בדיקת נוגדני IgA בדם (IgA)

2 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
אזהרות
פענוח תוצאות
שאלות ותשובות
מאמרים

נוגדנים או אימונוגלובולינים, הם חלבונים המיוצרים על ידי תאי פלזמה השייכים למערכת החיסון, המשחקים תפקיד חשוב בחיסוניות כלפי גורמים מחוללים שונים בהם חיידקים, נגיפים, פטריות ופרזיטים. קיימים חמישה סוגי נוגדנים עיקריים – IgG, IgM, IgE, IgD ו-IgA, כאשר לכל אחד תפקיד מעט שונה בתגובה החיסונית. נוגדני IgA מהווים כ-15% מכלל הנוגדנים בדם של אדם בריא, וידועים כסוג הנוגדנים המוצג על פני שטח ריריות במערכות שונות בגוף כגון מערכת הנשימה, העיכול, השתן והרבייה. תפקידם העיקרים של נוגדנים אלו הוא לנטרל גורמים מחוללים המגיעים לריריות ולמנוע זיהומים. בבדיקה זו ניתן למדוד את ריכוז נוגדני ה-IgA בדם כעדות לתת-ייצור או לייצור מוגבר במצבים בריאותיים שונים[1].

יד אוחזת במבחנת דם של בדיקת נוגדני IgA

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי עזר באבחנת חוסר מולד ב-IgA, כמו גם במצבים שונים הגורמים לייצור מוגבר של הנוגדנים[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

מצבים של חוסר בנוגדני [3]IgA:

חוסר מולד בנוגדני IgA – מצב מולד בו מערכת החיסון מייצרת מעט או לא מייצרת כלל נוגדני IgA בלבד (רמות שאר הנוגדנים לרוב תקינות). זהו החוסר בנוגדנים הנפוץ ביותר מבין חמשת הסוגים, כאשר קיים סיכון מוגבר בנבדקים.ות עם רקע משפחתי.

חוסר סלקטיבי בנוגדני IgA הוא לרוב אסימפטומטי, אך בשל תפקידו של הנוגדן קיים סיכון מוגבר לזיהומים (בתינוקות ובילדים מתבטא כדלקות חוזרות של מערכת הנשימה והעיכול). מחלות אוטואימוניות שונות כגון זאבת (לופוס), דלקת מפרקים שגרונית וצליאק, נפוצות יותר במטופלים.ות עם חסר ב-IgA.

מחלות חסר חיסוני – הפרעות שונות בתפקוד מערכת החיסון (ראשוניות או שניוניות) עלולות גם הן להביא לירידה ברמות IgA, אך לרוב יגרמו לירידה של סוגי נוגדנים נוספים ולעתים אף לכל סוגי הנוגדנים.

מצבים של עודף בנוגדני IgA[4]:

גמופתיות חד-שבטיות (Monoclonal gammopathies) – קבוצה של מחלות דם בהן קיים ייצור מוגבר ולא תקין של נוגדנים והפרשתם לדם על ידי תאי פלזמה של מערכת החיסון. במחלות אלו נכללות:
- מיאלומה נפוצה.
- MGUS.
- עמילואידוזיס ראשונית ועוד.

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים שיכולים להתאים לאחת מהמחלות המצוינות לעיל, במיוחד בילדים ובנערים עם זיהומים חוזרים ונשנים. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[5].

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשת הכנה מוקדמת לביצוע הבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. תוצאות יגיעו תוך ימים בודדים2 [6].

אזהרות

סיכון:

הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי[7].

פענוח תוצאות

[2]
ערכי נורמה (לפי גיל):

עד חמישה חודשים: 7-37 mg/dL
5-9 חודשים: 16-50 mg/dL
9-15 חודשים: 27-66 mg/dL
15-24 חודשים: 36-79 mg/dL
2-4 שנים: 27-246 mg/dL
4-7 שנים: 29-256 mg/dL
7-10 שנים: 34-274 mg/dL
10-13 שנים: 42-295 mg/dL
13-16 שנים: 52-319 mg/dL
16-18 שנים: 60-337 mg/dL
>18 שנים: 61-356 mg/dL

מעל הנורמה
תוצאה הגבוהה מטווח הנורמה מעידה על עודף נוגדני IgA בדם, יכולה להתאים לאחת האבחנות המצוינות לעיל.

מתחת לנורמה
תוצאה הנמוכה מטווח הנורמה מעידה על חוסר בנוגדני IgA בדם ויכולה להתאים לאחת מהאבחנות המצוינות לעיל.
יש לבצע בדיקות נוספות ולנתחן לאור ההתייצגות הקלינית על מנת לאבחן את סיבת הממצאים.

רמת סיכון:

הכי נמוך

[1] https://www.statpearls.com/ArticleLibrary/viewarticle/23392

[2] https://www.mayocliniclabs.com/test-catalog/Overview/8157#Clinical-and-Interpretive

[3]https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK538205/

[4] https://www.urmc.rochester.edu/encyclopedia/content.aspx?ContentTypeID=134&ContentID=121

[5] https://www.hopkinsallchildrens.org/Patients-Families/Health-Library/HealthDocNew/Blood-Test-Immunoglobulin-A-(IgA)-(1)

[6] https://www.mayocliniclabs.com/test-catalog/Overview/8157#Performance

[7] https://file.scirp.org/pdf/ABB_2013013114170934.pdf

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר נתנאל הורוביץ המטולוגיה

יושב ראש האיגוד הישראלי להמטולוגיה ורפואת עירויים ומנהל היחידה לטיפול יום במערך ההמטולוגי, הקריה הרפואית רמב"ם

קראו עליי

ד"ר ריבה פיינמן המטולוגיה

מנהלת השירות להמטולוגיה אמבולטורית רמב"ם, חיפה

קראו עליי

פרופ' יעל כהן המטולוגיה

מנהלת את היחידה למיאלומה של המרכז הרפואי תל אביב סוראסקי (בית חולים איכילוב) וראש החוג הישראלי למיאלומה

קראו עליי

שאלות ותשובות

אני מבקשת לברר מה פשר תוצאות בדיקות דם שעשיתי, ומתרשמת שיש בעיה מסוימת. להלן התוצאות: IgA 22.00 ml\dl T. Transglutaminase 0.0 U\ml אני סובלת לעיתים קרובות מכאבי בטן ומשלשולים אחרי שאני אוכלת.
בדיקת נוגדנים לטרנסגלוטמינאז בודקת אם יש מחלת צליאק שבה יש רגישות לחיטה ולדגנים. אצלך אין נוגדנים. יש לזכור כי אבחנת צליאק באופן ודאי נעשית בביופסיה מהמעי הדק. על נוגדנים מסוג IgA תוכלי לקרוא באינדקס הבדיקות: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=71
פתח בחלון חדש
אני בן 29. לפני כ-3 חודשים התחלתי לסבול מהתקפים שמתחילים בתחושת חולשה קיצונית, ואחרי כמה דקות - שלשול חזק, רעידות בלתי נשלטות בכל הגוף ותחושת קור שיכולות להימשך עד כחצי שעה. לפעמים זה מלווה גם בסחרחורות. רופא שבדק אותי אחרי ההתקף הראשון, אמר לי שזה ג
אני בת 41. ערכתי בדיקות מקיפות שהצביעו על אנמיה חריפה. אך יש בבדיקה ערך שאיני מבינה מהו, anti DGP, שערכו מאוד גבוה, 86, וכתוב שם positive. מה זה בכלל? והאם יש מקום לדאגה בגין ערך גבוה כל כך?
נוגדנים נגד Deamidated Gliadin Peptides (ובקיצור DGP) קשורים למחלת הצליאק. יש התאמה בין רמת הנוגדנים האלה בדם של אנשים עם צליאק לא מטופל לבין הרמה של נוגדנים מסוג Anti TTG (נוגנים נגד ארנסגלוטמינאז רקמתי) שהם נוגדנים ספציפיים לצליאק. לעיתים משתמשים בנוגדני anti DGP במטופלים חסרי IgA. כי הנוגדים מסוג Anti TTG הם IgA, למרות שיש גם IgG. הדבר החשוב הוא לאבחן אם יש לך צליאק, דבר שנעשה על ידי ביופסיה מרירית הקיבה או התריסיון בבדיקת גסטרוסקופיה. על מחלת הצליאק תוכלי לקרוא הרבה באתר. במחלה זו יש רגישת לגלוטן שנמצא במזונות רבים. הימנעות מאכילת מזונות אלה משפרת לחלוטין את תסמיני המחלה. צליאק לא מטופל בהחלט גורם אנמיה חריפה. ד"ר שירי אורי - אינפומד
פתח בחלון חדש
אני בן 46, סובל מחוסר iga, igg, igh זה שנים. בבדיקות צואה נמצא קמפילובקטר וכל האנטיביוטיקות שקיבלתי לא הועילו עד כה. האם יש חיסון או תרופה חדשה כלשהי לפתרון הבעיה?
האנטיביוטיקה אריתרומיצין היא התרופה המועדפת לטיפול בזיהום הנגרם על ידי קמפילובקטר. איני יודע איזו אנטיביוטיקה קיבלת, אך ישנן אנטיביוטיקות שיש לחיידק התנגדות להן, כגון פניצילין, צפלוספורינים ( צפורל, זינט), וטרימתופרים. גם יש לחיידק זה התנגדות הולכת וגוברת למשפחת הפלורוקוינולונים, כגון הציפרופלוקסאצין. עד היום עוד לא פיתחו חיסון יעיל נגד הקמפילובקטר, אך המחקר בעיצומו. בברכה, ד"ר יצחק פרברוב - אינפומד
פתח בחלון חדש