דלג לתוכן

בדיקת כולסטרול LDL (LDL cholesterol Test)

דיאטה והשמנה
2 דקות קריאה

בדיקת כולסטרול LDL, מודדת את רמת הליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (low density lipoprotein) בדם, או בשמו העממי – הכולסטרול הרע.

LDL מיוצר בכבד ותפקידו הוא להעביר את הכולסטרול מהכבד אל רקמות הגוף. כאשר ה-LDL מגיע לדם הוא מתפרק, והכולסטרול שאיתו שוקע בדפנות העורקים, ובכך יוצר את מחלת טרשת העורקים.

מטרת הבדיקה היא להעריך את הסיכון של הנבדק לפתח טרשת עורקים וללקות במחלות לב וכלי דם.

הבדיקה נלקחת כחלק מסקירה של כולסטרול ושומנים בדם – פנל שומנים, שהוא חלק מבדיקת כימיה בדם.

מחלות קשורות

רמה גבוהה של כולסטרול LDL, מעלה את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם כמו טרשת עורקים, אוטם שריר הלב ואירוע מוחי.

מתי עושים את הבדיקה

הבדיקה מתבצעת כחלק מבדיקת השומנים בדם, שכוללת את בדיקת רמת כולסטרול כללי, רמת non-HDL, HDL, וטריגליצרידים בדם. מטרת הבדיקה היא להעריך את הסיכון להתפתחות מחלות לב וטרשת עורקים.

אוכלוסיות בסיכון

לאנשים המטופלים בתרופות להורדת רמת הכולסטרול מומלץ לערוך את הבדיקה אחת לחצי שנה.

לאנשים בעלי גורמי סיכון למחלות לב, ולאנשים עם קרובי משפחה הסובלים מרמת שומנים גובהה בדם או מסוכרת, מומלץ לבצע בדיקת כולסטרול LDL ולהתייעץ עם הרופא המטפל לגבי תדירותה.

באופן כללי, יש לבצע את הבדיקה אחת לחמש שנים לגברים מעל גיל 35 ולנשים מעל גיל 45. מגיל 65, מומלץ לערוך את הבדיקה אחת לשנה. יש להתחיל בבדיקות שנתיות כבר מגיל 20 אצל אנשים עם היסטוריה משפחתית של רמת שומנים גבוהה בדם, או אנשים בעלי סיכון למחלות לב.


אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה נלקחת כבדיקת דם פשוטה.

הכנות לבדיקה

יש להיות בצום של 12 שעות לפני לקיחת דגימת הדם.

אזהרות

סיכון:

עשוי להתפתח שטף בדם באזור הדקירה של בדיקת הדם. 

תרופות העשויות לפגוע בדיוק הבדיקה:

גלולות למניעת הריון, תרופות משתנות (אם לוקחים פחות משנה).

פענוח תוצאות

הערכים אליהם שואפים בבדיקת ה-LDL תלויים ברקע הרפואי של הנבדק. לחולים במחלות לב וסוכרת מומלץ לשמור על ערכים נמוכים מ-100 מ"ג/ד"ל, ואם אפשר אף פחות מ-70. לבעלי גורמי סיכון כמו השמנה, חוסר פעילות גופנית, עישון, היסטוריה משפחתית של מחלות לב, מומלץ לשמור על רמת LDL הנמוכה מ-130 מ"ג/ד"ל.

באנשים ללא גורמי סיכון למחלות לב, ערכי הנורמה יכולים להגיע ל-160 והדבר יהיה מקובל רפואית.

כאשר ערכי ה-LDL גבוהים מהרצוי, כולסטרול מצטבר בדפנות העורקים ותורם להיווצרות טרשת עורקים – היצרות של כלי הדם - מה שמעלה את הסיכון להתקף לב או לאירוע מוחי.

ערכים הנמוכים מהנורמה מופיעים לאחר צום ממושך, או כאשר סובלים מבעיות בספיגה של מזון כמו במקרה של דלקת כרונית של המעי.

בילדים ערך של פחות מ-110 מ"ג/ד"ל הוא הערך המקובל רפואית.

רמת סיכון:

אין נתונים
רופאים בתחום
פרופ' אריאל פינקלשטיין
פרופ' אריאל פינקלשטיין קרדיולוגיה
רופא מומחה בקרדיולוגיה התערבותית ( צינתורים) המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי ת"א
 קרדיוקליניק- ד"ר בלה קויפמן ופרופ' אדוארד קויפמן
קרדיוקליניק- ד"ר בלה קויפמן ופרופ' אדוארד קויפמן קרדיולוגיה
ד"ר בלה קויפמן, פרופ' אדי קויפמן
ד"ר ירון סטנובסקי
ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה
5.0
( 7 חוות דעת )
"מקצועית ונעימה"

מאמרים בנושא כולסטרול LDL

דיאטה קטוגנית – כך תעשו את זה נכון
דיאטה קטוגנית – כך תעשו את זה נכון
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 09/07/2024

רוצים/ות לעשות דיאטה קטוגנית? לפני שמתחילים לקצץ בפחמימות ולפנטז על ירידה דרמטית במשקל, כדאי לדעת שתזונה קטוגנית על... לכתבה המלאה

ירקות טריים או קפואים: מה יותר בריא?
ירקות טריים או קפואים: מה יותר בריא?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 02/07/2024

לירקות ופירות קפואים יש חיי מדף ארוכים מאוד, שאינם מגבילים את טווח השימוש בהם. אך מה לגבי הערכים התזונתיים – האם הם... לכתבה המלאה

באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו