מערכת המשלים היא מנגנון חיסוני שנועד לספק הגנה מפני זיהומים על ידי שרשרת פעולות אנזימטיות הכוללות כ-60 חלבונים שונים, המביאות בסופו של דבר לסילוקו של פתוגן. ניתן לסווג את חלבוני מערכת המשלים העיקריים לשתי קבוצות: מרכיבים מוקדמים (C1, C2, C3, C4) ומרכיבים מאוחרים (C5, C6, C7, C8, C9), וחוסר בכל אחד מהם יכול להתבטא בצורה שונה. חוסר במרכיבי מערכת המשלים יכול להיגרם מסיבות גנטיות או עקב מחלה אוטואימונית (בה מערכת החיסון תוקפת את הגוף וצורכת את חלבוני מערכת המשלים כחלק מהתגובה הדלקתית). בבדיקה זו ניתן להעריך ולמדוד את פעילות מערכת המשלים[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נועדה לשמש ככלי באבחנת חוסר גנטי באחד או יותר ממרכיבי מערכת המשלים. בנוסף, בדיקה זו משמשת לצורכי ניטור של הפעילות הדלקתית ויעילות טיפולים שונים במטופלים.ות עם מחלות אוטואימוניות מסוימות[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
חוסר גנטי של חלבוני מערכת המשלים – נגרם על ידי מוטציה בגן המקודד לאחד מחלבוני המערכת וגורם לייצור מופחת או לפעילות מופחתת של אותו מרכיב. דפוס ההורשה הנפוץ ביותר של חוסרים מסוג זה הוא אוטוזומלי רציסיבי, אך קיים גם דפוס בתאחיזה לכרומוזום X. בשל פעילות חיסונית מוחלשת, חוסר בחלבוני משלים מתאפיין בעיקר בסיכון מוגבר לזיהומים ובזיהומים חוזרים, בהתאם למרכיב החסר. למשל[3]:
חוסר בחלבונים C1, C2, C4 (השייכים למנגנון הקלאסי) מקושר לזיהום בחיידקים בעלי קפסולה כגון סטרפטוקוקוס פנאומוניה (S. pneumoniae) והמופילוס אינפלואנזה (H. influenzae).
חוסר בחלבון C3 מקושר לזיהומים פיוגניים (על ידי חיידקים המייצרים מוגלה) חמורים בשנים הראשונות לחיים.
חוסר במרכיבי משלים מאוחרים מקושר לזיהום בחיידקי ניסיריה (Neisseria).
חוסר במרכיבי משלים מוקדמים מקושר להתפתחות של מחלה אוטואימונית, ובעיקר מופיע במטופלים עם זאבת (לופוס – Systemic lupus erythematosus) ודלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis). רמות חלבוני מערכת המשלים מקושרות לחומרת המחלה[3].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לאחד מהמצבים המצוינים לעיל, במיוחד במקרים של זיהומים חוזרים ונשנים ובבעלי מחלה אוטואימונית[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית ותוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2][4].
מעל לנורמה תוצאה הגבוהה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של מחלות כרוניות כגון קוליטיס כיבית וסרקואידוזיס, אוטם שריר הלב, סרטנים שונים ועוד, אך אינה אבחנתית לאף אחד מהמצבים הללו[2].
מתחת לנורמה תוצאה הנמוכה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של תהליך דלקתי המתרחש בגוף כגון זיהומים פעילים, מחלות אוטואימוניות, מחלות כליות שונות, דלקת ושחמת הכבד, אלח-דם (ספסיס), תת-תזונה ועוד[2].
במטופלים.ות המאובחנים.ות בזאבת או בדלקת מפרקים שגרונית, פעילות נמוכה של מערכת המשלים יכולה להעיד על התלקחות המחלה[5].
רמות חלבוני משלים נמוכות ברמה שלא ניתן לזהותם בדם תומכות באבחנה של חוסר מולד במרכיבי מערכת המשלים (בהתאם לחוסר)[5].
"לצערי עקב בעיה בכליות .אני נאלץ להגיע לדרי יבגני למעקב וטיפול שוטף. ולהתייעצות במקרה הצורך. הטיפול שלו הינו מקצועי, אמין,ונותן תשובות ברורות לשאלות העולות על הפרק תודה. ובריאות לכולם"
גרד הוא בעיה שכיחה, שיש לה סיבות אפשריות רבות. במבוגרים, הגורם העיקרי הוא יובש בעור, כך ששימון העור מביא להפסקת התופעה. סיבות נוספות כוללות הפרעות מערכתיות, כדוגמת אי-ספיקת כליות, אי-ספיקת כבד, זיהומים כרוניים ולעיתים אף ממאירות של תאי דם. הבדיקות הנעשות בדרך כלל הן ספירת דם, תפקודי כליות וכבד, אנטיגניים וירליים (כדוגמת HBV, HCV ועוד), צילום מערות הפנים והשיניים (לשלילת סינוסיטיס, או זיהום כרוני אחר). ניתן לבדוק גם אם ישנם טפילים, פטרת ועוד, לפי תוצאות הבדיקות הקודמות. ביצוע בירור לאטיולוגיה אוטואימונית (דברים הגורמים לגוף לתקוף את עצמו) נעשית בהתאם למציאות תסמינים נוספים מלבד הגרד, אם יש כאלה. הבירור יכול לכלול ANA, רמת C3, רמת antimicrosomal antibodies, אלקטרופורזיס של חלבונים ועוד. החלטה על המשך הבירור נתונה לשיקולו של הרופא המטפל, ותלויה במצב המטופל. חשוב לבדוק אם הגרד הופיע במקביל להתחלת שימוש בתכשירים קוסמטיים חדשים (קרם גוף, שמפו וכו'), שימוש באבקת כביסה חדשה או כל חשיפה דומה חדשה. משאלתך עולה כי עברת בירור, אך לא ברור לי עד כמה רחב הבירור המעבדתי שבוצע. הטיפולים העיקריים שמוצעים לגרד הם שימון העור לעיתים תכופות, אנטיהיסטמיניקה, והימנעות מגירוד, עד כמה שאפשר. גירוד מביא להחמרה בתחושת העקצוץ והגרד, כך שמדובר בתופעה המחמירה את עצמה. זיהוי הגורם לגרד יכול לעזור למציאת הטיפול המתאים, שיביא לשיפור המצב. מומלץ להמשיך את המעקב אצל רופא העור המטפל, וכן להמשיך את הבירור לפי הצורך. בברכה ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד
תודה על שאלתך תשובה מורכבת ותלויה בנתונים הקליניים והמעבדתיים של כל מטופל. חלק מהמטופלים עם מחלת כליות כרונית, סובלים מאי ספיקת לב או בצקות - במצבים אלו תומלץ הגבלת כמות השתיה. חלק מהמטופלים סובלים מהפרעה במלחים בדם , למשל רמות נתרן נמוכות , וגם במצבים אלו תדרש הגבלת שתיה.( הגבלה ל4-6 כוסות מים ליום) לעומת זאת אצל מטופלים עם מחלת אבנים בכליות - ריבוי בשתיה ל10-12 כוסות ליום מסייע במניעת הווצרות מחודשת של אבנים. בקיצור כל מטופל זקוק להתאמה אישית של כמות המים המומלצת ליום. שנדע ימים שקטים יובל
אמא שלי בת 86 עם אי ספיקת כליות דרגה 3, עקב כאבי בטן ביקרה אצל גסטרו והומלץ לה ליטול נקסיום פעמיים ביום. קראתי שהתרופה עלולה לפגוע בכליות האם אכן כך ? האם היא פותרת בעיה אחת אצל אמא שלי ויוצרת בעיה חמורה הרבה יותר ? לתשובתך אודה מראש.
תודה על השאלה. מחקרים אפידמיולוגים הראו שנקסיום עלול להוביל להחמרה לאורך השנים במחלת כליה כרונית בנוסף , נקסיום עלולה לגרום לסוג של תגובה אלרגית דלקתית בכליה שעלולה לגרום להחמרה בתפקוד הכלייתי. לצד זאת חשוב לי לציין כי מקרים אלו נדירים יחסית. והגם שעל פי רוב כנפרולוג אני ממליץ להמנע מתרופות אלו, וממליץ לעבור לתרופות מדור קודם כגון "גסטרו" או "פמוטידין". הרי שבמצבים בהם התרופה נדרשת כדוגמת דלקת בושט, כיב קיבה/אולקוס או דלקת חמורה בקיבה או בתריסריון וסימפטומים דיספפטיים קשים, הרי שניתן ואף מומלץ ליטול נקסיום ותרופות דומות מהמשפחה( אומפרדקס לוסק קונטרלוק דקסילנט וכו') לאור המינון שנרשם נראה שהתלונות חמורות מספיק על מנת ליטול התרופה. אני סבור כי באם מדובר בכאבים קשים, והתרופה מועילה , הרי שנראה שהתועלת מנטילתה עולה לאין שיעור על הסיכונים שהגם שקיימים הרי שהסיכוי שתסבול מהם מאד נמוך. בריאות שלמה יובל
האם יתכן שבבדיקת דם ושתן יתקבל ממצא של קראטנין 1.3 רף עליון במכבי ושאר תפקודי הכליות תקינים כגון חלבון וקריאטנין בשתן , יוראה ,קלציום ,אלבומין פרוטאין ועוד. על מה זה מעיד והאם נדרשות בדיקות נוספות? תודה
תודה על השאלה. התשובה היא כן. תתכן הפרעה מבודדת בקריאטינין מבלי שיהיה חלבון אלבומין או דם בשתן. קריאטינין יכול להיות מוגבר כפונקציה של מסת השריר בעוד שהתפקוד הכלייתי בפועל תקין. במצב זה איסוף שתן 24 שעות יוכל לסייע.זה מצב פחות נפוץ בגיל 64, ומאפיין ספורטאים צעירים יותר. לצד זאת אם הינך עוסק בספורט , זהו הסבר אפשרי. לחילופין תתכן פגיעה כלייתית שביטויה יהיה רק בעליית קריאטינין ללא חלבון או אלבומין בשתן. ממליץ לפנות לרופא המשפחה או למרפאה נפרולוגית להערכה יותר מעמיקה של מצבך. בריאות שלמה, יובל
תודה על השאלה. צום ממים עלול לגרום לעליית ערכי הקריאטינין כביטוי להתייבשות. יש לשמור על שתיית מים נאותה. (לא להרבות בשתיה באופן מכוון) להערכתי שתיה של 1-2 כוסות מים כשעה שעתיים לפני בדיקת הדם , ינטרלו את האפקט של התייבשות על ערכי הקריאטינין, ויאפשרו קבלת תוצאה מדויקת יותר.
אני בן 63 בעבר לפני 40שנה עשו לי ביופיה בכליה ונמצא iga נפרופוטי טופלתי בכדורים קורטיזון ומאז אחרי תקופה של חלבון בשתן הכול הסתדר וכבר 30שנה שאני בריא ,לאחרונה עשיתי בדיקת אולטסאונד ונימצא ציסטות בשני הכליות בקוטר 2.5 האם זה מסוכן צריך בדיקה יותר רצינית או אפשר להמשיך במעקב?
תודה על שאלתך. ציסטות הינם ממצא שכיח ואינו קשור ל-IgA Nephropathy. יש לבצע מעקב אחר קריאטינין , מעקב אחר חלבון ואלבומין בשתן באיסוף או ביחס לקריאטינין. ושתן כללית ומיקרוסקופיה . מעקב אחר ציסטות נדרש והיה ומדובר בציסטות מורכבות (עם מחיצות למשל) . ציסטות פשוטות לא מחייבות מעקב או בירור מיוחד. בריאות שלמה,
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
דלקת מפרקים שגרונית 
נוגדנים מצמתים בקור (אגלוטינינים) 
תשובת מומחה אי ספיקת כליות כרונית 
שכחתי לציין
