מערכת המשלים היא מנגנון חיסוני שנועד לספק הגנה מפני זיהומים על ידי שרשרת פעולות אנזימטיות הכוללות כ-60 חלבונים שונים, המביאות בסופו של דבר לסילוקו של פתוגן. ניתן לסווג את חלבוני מערכת המשלים העיקריים לשתי קבוצות: מרכיבים מוקדמים (C1, C2, C3, C4) ומרכיבים מאוחרים (C5, C6, C7, C8, C9), וחוסר בכל אחד מהם יכול להתבטא בצורה שונה. חוסר במרכיבי מערכת המשלים יכול להיגרם מסיבות גנטיות או עקב מחלה אוטואימונית (בה מערכת החיסון תוקפת את הגוף וצורכת את חלבוני מערכת המשלים כחלק מהתגובה הדלקתית). בבדיקה זו ניתן להעריך ולמדוד את פעילות מערכת המשלים[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נועדה לשמש ככלי באבחנת חוסר גנטי באחד או יותר ממרכיבי מערכת המשלים. בנוסף, בדיקה זו משמשת לצורכי ניטור של הפעילות הדלקתית ויעילות טיפולים שונים במטופלים.ות עם מחלות אוטואימוניות מסוימות[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
חוסר גנטי של חלבוני מערכת המשלים – נגרם על ידי מוטציה בגן המקודד לאחד מחלבוני המערכת וגורם לייצור מופחת או לפעילות מופחתת של אותו מרכיב. דפוס ההורשה הנפוץ ביותר של חוסרים מסוג זה הוא אוטוזומלי רציסיבי, אך קיים גם דפוס בתאחיזה לכרומוזום X. בשל פעילות חיסונית מוחלשת, חוסר בחלבוני משלים מתאפיין בעיקר בסיכון מוגבר לזיהומים ובזיהומים חוזרים, בהתאם למרכיב החסר. למשל[3]:
חוסר בחלבונים C1, C2, C4 (השייכים למנגנון הקלאסי) מקושר לזיהום בחיידקים בעלי קפסולה כגון סטרפטוקוקוס פנאומוניה (S. pneumoniae) והמופילוס אינפלואנזה (H. influenzae).
חוסר בחלבון C3 מקושר לזיהומים פיוגניים (על ידי חיידקים המייצרים מוגלה) חמורים בשנים הראשונות לחיים.
חוסר במרכיבי משלים מאוחרים מקושר לזיהום בחיידקי ניסיריה (Neisseria).
חוסר במרכיבי משלים מוקדמים מקושר להתפתחות של מחלה אוטואימונית, ובעיקר מופיע במטופלים עם זאבת (לופוס – Systemic lupus erythematosus) ודלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis). רמות חלבוני מערכת המשלים מקושרות לחומרת המחלה[3].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לאחד מהמצבים המצוינים לעיל, במיוחד במקרים של זיהומים חוזרים ונשנים ובבעלי מחלה אוטואימונית[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית ותוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2][4].
מעל לנורמה תוצאה הגבוהה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של מחלות כרוניות כגון קוליטיס כיבית וסרקואידוזיס, אוטם שריר הלב, סרטנים שונים ועוד, אך אינה אבחנתית לאף אחד מהמצבים הללו[2].
מתחת לנורמה תוצאה הנמוכה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של תהליך דלקתי המתרחש בגוף כגון זיהומים פעילים, מחלות אוטואימוניות, מחלות כליות שונות, דלקת ושחמת הכבד, אלח-דם (ספסיס), תת-תזונה ועוד[2].
במטופלים.ות המאובחנים.ות בזאבת או בדלקת מפרקים שגרונית, פעילות נמוכה של מערכת המשלים יכולה להעיד על התלקחות המחלה[5].
רמות חלבוני משלים נמוכות ברמה שלא ניתן לזהותם בדם תומכות באבחנה של חוסר מולד במרכיבי מערכת המשלים (בהתאם לחוסר)[5].
"ד"ר איריס יעיש רופאה מקצועית, עם ידע נירחב, מאוד סבלנית וקשובה לצרכי המטופל. הייעוץ שנתנה לי תרם לי מאוד ושינה לי לטובה את איכות החיים. רופאה בחסד!!! אני מאוד מרוצה שאני מטופלת שלה כבר מספר שנים. כן ירבו רופאים ורופאות כמוה!!"
גרד הוא בעיה שכיחה, שיש לה סיבות אפשריות רבות. במבוגרים, הגורם העיקרי הוא יובש בעור, כך ששימון העור מביא להפסקת התופעה. סיבות נוספות כוללות הפרעות מערכתיות, כדוגמת אי-ספיקת כליות, אי-ספיקת כבד, זיהומים כרוניים ולעיתים אף ממאירות של תאי דם. הבדיקות הנעשות בדרך כלל הן ספירת דם, תפקודי כליות וכבד, אנטיגניים וירליים (כדוגמת HBV, HCV ועוד), צילום מערות הפנים והשיניים (לשלילת סינוסיטיס, או זיהום כרוני אחר). ניתן לבדוק גם אם ישנם טפילים, פטרת ועוד, לפי תוצאות הבדיקות הקודמות.
ביצוע בירור לאטיולוגיה אוטואימונית (דברים הגורמים לגוף לתקוף את עצמו) נעשית בהתאם למציאות תסמינים נוספים מלבד הגרד, אם יש כאלה. הבירור יכול לכלול ANA, רמת C3, רמת antimicrosomal antibodies, אלקטרופורזיס של חלבונים ועוד. החלטה על המשך הבירור נתונה לשיקולו של הרופא המטפל, ותלויה במצב המטופל.
חשוב לבדוק אם הגרד הופיע במקביל להתחלת שימוש בתכשירים קוסמטיים חדשים (קרם גוף, שמפו וכו'), שימוש באבקת כביסה חדשה או כל חשיפה דומה חדשה. משאלתך עולה כי עברת בירור, אך לא ברור לי עד כמה רחב הבירור המעבדתי שבוצע.
הטיפולים העיקריים שמוצעים לגרד הם שימון העור לעיתים תכופות, אנטיהיסטמיניקה, והימנעות מגירוד, עד כמה שאפשר. גירוד מביא להחמרה בתחושת העקצוץ והגרד, כך שמדובר בתופעה המחמירה את עצמה. זיהוי הגורם לגרד יכול לעזור למציאת הטיפול המתאים, שיביא לשיפור המצב. מומלץ להמשיך את המעקב אצל רופא העור המטפל, וכן להמשיך את הבירור לפי הצורך.
בברכה
ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד
שלום פרופ’ אגמון,
אובחנתי באורטיקריה כרונית על סמך ביופסיית עור, אולם קיים גם חשד לאורטיקריה וסקוליטית לפי הערכת רופא עור מומחה. הנגעים הבצקתיים נמשכים מעל 24 שעות, ולאחר היעלמותם נותרים סימני פיגמנטציה שאריתית.
הומלץ על ביצוע ביופסיית עור עם DIF, ובמקביל על התחלת טיפול ב־Omalizumab (זולייר).
יש לציין של הבדיקות לבירור אורטיקריה כרונית יצאו תקינות.
אבקש לשאול:
1. האם התחלת טיפול בזולייר עלולה לפגוע באמינות ממצאי ה־DIF, בפרט בזיהוי שקיעת אימונוגלובולינים או קומפלמנט בדפנות כלי הדם?
2. האם מבחינה אבחנתית מומלץ להשלים את ביופסיית ה־DIF לפני התחלת טיפול בזולייר, ככל שהמצב הקליני מאפשר זאת?
3. האם במצב כזה יש יתרון לשקול תחילה טיפול המכוון לרכיב וסקוליטי ולבחון תגובה קלינית?
4. האם אורטיקריה כרונית קשה ועמידה לטיפול יכולה לחקות מבחינה קלינית אורטיקריה וסקוליטית, ובמצב כזה טיפול בזולייר עדיין נחשב מתאים?
אשמח מאוד לקבל את חוות דעתך
שלום לך
אורטיקריה כרונית החשודה כאורטיקריה וסקוליטית - צריכה להיות מטופלת במרכז שמתמחה למחלות אלה - ומחייב התייחסות פרטנית הן למטופל/ת והן לטיפול במחלה הגם שהטיפול יכול להיות ממושך
באופן עקרוני נכון לבצע ביופסיה שלא תחת טיפול בכדי לאשש את הממצאים - אבל במקרה זה טיפול הוא בעיקר טיפול אימונוסופרסיבי (כמו סטרואידים) וזולייר לא אמור לשנות את הביופסיה (אבל וחשוב מאוד לדעת זאת אין עבודות שבדקו ביופסיות לפני ואחרי זולייר , ולכן זו הנחה שהיא ככל הנראה נכונה אך לא נבדקה מדעית)
אורטיקריה וסקוליטית מגיבה טוב יותר לתרופות כנגד וסקוליטיס - אך היא עשויה להגיב לזולייר או למשלב טיפולי עם זולייר - הכל בהתאם לחומרתה ומאפייניה כולל בדיקות דם ועוד.
מקווה שזה עוזר והכי חשוב במחלה שיש לגביה סימני שאלה שכאלה - צריך להגיע למומחה לאורטיקריה.
הוסף תגובה
אבחנה מבדלת בין CSU ל UV
CSU/UV30/01/2026 | 00:32
שלום פרופ’ אגמון,
תודה רבה על התייחסותך.
בהקשר זה אשמח לחוות דעתך לגבי אבחנה מבדלת בין Chronic Spontaneous Urticaria לבין Urticarial Vasculitis:
1. האם לרמיסיה מלאה או חלקית תחת Omalizumab יש ערך תומך אבחנתי בין CSU ל-UV?
2. האם נגעים עם מאפיינים וסקולטיים עשויים להוות חלק מספקטרום של CSU, או שמדובר בישות נפרדת?
3. קיימים טריגרים תזונתיים ברורים — האם ממצא זה תואם יותר CSU על פי הספרות?
4. ובהיעדר מעורבות סיסטמית, האם לגיטימי לשקול מיצוי טיפול ב-Omalizumab לפני ביצוע DIF?
תודה רבה על זמנך
שלום
אני סובל ממחלה אוטואינפלמטורית (CAPS) ניסו עלי מספר טיפולים ביולוגים אנאקינרה, אילראיס וגם רמיקייד בכולן מדדי הדלקת שלי ירדו משמעותית והתנרמלו אבל ההרגשה שלי הייתה מאוד דומה למה שהרגשתי לפני. אמנם לא היה חום יותר אבל כאבי הפרקים,ירידות השמיעה והחולשה הכללית המשיכו כאילו אין טיפול מה עושים במצבים כאלה בדרך כלל האם הולכים לטיפולים ביולוגים נוספים במנגנון אחר או שדווקא מנסים דברים אחרים?
תודה
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
מחלות אוטואינפלמטוריות - מה עושים שכבר אין מדדי דלקת אבל מרגיש עדיין לא טוב?
שלום לך
זה לא נדיר שאנחנו מטפלים במחלה אימונית (אוטואימונית או אוטואינפלמטורית) ומקבלים תגובה חלקית - למשל במקרה שלך שיפור בחום ומדדי דלקת אבל תסמינים אחרים "עקשנים"
במקרים כאלה כאשר המחלה "עמידה" או "עקשנית" צריך לחשוב מחוץ לקופסא
א. האם זו המחלה הזו שגורמת לתסמינים
ב. איזה טיפול או משלב טיפולים יכול לסייע יותר
זה כמובן לא מענה שאפשר לקבל בפורום - אלא בביקור מלא שמעריך את כל התמונה , אבל זו הגישה העקרונית למחלות עם תגובה חלקית
מקווה שזה עוזר
חולות לופוס יכולות לעבור טיפולים קוסמטים - אך חשוב מאוד להעריך את פעילות המחלה ואת בטיחות חומרים בהם נעשה שימוש.
במקרה שלך אם רופא/ת הלופוס שלך אישר שהמחלה יציבה זה מצוין
מנגד לגבי החומר רדיאס אין מידע מספק כיום על הסיכון/סיכוי בחולות זאבת.
שלום, בבדיקת דם שעשיתי לפני חצי שנה הסידן היה 11.4 האנדוקרינולוג אמר לי להרבות בשתייה ולאכול תזונה דלה במלח. ובבדיקות דם למעקב שאני עושה כל חודשיים הערכים השתפרו בהדרגתיות ז"א הסידן בדם היה 11 ואחר כך 10.7 ואז 10.5 ועכשיו 10.2 גם באיסוף שתן ל24 שעות הסידן עכשיו תקין. השאלה האם אפשר במצב כזה לחכות עם ניתוח יותרת בלוטת התריס? האנדוקרינולוג אמר שהמצב הזה לא ימשיך כך לאורך זמן והוא ממליץ ניתוח אבל הוא אמר לי שגם אפשר לחכות. בבקשה מה דעתך? האם נגרם נזק לגוף או לעצמות אם אני מחכה ,אני מתלבטת כי הערכים בשיפור. בנוסף רציתי לומר שהויטמין d אצלי הוא 21 אז קראתי שאולי זו הסיבה שהסידן גבוה בדם. ואם ערכי הויטמין d יעלו אז זה יסתדר בלי ניתוח?
הוסף תגובה
היי, אני בת 49 ולפני חודשיים גילו שיש לי היפרפראתירואדיזם ראשוני וגרייבס. התחלתי לקחת מרקפטיזול ולאחר חודש הופיעה פריחה.הפסקתי לקחת מרקפטיזול לשבועיים ולקחתי טלפסט והפרחה עברה. כעת(כבר יומיים) לוקחת שוב מרקפטיזול 5 מ"ג ביום. הרופא אמר שנעקב אם הפריחה חוזרת.
אני צריכה לעבור ניתוח למציאת האדנומה ביותרת בלוטת התריס והוצאתה . לא יודעים אם יש אדנומה אחת או יותר כי המיפוי לא הראה..
האם כדאי לי לעבור כריתה מלאה של בלוטת התריס אם כבר אני נכנסת לניתוח וכך לטפל בגרייבס? או שלהמשיך לקחת מרקפטיזול ולקוות לרימיסיה? אני מתלבטת מאד.
האם עדיף לעשות ניתוח משולב ולסיים עם זה ואז לא אצטרך טיפול ביוד..?
מה הסיכוי שתיהיה בכלל רימיסיה בגרייבס?
בבקשה מה כדאי לעשות ?
שלום לך
בהחלט מצב מסובך - אבל עם פתרונות טובים.
מדובר (לפי מה שכתבת) בשתי מחלות ! - צריך לנסות להבין את המצב לגבי כל אחת מהן ומה הטיפול הדחוף ומתקדמים משם.
גרייבס היא מחלה אוטואימונית של בלוטת המגן - והטיפול במרקפטיזול בהחלט יכול לסייע - (התגובה שאת מתארת לתרופה ניתנת לשליטה ויש גם תרופה אחרת PTU שגם יכולה לסייע). לא תמיד נדרש טיפול ביוד - אך במידת הצורך גם טיפול זה אינו קשה ויכול לסייע בבלימת המחלה.
ניתוח שבו מסירים את בלוטת המגן עצמה אינו טיפול שגרתי - אך הוא מבוצע במצבים מסויימים - או אז צריך לקבל טיפול הורמונלי חלופי לבלוטה.
היפרפארתירואידזם - עם אדנומה היא מחלה אחרת של בלוטה אחרת הסמוכה מאוד לבלוטת המגן - אבל בלוטה אחרת ומחלה אחרת. הטיפול במחלה זו (בעיקר אם היא לא בשליטה - למשל רמת סידן מאוד גבוהה) הוא ניתוחי במידה ויש צורך בכך (על פי מדדים בדם ) - לא פרטת.
אז מה עושים עכשיו ?
קודם כל מנסים להגיע לאיזון טוב של בלוטת המגן , ורמת הסידן .
במקביל - פני לרופא (אנדוקרינולוג) שמטפל בך עם השאלות האם יש צורך בניתוח לאדנומה - אם יש צורך משם מתקדמים להחלטות ניתוחיות.
במידה ואין צורך כעת בניתוח - צריך להמשיך לטפל ולזכור שברוב המקרים זה לוקח הרבה זמן אך בסוף מסתדר.
מקווה שזה עוזר.
הוסף תגובה
אדנומה ביותרת בלוטת התריס
הלן17/10/2025 | 10:56
תודה רבה לתשובתך המפורטת !
ערכי הסידן בדם הם עד 11.5
האנדוקרינולוג המליץ ניתוח להסרת האדנומה כדי שלא יהיו אבנים בדרכי השתן ואמר שכדאי ללכת על ניתוח. האם בערכים כאלה זו האופציה היחידה? האם ניתן לשלוט בסידן הגבוה בדרך לא ניתוחית?
הערך אכן גבולי לניתוח, החלטה שכזו - נכון לדיין עם הצוות המטפל.
הוסף תגובה
היפרפראתרואידיזם ראשוני
הלן27/12/2025 | 07:35
שלום,
בבדיקת דם שעשיתי לפני חצי שנה הסידן היה 11.4 האנדוקרינולוג אמר לי להרבות בשתייה ולאכול תזונה דלה במלח. ובבדיקות דם למעקב שאני עושה כל חודשיים הערכים השתפרו בהדרגתיות ז"א הסידן בדם היה 11 ואחר כך 10.7 ואז 10.5 ועכשיו 10.2
גם באיסוף שתן ל24 שעות הסידן עכשיו תקין.
השאלה האם אפשר במצב כזה לחכות עם ניתוח יותרת בלוטת התריס?
האנדוקרינולוג אמר שהמצב הזה לא ימשיך כך לאורך זמן והוא ממליץ ניתוח אבל הוא אמר לי שגם אפשר לחכות.
בבקשה מה דעתך? האם נגרם נזק לגוף או לעצמות אם אני מחכה ,אני מתלבטת כי הערכים בשיפור.
בנוסף רציתי לומר שהויטמין d אצלי הוא 20 אז קראתי שאולי זה הסיבה שהסידן גבוה בדם. ואם ערכי הויטמין d יעלו אז זה יסתדר בלי ניתוח?
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
דלקת מפרקים שגרונית
GGT גמא-גלוטאמיל טראנספפטידאז
תשובת מומחה
אורטיקריה כרונית/וסקוליטידת
אבחנה מבדלת בין CSU ל UV
