חומצה לקטית מיוצרת בשרירים ובתאי דם אדומים כאשר הגוף זקוק לאנרגיה ומפרק פחמימות כגלוקוז על מנת לייצר אנרגיה שנקראות ATP. ישנם שני מסלולים ליצירת האנרגיה בגוף: אירובי (התלוי בחמצן) ואנאירובי (שאינו תלוי בחמצן), כאשר השוני ביניהם הוא כתלות בריכוז החמצן בדם. כאשר ישנן רמות נמוכות של חמצן בדם מסלול ייצור האנרגיה הנבחר הוא אנאירובי, שמוביל בסופו לייצור החומצה הלקטית מחומר הביניים שנקרא פירובאט[1]. רמות נמוכות של חמצן בגוף יכול להיגרם ממספר סיבות: פעילות גופנית אינטנסיבית, בה יש צורך באנרגיה זמינה ומיידית ולכן מנוצלים מאגרי החמצן במהירות; כאשר ישנו זיהום או מחלה המורידים את אספקת החמצן לרקמות ולתאי הגוף השונים[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
לזהות מצב של חמצת לקטית כדי להמשיך בירור במידה ורמות הלקטט גבוהות מהרגיל; להבדיל בין סוג החמצת הלקטית A,B,Dוזאת לשם אבחון ומציאת הגורם למצב זה וטיפול בו[2].
שימוש בתרופות כמטפורמין או בטא אדרנרגיות (אלבוטרול, סלמטרול)
ממאירות
אופן ביצוע הבדיקה
אין לבצע מאמץ ב-8 השעות שלפני הבדיקה לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה. הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות הגזים. יש לשים אותה על קרח מייד לאחר נטילת הדגימה ולהעבירה במהירות למעבדה למניעת המוליזה של הדגימה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך[4].
אזהרות
סיכון: אין סיכונים מיוחדים, מדובר בבדיקת דם רגילה.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה הבדיקה נמדדת בפלזמת הדם בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl). ערכי הנורמה בדם ורידי הם 4.5-19.8, ובדם עורקי 4.5-14.4.[5]
תוצאה מעל הנורמה יכולה להעיד על חמצת לקטית, זיהומים שיכולים לגרום לאלח דם (ספסיס), חמצת קטוטית סכרתית (DKA), אי ספיקת לב, מחלות כבד, מחלות ריאה, סכרת, אלכוהוליזם, היפוקסיה (רמות חמצן נמוכות בדם), חוסר בחמצן ברקמות הגוף, הרעלת פחמן חד חמצני (CO) או ציאניד, תסמונת המעי הקצר (SBS), שימוש בתרופות כמטפורמין או בטא אדרנרגיות (אלבוטרול, סלמטרול[3].
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
אלח דם 
אלדוסטרון בדם בשכיבה 
