רוטה (Rotavirus) הוא נגיף מסוג RNA המהווה את הגורם הנפוץ ביותר כיום לדלקת חמורה של הקיבה והמעי (גסטרואנטריטיס) בילדים מתחת לגיל 5, במיוחד במדינות מתפתחות. במדינות מפותחות הנגיף נפוץ פחות בשל תכניות החיסונים הכוללות חיסון נגד הנגיף. הידבקות בנגיף הרוטה עלולה לגרום לתסמינים חמורים של מערכת העיכול ולעתים גם לסכן חיים. בשל הדמיון הקליני של המחלה למחלות ולזיהומים אחרים של מערכת העיכול, אבחנה עלולה להיות מורכבת ללא עבודה מעבדתית. בבדיקת צואה לנגיף הרוטה ניתן לזהות אנטיגן של הנגיף בצואה כעדות לזיהום במעי[1].
צילום: shutterstock | joel bubble ben
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנת דלקת מעי בשל נגיף הרוטה[2], לרוב על-ידי רופא/ה משפחה או רופא גסטרו.
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
דלקת מעי בשל נגיף הרוטה – נגיף המועבר במחזור צואה-פה (דרך העברה של מחלות בה חלקיקי צואה של המדביק המכילים את הגורם המחולל מגיעים לחלל הפה של הנדבק), עובר במערכת העיכול וחודר לתאים בדופן המעי הדק על מנת להתרבות שם. שינוי זה בתאים גורם להובלה של גושי מזון פעילים אוסמוטית אל עבר המעי הגס, מה שמונע ספיגת נוזלים מהצואה ואף גורם למשיכה של נוזלים אל תוך חלל המעי וגורם לשלשול מימי.
תסמיני המחלה לרוב מופיעים לאחר תקופת דגירה של יום עד שלושה ימים, ויכולים להיות מגוונים בחומרתם. התסמינים לרוב נמשכים 5-7 ימים, כשהנפוצים ביותר הם[1]:
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובמקרים של שלשול חמור בילדים, קשישים ובעלי מערכת חיסונית מוחלשת - שאינה מגיב לאנטיביוטיקה. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשות הכנות מוקדמות לבדיקה. הבדיקה כוללת איסוף דגימת צואה לתוך כלי קיבול ומסירתה לצורך עיבוד. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[3][4].
אזהרות
סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[5].
פענוח תוצאות
[2] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי אנטיגן של נגיף הרוטה. יש לציין כי תוצאה זו אינה שוללת את האבחנה של הידבקות בנגיף, מכיוון שעלולה להימצא כמות קטנה מדי של הנגיף במעי בשביל הבדיקה או בשל דגימה לקויה.
תוצאה חיובית תוצאה חיובית מעידה על הימצאות הנגיף בצואה ובמעי ותומכת בהשערה כי הוא הגורם למחלה. תוצאה חיובית לנגיף הרוטה אינה שוללת את הימצאותם של גורמים נוספים שעלולים לגרום גם הם לתסמינים דומים. אם קיים חשד לזיהום משולב הכולל יותר מגורם אחד (למשל, זיהום משותף עם חיידק או פרזיט נוסף), יש לבצע בדיקות נוספות במקביל.
שלום בחודשיים האחרונים אני מרגיש מדי פעם בחילות קלות אחרי האוכל בעיקר אחרי ארוחות רגילות שלא אמורות להכביד. זה לא קורה כל יום אבל כשכן זה נמשך שעה-שעתיים ואז עובר. אין לי בעיות מיוחדות ברקע אז אני לא בטוח אם מדובר במשהו זמני או סימן למשהו שדורש בירור. האם יש בדיקות או בדיקות דם בסיסיות שכדאי לשקול במצב כזה? תודה רבה !
שלום רב, יש מקום לעשות ברור מסויים, הכולל בדיקות דם כלליות ולשקול בדיקות צואה. כדאי גם לבחון שינויים קטנים בהרגלי האכילה שעשויים להסביר את המצב. בכל מקרה, מומלץ להתייחס לנושא.
שלום דר בחודשים האחרונים אני שם לב שאני סובל לעיתים קרובות משלשולים בשעות הבוקר, בלי קשר ברור למה שאכלתי ערב קודם. לפעמים זה קורה כמה ימים ברצף ואז נעלם לכמה שבועות. מה יכולה להיות הסיבה לכך, האם יש מצב שאני סובל מרגישות למזון כלשהו ? יש דרך לבחון את זה עצמאית או שכדאי לבצע בדיקות מסוימות כבר בשלב הזה? תודה מראש.
שלום יוסי, ממליצה לך לרשום במשך שבועיים מה אכלת ביום שלפני שיש שילשול. ניתן למצא לעיתים מענה משותף למזון שאתה לא מעכל היטב. במידה ולא תצליח להגיע למכנה משותף, יש בדיקות נדיפה שניתן לעשות, שיוכלו להצביע על רגישות ללקטוז או פרוקטוז.
שלום יוסי, ממליצה לך לרשום במשך שבועיים מה אכלת ביום שלפני שיש שילשול. ניתן למצא לעיתים מענה משותף למזון שאתה לא מעכל היטב. במידה ולא תצליח להגיע למכנה משותף, יש בדיקות נדיפה שניתן לעשות, שיוכלו להצביע על רגישות ללקטוז או פרוקטוז.
שלום, אני בן 47 ובביקור אצל רופא אא"ג נאמר לי שיש לי נזלת אחורית ועליית חומציות מהקיבה (REFLUX). מיד לאחר התחלת לקיחת אומפרדקס עשיתי בדיקות דם בהם היו לי ערכים נמוכים מהטווח בקלציום וPLT - (מעולם לא קרה בעבר). בנוסף הרגשתי שהראייה שלי קצת הושפעה לאחר לקיחת התרופה. תופעות לוואי אלו מזוהות עם תרופה זו. מה עליי לעשות? האם יש פתרונות חלופיים?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה אופציות אחרות מלבד אומפרדקס עקב תופעות לוואי
שלום דני, אני ממליצה לבקש להחליף את האומפרדקס. ישנן מספר תרופות אחרות שיכולות לעזור ללא תופעות לוואי. בנוסף, חשוב מאוד להמנע ממזונות חומציים וחריפים. ולהמנע מאכילה לפני השינה. כל אלה יעזרו להקטין באופן ניכר את תופעת הרפלוקס.
שלום ד"ר אני מתמודד כבר תקופה עם בעיה מתמשכת במערכת העיכול של נפיחות, כאבי בטן אחרי אוכל ותחושת עייפות שנלווית לזה. ניסיתי לשנות תפריט, להוציא מאכלים חשודים, אבל זה לא ממש פתר את הבעיה. קראתי קצת על רגישות למזון ומחלות דלקתיות של דרכי העיכול, ואני מתחיל לחשוש שאולי מדובר במשהו מעבר לרגישות רגילה. אשמח לדעת מה ניתן לעשות בשלב הזה האם יש בדיקות מומלצות כדי להתחיל בירור מסודר, והאם יש אפשרות להגיע אליך לבדיקה במרפאה? תודה מראש.
שלום אייל, בהמשך לתאור שלך, ממליצה להתייעץ עם רופא גסטרו, ולהמשיך בברור רפואי כדי לשלול מחלה דלקתית. בדיקות צואה יכולות לעזור בהבנת הבעיה, וכן התאמת תזונה מדויקת יותר לצרכים כרגע. אשמח לעזור. ניתן לתאם פגישה במרפאה. תוכל למצא פרטים נוספים באתר. בהצלחה ובבריאות מלאה.
איך אפשר לזהות אם תסמינים חוזרים במערכת העיכול נובעים מרגישות למזון או מבעיה במעי עצמו? אני חווה תסמינים חוזרים כמן נפיחות, כאבי בטן, גזים ולעיתים גם שלשולים או יציאות לא סדירות. זה קורה בעיקר אחרי אכילה, אבל לא הצלחתי עדיין לזהות דפוס ברור או מאכל מסוים שגורם לזה. האם ייתכן שמדובר ברגישות למזון (כמו גלוטן או לקטוז) או שיכול להיות שמדובר בבעיה כלשהי או מצב אחר במערכת העיכול? אודה לתשובת הד"ר.
שלום רב, השאלה טובה מאוד והתשובה יותר מורכבת. בעיקרון כשיש בעיה תפקודית של המעי, עושים אלימינציה של מחלות ואז עוברים לבדוק את נושא התגובות השליליות למזון. הבעיה היא בדיוק כפי שציינת, שהפרעות כמתואר יכולות להיות קשורות לקושי בעיכול, מחלה דלקתית, הפרעה בחיידקי המעיים , מחסורים אנזימים ועוד. זיהוי הבעיה הוא חלק משמעותי מאד.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
קלקול קיבה, גסטרואנטריטיס 
נוגדנים לשריר חלק 
תשובת מומחה בחילות אחרי האוכל 
