סטרפטוקוקוס מקבוצה B (Group B Streptococcus – GBS) המוכר גם בשם S. agalactiae הוא חיידק נקד גראם חיובי. חיידק זה ידוע בשל נטייתו להדביק בני אדם ובמיוחד לאכלס את הרירית הווגינאלית והרקטלית. מצב זה בעייתי במיוחד בנשים בהיריון, בשל החשש להדביק את העובר ב-GBS במהלך הלידה, כאשר הוא בא במגע ישיר עם הרירית הווגינאלית. בשביל למנוע את העברת המחלה מהאם לתינוק במצבים מסוימים מומלץ לבצע בדיקות במהלך הטרימסטר השלישי (בשבוע 35-37של ההיריון), על מנת להתחיל טיפול אנטיביוטי במידת הצורך. בבדיקה זו ניתן לזהות נוכחות של החיידק על ידי לקיחת דגימה ותרבית, כעדות לאכלוס הריריות ולזיהום[1].
צילום: shutterstock | mariakray
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש כבדיקת סקר בנשים בהיריון לזיהוי GBS1.
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
[2] זיהום בחיידק ה-GBS – אכלוס (קולוניזציה) של החיידק במעי ובמערכת הרביה אצל מבוגרים נחשבת לנורמלית ולרוב אינה גורמת למחלה, אם כי במדוכאי חיסון ובילודים יכולה להתפתח מחלה שעלולה להוביל גם למצבי חירום רפואיים. ניתן לסווג את מחלת GBS לפי מועד פרוץ המחלה: מקרים בהם תסמינים יתחילו כ-6 שעות עד שבוע לאחר הלידה נקראים "התפרצות מוקדמת" בעוד מחלה שמופיעה לאחר שבוע ממועד הלידה תקרא "התפרצות מאוחרת".
בכ-30% מהנשים ניתן למצוא אכלוס GBS שאינו מזיק, וברוב הילודים לנשים עם GBS וגינאלי לא תיגרם מחלה. בילודים עם מחלה יופיעו לרוב התסמינים הבאים:
GBS במבוגרים יכול לגרום למגוון דלקות, בהתאם לאזור האכלוס בגוף. בין המחלות הנפוצות ניתן למצוא:
דלקת בדרכי השתן.
דלקת ריאות.
דלקות עור ורקמה רכה.
דלקות מפרקים ועצמות.
זיהום דם (בקטרמיה).
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובמקרים בהם קיימת אחת מההתוויות הבאות[3]:
לידה קודמת עם ילוד שחלה ב-GBS.
ירידת מים לפני שבוע 37.
צירים לפני שבוע 37 הגורמים שינויים ברורים בצוואר הרחם.
ירידת מים מעל 18 שעות.
הימצאות GBS בשתן במהלך ההיריון.
חום מעל 38 מעלות במהלך הלידה.
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לביצוע הבדיקה. לקיחת הדגימה מתבצעת באמצעות מטוש וכוללת את השליש התחתון של החלל הווגינאלי, האזור הפריאנלי והחדרה לחלל הרקטום. דגימה זו תשמש לביצוע תרבית לחיידק ה-GBS. תוצאות יגיעו תוך מספר ימים[3][4].
אזהרות
סיכון: הבדיקה אינה חושפת את הנבדקת לסיכונים משמעותיים[5].
פענוח תוצאות
[1] תוצאה שלילית מעידה על היעדר חיידק ה-GBS ברירית הווגינאלית והרקטלית. תוצאה זו שוללת בסבירות גבוהה את הסיכוי למחלת GBS בילוד.
תוצאה חיובית צמיחת חיידקים בתרבית מעידה על אכלוס על ידי חיידק ה-GBS בריריות. מצב זה מהווה גורם סיכון למחלת ה-GBS בילוד ולרוב דורש טיפול תרופתי באנטיביוטיקה.
שלום רב. אשתי בהריון בסיכון עקב משקל עובר נמוך בהריון הקודם. ב-2 הסקירות הראשונות, המבנים היו תקינים לחלוטין (פרט למדף שלייתי בחלק העליון של השלייה, ללא כלי דם. לא אמניותיק בנד). בסקירה השניה התחילו לראות קצת ירידה במשקל העובר (היא התאימה לשבוע אחד אחורה מהשבוע כעת). העוברית אנרגטית מאוד, בלי בעיה. אין לחץ דם, אין חלבון בשתן והכל תקין. torch תקין. בסקירה שלישית, העוברית כבר הגיע לאחוזון 2% עם AC נמוך יותר. עשינו גם אקו לב עובר. הכל יצא תקין בלי בעיה. כל הרופאים אומרים שיש פה הרגשה כאילו צריך לתקן שבוע אחורה. אפילו שבסקירה השלישית יש כבר הבדל של כמעט שבועיים אחורה עכשיו (יש שבירת אחוזונים). אלו הנתונים מכל הסקירות: בסקירה הראשונה (שבוע 15+2) יצאו הערכים: BPD - 29.3 HC - 107.6 AC - 88 FL - 17.3 EFW - 114.7g HCAC - 1.22 בסקירה השנייה (שבוע 23+2) יצאו הערכים: BPD - 51.3 HC - 200.1 AC - 169.7 FL - 39.8 EFW - 492.16g HCAC - 1.17 בסקירה שלישית (שבוע 30+2) יצא: BPD - 70.7 HC - 266.7 AC - 231.4 FL - 53.8 EFW - 1166.26g HCAC - 1.15 גם בסקירה השלישית. כל הבנים וכל האיברים היו בצורה תקינה לחלוטין. רק קטנים לגיל ההריון. זרימות תקינות בלי בעיות. ראו את המדף גם בסקירה השלישית. הרופאה המליצה על יעוץ גנטי ודיקור מי שפיר. בסקירה השניה היא בדקה עם NT והכל היה ממש תקין. גם אין בעיות לא בחלבון עוברי ולא בשקיפות העורפית. בהריון הקודם: הילד נולד במשקל 2400 גרם בשבוע 40+5. במהלך הלידה, השלייה נקרעה ובפטולוגיה שביצעו לה אחרי זה גילו המטומה וניקרוזיס. השאלה שלי: האם לאור כל מה שרשמתי למעלה. החשד הוא יותר לכיוון בעייה שלייתית או משהו גנטי. כנראה שנבצע את דיקור מי השפיר. אבל השאלה הגדולה היא האם לאור כל מה שרשום ולאור ההיסטוריה הרפואית, יש פה יותר כיוון למשהו שלייתי והסיכוי למשהו גנטי הוא נמוך מאוד או לא? ללא קשר לביצוע דיקור מי השפיר. מה הסיכוי לבעייה גנטית לאור הנתונים למעלה? סליחה על השאלות החוזרות. תודה רבה, דני
שלום ביצעתי סיסי שילייה לפני שבוע ולאחר כחמישה ימים התחילו לי כאבים ברחם וחום הלכתי למיון ושם פתאום לא מצאו דופק ומדדי זיהום בדם ממש גבוהים. אשפזו אותי עם אנטיביוטיקה לוריד ואז חזרו התוצאות של הסיסי שילייה דיי מהר שהציפ הגנטי תקין. כלומר ככל הנראה היה זיהום כתוצאה מהסיסי שילייה שנלקח וגינלי וכתוצאה מזה הייתה הפסקת הריון. האם היה ניתן למנוע זאת? האם ייתכן שהפעולה נעשה באופן לא מספיק סטרילי שגרם לזיהום . נשארתי עם חור בלב והמון שאלות
שלום יעל. צר לי על ההפלה שחווית. בבדיקת סיסי שליה ודיקור מי שפיר יש סיכון לזהום גם כשהבדיקה בוצעה בתנאים סטרילים ונכונים והזהום לא מראה בהכרח על בעיה בביצוע הבדיקה. בברכה ד"ר יוסי הר-טוב
הוסף תגובה
תודה על התשובה ןשאלה נוספת בהקשר
יעל03/08/2025 | 21:15
היי תודה בתרביות שלקחו לי היה כתוב coagulase megative staphylococcus ושזה ככל הנראה קונטמינציה ןחוץ מזה כלום לא צמח. קראתי על החיידק הזה שהוא נמצא בדרך כלל על העור ואם נכנס פנימה יכול לזהם. יכול להיות שזה חיידק שעשה את הזיהום? אני מנסה להבין ןלמצוא מעט הגיון
שלום ד"ר, ביצענו בדיקת מי שפיר למרות שלא נמצאים בהתוויה ולא הייתה סיבה מיוחדת, הצ'יפ נמצא תקין אך נמצאו "אזורים רבים של LOH בגודל כולל של 51Mb המהווים כ-1.85% מהגנום", האם יש צורך בריצוף אקסום או שזה תוצאה שגרתית ותקינה? נודה לעצתך, תודה!
שלום אני ממליץ להיוועץ ביועץ גנטי. זה בתחום התמחותו. בברכה ד"ר הר-טוב
הוסף תגובה
קיבלנו תוצאה דומה
מור 23/10/2024 | 00:40
היי רועי, גם בתוצאות מי שפיר שלנו הצ׳יפ יצא תקין אבל ישנו LOH בכרומוזום 13 באורך 51MB שכולל 259 גנים. מה המליצו לכם לעשות? האם ביצעתם אקסום? תודה על המענה
הוסף תגובה
מה עשיתם בסוף?
עדי10/11/2024 | 14:38
אנחנו בסיטואציה דומה, אשמח לדעת מה בחרתם לעשות (נעשה כמובן גם ייעוץ גנטי)
הוסף תגובה
גם אנחנו
עדי10/11/2024 | 14:39
הי מור, מה בחרתם לעשות בסוף? אנחנו בסיטואציה דומה ואשמח לשמוע מה עשיתם (נעשה גם ייעוץ גנטי כמובן)
הוסף תגובה
Loh
אמיר04/07/2025 | 22:33
הי גם אנחנו בסיטואציה דומה אשמח לדעת מה עשיתם ? והאם התינוק בריא?
אהלן, שבוע הבא (אהיה בשבוע 19+4) אני עתידה לעבור דיקור מי שפיר. אני לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג כבר כארבע שנים בעקבות הפרעת פאניקה. האם ניתן לבצע את ההליך למרות נטילת התרופה? האם יש בכך סכנות?
שלום ד"ר. ביצענו בדיקות גנטיות מורחבות בשיבא ואני נמצאתי נשאית ל2 מחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית רצסיבית. בן זוגי התגלה כלא נשא. כחלק מייעוץ שביצענו לאחר מכן קיבלנו את ההמלצות להמשך לבצע: 1. או ריצוף מלא +MLPA(אנליזת חסרים ותוספות) אצל בעלי לגנים הרלוונטיים. 2. או ריצוף במסגרת פאנל סקר מורחב זוגי המרצף גם את הגנים הרלוונטיים כחלק מסוללת הגנים הנבדקים בפאנל. לא כל כך הבנו מה זה מה, ומה כל אחת מהבדיקות אומרות. האינטרנט עמוס במידע ורק הלכתי לאיבוד. במקרה כמו שלנו, מה בדר"כ עדיף לבצע? והאם רק ברק צריך? או לבצע פאנל זוגי מורחב (נקרא גם אקסום?) גם לי וגם לבעלי. ממש הלכנו לאיבוד מהייעוץ הזה.