מערכת המשלים היא מנגנון חיסוני שנועד לספק הגנה מפני זיהומים על ידי שרשרת פעולות אנזימטיות הכוללות כ-60 חלבונים שונים, המביאות בסופו של דבר לסילוקו של פתוגן. ניתן לסווג את חלבוני מערכת המשלים העיקריים לשתי קבוצות: מרכיבים מוקדמים (C1, C2, C3, C4) ומרכיבים מאוחרים (C5, C6, C7, C8, C9), וחוסר בכל אחד מהם יכול להתבטא בצורה שונה. חוסר במרכיבי מערכת המשלים יכול להיגרם מסיבות גנטיות או עקב מחלה אוטואימונית (בה מערכת החיסון תוקפת את הגוף וצורכת את חלבוני מערכת המשלים כחלק מהתגובה הדלקתית). בבדיקה זו ניתן להעריך ולמדוד את פעילות מערכת המשלים[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נועדה לשמש ככלי באבחנת חוסר גנטי באחד או יותר ממרכיבי מערכת המשלים. בנוסף, בדיקה זו משמשת לצורכי ניטור של הפעילות הדלקתית ויעילות טיפולים שונים במטופלים.ות עם מחלות אוטואימוניות מסוימות[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
חוסר גנטי של חלבוני מערכת המשלים – נגרם על ידי מוטציה בגן המקודד לאחד מחלבוני המערכת וגורם לייצור מופחת או לפעילות מופחתת של אותו מרכיב. דפוס ההורשה הנפוץ ביותר של חוסרים מסוג זה הוא אוטוזומלי רציסיבי, אך קיים גם דפוס בתאחיזה לכרומוזום X. בשל פעילות חיסונית מוחלשת, חוסר בחלבוני משלים מתאפיין בעיקר בסיכון מוגבר לזיהומים ובזיהומים חוזרים, בהתאם למרכיב החסר. למשל[3]:
חוסר בחלבונים C1, C2, C4 (השייכים למנגנון הקלאסי) מקושר לזיהום בחיידקים בעלי קפסולה כגון סטרפטוקוקוס פנאומוניה (S. pneumoniae) והמופילוס אינפלואנזה (H. influenzae).
חוסר בחלבון C3 מקושר לזיהומים פיוגניים (על ידי חיידקים המייצרים מוגלה) חמורים בשנים הראשונות לחיים.
חוסר במרכיבי משלים מאוחרים מקושר לזיהום בחיידקי ניסיריה (Neisseria).
חוסר במרכיבי משלים מוקדמים מקושר להתפתחות של מחלה אוטואימונית, ובעיקר מופיע במטופלים עם זאבת (לופוס – Systemic lupus erythematosus) ודלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis). רמות חלבוני מערכת המשלים מקושרות לחומרת המחלה[3].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לאחד מהמצבים המצוינים לעיל, במיוחד במקרים של זיהומים חוזרים ונשנים ובבעלי מחלה אוטואימונית[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית ותוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2][4].
מעל לנורמה תוצאה הגבוהה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של מחלות כרוניות כגון קוליטיס כיבית וסרקואידוזיס, אוטם שריר הלב, סרטנים שונים ועוד, אך אינה אבחנתית לאף אחד מהמצבים הללו[2].
מתחת לנורמה תוצאה הנמוכה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של תהליך דלקתי המתרחש בגוף כגון זיהומים פעילים, מחלות אוטואימוניות, מחלות כליות שונות, דלקת ושחמת הכבד, אלח-דם (ספסיס), תת-תזונה ועוד[2].
במטופלים.ות המאובחנים.ות בזאבת או בדלקת מפרקים שגרונית, פעילות נמוכה של מערכת המשלים יכולה להעיד על התלקחות המחלה[5].
רמות חלבוני משלים נמוכות ברמה שלא ניתן לזהותם בדם תומכות באבחנה של חוסר מולד במרכיבי מערכת המשלים (בהתאם לחוסר)[5].
גרד הוא בעיה שכיחה, שיש לה סיבות אפשריות רבות. במבוגרים, הגורם העיקרי הוא יובש בעור, כך ששימון העור מביא להפסקת התופעה. סיבות נוספות כוללות הפרעות מערכתיות, כדוגמת אי-ספיקת כליות, אי-ספיקת כבד, זיהומים כרוניים ולעיתים אף ממאירות של תאי דם. הבדיקות הנעשות בדרך כלל הן ספירת דם, תפקודי כליות וכבד, אנטיגניים וירליים (כדוגמת HBV, HCV ועוד), צילום מערות הפנים והשיניים (לשלילת סינוסיטיס, או זיהום כרוני אחר). ניתן לבדוק גם אם ישנם טפילים, פטרת ועוד, לפי תוצאות הבדיקות הקודמות.
ביצוע בירור לאטיולוגיה אוטואימונית (דברים הגורמים לגוף לתקוף את עצמו) נעשית בהתאם למציאות תסמינים נוספים מלבד הגרד, אם יש כאלה. הבירור יכול לכלול ANA, רמת C3, רמת antimicrosomal antibodies, אלקטרופורזיס של חלבונים ועוד. החלטה על המשך הבירור נתונה לשיקולו של הרופא המטפל, ותלויה במצב המטופל.
חשוב לבדוק אם הגרד הופיע במקביל להתחלת שימוש בתכשירים קוסמטיים חדשים (קרם גוף, שמפו וכו'), שימוש באבקת כביסה חדשה או כל חשיפה דומה חדשה. משאלתך עולה כי עברת בירור, אך לא ברור לי עד כמה רחב הבירור המעבדתי שבוצע.
הטיפולים העיקריים שמוצעים לגרד הם שימון העור לעיתים תכופות, אנטיהיסטמיניקה, והימנעות מגירוד, עד כמה שאפשר. גירוד מביא להחמרה בתחושת העקצוץ והגרד, כך שמדובר בתופעה המחמירה את עצמה. זיהוי הגורם לגרד יכול לעזור למציאת הטיפול המתאים, שיביא לשיפור המצב. מומלץ להמשיך את המעקב אצל רופא העור המטפל, וכן להמשיך את הבירור לפי הצורך.
בברכה
ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד
היי בעקבות תלונה על בועות בשתן שהופיעו בחודשים האחרונים בצעתי בדיקות דם
שמתי לב שמצד אחד בשנתיים האחרונות יש עליה בערך של קריטנין שהיה תמיד 0.7 ועכשיו עלה ל 0.83 ומצד שני יש ירידה ברמת הזרחן שעכשיו נמצא ברמה של 2.5.
US כליות תקין
זרחן 2.9
סידן 10.3
URIC ACID 5.2
האם הערכים של בדיקות הדם יכולים להעיד על בעיה התחלתית בכליות ?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
ערך קריטנין שעולה
רונית26/11/2025 | 23:58
בנוסף יש לציין שבדיקת שתן תקינה למעט ערך של 10 של כדוריות דם שקיים אצלי הרבה זמן
בנוסף בדיקה תקינה של שתן לציטולוגיה
השינוי בקריאטינין הינו יחסית קטן ויכול לנבוע מכמות השתיה טרם הבדיקה.
לצד זאת יש בבדיקות ששלחת רמזים למצב שיתכן ומחייב בירור נוסף:
1. רמות סידן בגבול העליון של הנורמה וזרחן בגבול התחתון , עלול לרמוז ליתר פעילות של בלוטת יותרת התריס, ממליץ להשלים בדיקת PTH בדם. ובמידת הצורך אם מוגבר US לבלוטת יותרת התריס. ומעקב אנדוקרינולוגי.
סידן מוגבר במידה קלה יכול להביא לעליה קלה בקריאטינין
2. ממליץ על בדיקת שתן למיקרוסקופיה - לאשש האם אכן יש דם בשתן?
3. בדיקת שתן ליחס חלבון קריאטינין ויחס אלבומין קריאטינין
4. US כליות ודרכי שתן.
בברכת בריאות שלמה
יובל
מציע לחזור על בדיקת pth. איסוף שתן 24 שעות להפרשת סידן, ולפי הממצאים לפנות לאנדוקרינולוג או נפרולוג.
הוסף תגובה
ערך קיטינין שעולה
רונית09/12/2025 | 17:01
בעקבות ערך קריטינין שעלה בשנתיים האחרונית והופעת בועות בשתן חזרתי על בדיקת pth שיצאה תקינה פלוס איסוף שתן לקריאטינין וכן לסידן שיצאן תקינים וגם יחס אלבומין קריאטינין שיצאו תקינים.
האם יש צורך בבירור נוסף? כמו כן נפח שתן יצא מעט גבוה באיסופים לשתיה של 2.5 ליטר יצא באיסוף
אחד כמות
של 3.7 ובשנייה כמות של 3.2 ליטר
מציע להוועץ עם רופא המשפחה שיעבור על הבדיקות ששלח ויחליט האם יש צורך בהפנייתך לנפרולוג להמשך בירור.
לצערי איני יכול לסייע במסגרת הפורום לסוגיות שהעלית מאחר שכלל הבדיקות לא מצויות בפני. עמך הסליחה.
היי לאחר בדיקה בגיל חודש שבו הכליה האגנית היתה 3.8 עם מעט אקגוניות מוגברת, כליה שמאל 5.2 עשינו הגיל חמש וחצי חודשים שוב להלן תוצאןת , האם תקין ?? ממצאים:
כליה ימנית בגודל 5.0 ס”מ כיום נמצאת באגן מימין מסובב את סביב ציר ואורך,
פרנכימה שמורה.
לא הודגמה הרחבה של מערכת מאספת אגן אקסטרה־רנלי גדוש. רוחבו בסריקה רוחבית 0.6 ס”מ, בסריקה אורכית 1.4 ס”מ.
לא הודגמו תהליכים.
לא הודגמו אבנים.
כליה שמאלית – בגודל 6.4 ס”מ נמצאת במיקומה הרגיל.
פרנכימה שמורה.
רוחב אגן בסריקה אורכית 0.7 ס”מ, בסריקה רוחבית 0.44 ס”מ.
לא הודגמו תהליכים.
לא הודגמו אבנים.
שלפוחית השתן בקיבולת קטנה ללא אבנים, אין לראות נוזל חופשי באגן.
תודה רבה:)
שלום
בני בן ה19 היה לו כאבי בטן ודלקת בשתן עשה צילום בטן ובמקרה ידענו שיש לו רק כליה אחת, למה ואיך לא יודעים אולי מהלידה או שהיתה ונעלמת, ובגלל זה הלכנו לנופרולוג ויש לו מיפוי כליות יום רביעי שנדע מה המצב
שאלתי היא אם יש או ממליצים על דיטאנית נופרולוגיה שתעזור לנו ותדריך אותו
אני מצפון בקופת חולים כללית
רוצה מישהו שממליצים עליו ואם גם יש דוברי ערבי ועברית
הפורום אינו פורום פרסומי. עמך הסליחה.
יש לבדוק עם מוקד קופת חולים לגבי נפרולוגים באזור מגורייך.
איני בקיא בפרטים הקליניים של בנך, אולם אציין כי אם הקריאטינין תקין ואין חלבון או אלבומין בשתן. ניתן יהיה לשמור על בריאותו של בנך ועל בריאות הכליה שלו לשנים רבות רבות מאד....
ממליץ לקבוע תור למרפאה נפרולוגית להמשך מעקב, ולקבלת מידע מדויק
בריאות שלמה לבנך
יובל
שלום, בן 80. לפני כשנה וחצי אובחנתי עם אי ספיקת כליות דרגה 4 עקב סטרפטוקוקוס בדם. (אנדוקרדיטיס). לא סןבל מלחץ דם ולא מסכרת.
נכון להיום יש שיפור קל ה- eGFR הוא 32. בנמוך היה 18.
האם יש סיכוי שזה ישתפר עוד או אולי יהיה תקין?
נכון להיום הקריטינין שלי סביב ה-2
אלי ערב טוב.
לצערי לאחר כחצי שנה עם הפרעה בתפקוד הכלייתי, הסיכוי לחזרה לתפקוד תקין הינו נמוך ביותר.
(לאחר כחצי שנה של פגיעה בתפקוד הכלייתי , קרוב לודאי שלפחות חלק מהנזק הינו כרוני ועל בלתי הפיך) .
יתכן שיפור קל, אולם איני יכול לאמוד זאת על סמך המידע הקיים בפני.
המיקוד בטיפול הנפרולוגי אינו בתפקוד שאבד, אלא בכמות הלא מבוטלת של תפקוד כלייתי שעדיין נותר, ובשימורו לאורך זמן.
בהנחה שסיבת הפגיעה הכלייתית חלפה, יש למקד את מירב המאמצים בשמירה על התפקוד הכלייתי הנותר למשך שנים רבות.
לשימחתנו יש היום הרבה כלים בארגז הכלים הנפרולוגי שיכולים לסייע בהשגת המטרה.
בטוחני שהינך במעקב במרפאה נפרולוגית , וכי הנפרולוג שמטפל בך מתמקד בכך.
בברכת בריאות שלמה,
יובל
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
דלקת מפרקים שגרונית
אאוזינופילים
תשובת מומחה
תיפקוד כליות
ערך קריטנין שעולה
