוי בשלבי המחזור[5]:
בשלב הופעת הווסת (המחזור)- מתחת ל-50.
בשלב הפוליקולרי - 20-145.
בשלב הביוץ - 112-443.
בשלב הלוטאלי - 20-241.
בנשים בגיל המעבר (פוסט-מנופאוזליות) - מתחת ל-59.
תוצאות מעל לנורמה
יכולות להעיד על בשלות מינית מוקדמת, גידול בשחלה, גידול באשך (גברים), גידול ביותרת הכליה[6].
תוצאות מתחת לנורמה
יכולות להעיד על בשלות מינית מאוחרת, כשל תפקוד שחלתי, מאמץ גופני ממושך, אנורקסיה (בנערות), תת בלוטת יותרת המוח[7].
"ד״ר אירינה נעימה, רגישה ומקצועית. אני כל כך שמחה שדרכנו נפגשנו במצב כל כך רגיש. לאורך כל התהליך היא הסבירה את צעדיה וזה הרגיע מאוד והיתה עדינה מאוד. ממליצה בשמחה רבה"
שלום. אני בת 56 ונוטלת הורמונים אסטרוג'ל ואוטרוגסטן 200 כבר 6 שנים בעקבות תופעות גלי חום קשים והפסקת המחזור. קיבלתי את ההמלצה להורמונים משני רופאים מומחים לגיל מעבר וזאת למרות שאימי חלתה בסרטן השד ועברה גם כריתה וגם דודה עם סרטן שד שהחלימה ממנו. שניהם מודעים לכך כי הבאתי את כל המסמכים התומכים בכך. אני במקביל במעקב אצל כירורגית שד לבדיקה כל חצי שנה וגם אולטרסאונד וממוגרפיה כל שנה. בכל פעם שאני מגיעה לכירורגית שד היא מזהירה אותי שזה בעייתי שאני נוטלת את ההורמונים ולעומת זאת המומחית לגיל המעבר שאני מטופלת אצלה כבר שנתיים אומרת שההורמונים שומרים עליי. אני מאוד סומכת על שתי הרופאות המומחיות אבל אני בקונפליקט. למי להאמין? מה לעשות? אשמח לתשובה ממקום אובייקטיבי : ) תודה
אני לא חושבת שאף רופא אובייקטיבי -- הכירורג שד דועג לשדיים והוא רואה נשים עם סרטן שד - רופאי הנשים רואים לרב נשים בריאות בלי סרטן שד- טיפול הורמונאלי אכן מעלה במעט את הסיכון לסרטן שד , אבל מאידך מביא עימו יתרונות רבים הן מבחינת תסמינים והן מבחינת שמירה על עצם לב ועוד.... גם נסיעה ברכב היא מסוכנת ובכל זאת זה סיכון שאנחנו ללוקחים כדי להגיע במהירות מקום למקום. לדעתי בגדול - היתרונות עוליים על החסרונות. רק את יכולה להחליט מה נכון עבורך. בהצלחה, מקווה שעזרתי
בת 48.5 סובלת משינה גרועה, מצבי רוח וחרדות ומגרנות שהחריפו. לא מצליחה להרדם בלי חצי כדור שינה זודרום כבר שנה וחצי. סובלת בשנתיים האחרונות בלופים ממצבי רוח, חרדות, התקפי חרדה, גלי בכי ועצב ועצבנות. בעבר לקחתי הרבה שנים רסיטל לחרדות, שעזרו. הפסקתי לפני שנתיים את הריסטל ומאז רכבת הרים. חצי שנה אחרי ההפסקה השינה השתבשה מאוד, לא מצליחה להרדם בלי חצי זודורום וגם אז מתעוררת אחרי 4-5 שעות ומתקשה לחזור לישון. קמה עייפה. סובלת ממגרנות מגיל 40, שהחריפו בשנים האחרונות. בשבועיים האחרונים כמעט כל יומיים מגרנה, כאב ראש. לוקחת רילרט שעוזר, אבל משתדלת לא לקחת יותר מידי אבל המינון עולה ונע סביב 5-6 בחודש. מתלבטת מה לעשות להרגשי טוב, בלי חרדות, שינה רציפה וטובה ופחות כאבי ראש - האם לחזור לקחת רסיטל (האם חצי כדור יעזור?) או לקחת הורמונים -כי מדובר בטרום גיל המעבר וחוסר באסטרוגן גורם לכל התופעות - עדיין יש לי מחזור, אבל התחיל להתקצר, והחודש הגיע אחרי 18 ימים, ועכשיו אמור להגיע אחרי 28 ימים. ו/או להתחיל טיפול מונע מגרנה מנוירולוג. מרגישה שאף רופא לא רואה את המכלול ולא יודעת להחליט מה לקחת.
צר לי לשמוע את הסבל.... מניחה שזה שילוב של פרימנאפאוזה עם מצב בסיסי - מציעה להתייעץ לגבי חידוש הרסיטל יחד עם תוספות של טיפול הורמונאלי חליפי. - יכולה להתחיל בהורונים לראות אם אוזנת ובמידה ולא ללהוסיף את הרסטיל.. או טיפול אחר בהתאם להמלצת הרופא. המגירנות גם יכולות להיות קשורות לשינויים ההורמואלים לכן תתחילי טיפול ותראי אם יש הטבה.
בת 53 עדיין עם מחזור שהיה מגיע כל 21 יום. מחזור אחרון היה איחור של שבוע. וכל מיני תופעות מוזרות בגוף שאחת מהן התכווצויות בבטן תחתונה מקרין גם לגב (מותניים) לציין כי בחודשיים האחרונים גם פעמיים דלקת בשתן מאותו חיידק. עשיתי כמה פעמים תרבית לאחרונה יצאה שלילךית. לא יודעת למה לשייך את ההתכווצויות בבטן תחתונה ולא רוצה לקחת עוד ועוד אנטיביוטיקה (שלחלקן פתאום הפכתי אלרגית)
שלום רב בת 65 וסת אחרונה לפני 10 שנים לפני למעלה מחודש, התחלתי להשתמש במדבקות עקב תסמינים בלתי פוסקים של המנופאוזה.הכל מצויין ,רק מידי שבועיים יש לי הםרשה דמית קלה מאד למשך יום וזה נפסק. חוויתי כבר פעמיים.קראתי שזה תקין והבנתי גם מהי הסיבה ההורמונלית. ,האם זה אמור לחלוף?