דלג לתוכן

בדיקת לקטט (LACTATE )

ערוץ הסוכרת
2 דקות קריאה
חומצה לקטית מיוצרת בשרירים ובתאי דם אדומים כאשר הגוף זקוק לאנרגיה ומפרק פחמימות כגלוקוז על מנת לייצר אנרגיה שנקראות ATP. ישנם שני מסלולים ליצירת האנרגיה בגוף: אירובי (התלוי בחמצן) ואנאירובי (שאינו תלוי בחמצן), כאשר השוני ביניהם הוא כתלות בריכוז החמצן  בדם. כאשר ישנן רמות נמוכות של חמצן בדם מסלול ייצור האנרגיה הנבחר הוא אנאירובי, שמוביל בסופו לייצור החומצה הלקטית מחומר הביניים שנקרא פירובאט[1].
רמות נמוכות של חמצן בגוף יכול להיגרם ממספר סיבות: פעילות גופנית אינטנסיבית, בה יש צורך באנרגיה זמינה ומיידית ולכן מנוצלים מאגרי החמצן במהירות; כאשר ישנו זיהום או מחלה המורידים את אספקת החמצן לרקמות ולתאי הגוף השונים[1].

יד אוחזת במבחנה עם דם לאחר בדיקת לקטט
צילום: shutterstock

מטרת הבדיקה

לזהות מצב של חמצת לקטית כדי להמשיך בירור במידה ורמות הלקטט גבוהות מהרגיל; להבדיל בין סוג החמצת הלקטית  A,B,Dוזאת לשם אבחון ומציאת הגורם למצב זה וטיפול בו[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות

[3]
  • חמצת לקטית
  • חמצת קטוטית סכרתית (DKA)
  • סוכרת
  • זיהומים שיכולים לגרום לאלח דם (ספסיס)
  • אי ספיקת לב
  • מחלות כבד
  • מחלות ריאה: אסתמה, בצקת ריאות
  • תסמונת המעי הקצר (SBS)
  • אלכוהוליזם
  • הרעלת פחמן חד חמצני (CO) או ציאניד
  • היפוקסיה - רמות חמצן נמוכות בדם
  • חוסר בחמצן ברקמות הגוף
  • שימוש בתרופות כמטפורמין או  בטא אדרנרגיות (אלבוטרול, סלמטרול)
  • ממאירות

אופן ביצוע הבדיקה

אין לבצע מאמץ ב-8 השעות שלפני הבדיקה לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה.
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות הגזים. יש לשים אותה על קרח מייד לאחר נטילת הדגימה ולהעבירה במהירות למעבדה למניעת המוליזה של הדגימה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך[4].

אזהרות

סיכון: אין סיכונים מיוחדים, מדובר בבדיקת דם רגילה.

פענוח תוצאות

ערכי הנורמה
הבדיקה נמדדת בפלזמת הדם בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl). ערכי הנורמה בדם ורידי הם 4.5-19.8, ובדם עורקי 4.5-14.4.[5]

תוצאה מעל הנורמה
יכולה להעיד על חמצת לקטית, זיהומים שיכולים לגרום לאלח דם (ספסיס), חמצת קטוטית סכרתית (DKA), אי ספיקת לב, מחלות כבד, מחלות ריאה, סכרת, אלכוהוליזם, היפוקסיה (רמות חמצן נמוכות בדם), חוסר בחמצן ברקמות הגוף, הרעלת פחמן חד חמצני (CO) או ציאניד, תסמונת המעי הקצר (SBS), שימוש בתרופות כמטפורמין או  בטא אדרנרגיות (אלבוטרול, סלמטרול[3].

רמת סיכון:

הכי נמוך
[3] UPTODATE- Causes of lactic acidosis
https://www-uptodate-com.rproxy.tau.ac.il/contents/causes-of-lactic-acidosis?search=lactic%20acid&source=search_result&selectedTitle=1~150&usage_type=default&display_rank=1
[4] Tallentire VR, MacMahon MJ. Acute medicine and critical illness. In: Ralston SH, Penman ID, Strachan MWJ, Hobson RP, eds. Davidson's Principles and Practice of Medicine. 23rd ed. Philadelphia, PA: Elsevier; 2018:chap 10.
[5] JAMESON, FAUCI, KASPER, HAUSER, LONGO, LOSCALZO, "HARRISON MANUAL OF MEDICINE" 20th Edition, aboratory Values of Clinical Importance, p.2761
רופאים בתחום
ד"ר יונתן קוגן
ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה
מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב
ד"ר מאיר קרופסקי
ד"ר מאיר קרופסקי ריאות
5.0
( 6 חוות דעת )
"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
ד"ר אמנון איתן
ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה
מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו