דלג לתוכן

בדיקת תירוגלובולין בדם (THYROGLOBULIN)

אף אוזן גרון
2 דקות קריאה
תירוגובולין (Thyroglobulin, Tg) הוא חלבון המיוצר ע"י תאים פוליקולריים הנמצאים בבלוטת התריס. חלבון זה משתתף בתהליך ייצור הורמון בלוטת התריס, ובאופן נורמלי נמצא בדם בריכוז נמוך ביותר. פגיעה בבלוטת התריס ומצבים פתולוגיים אחרים עלולים לגרום לשחרור מוגבר של החלבון מתאי הבלוטה אל זרם הדם. בבדיקת תירוגלובולין בדם ניתן לזהות את החלבון ולמדוד את ריכוזו בדם כעדות למחלה בבלוטת התריס, ובמיוחד במצבים סרטניים[1].

יד אוחזת במבחנה עם דם של בדיקת תירוגלובולין בדם
צילום: shutterstock | Saiful52

מטרת הבדיקה 

הבדיקה נועדה לשמש ככלי למעקב אחר יעילות הטיפול בחולים המאובחנים בסרטן בלוטת התריס. בנוסף, רמות תירוגלובולין משמשות לניטור חזרת סרטן בלוטת התריס שטופל בהצלחה בעבר, בדרך כלל על ידי כריתת בלוטת התריס. הבדיקה אינה משמשת לאבחנת סרטן בלוטת התריס1.
על אף שתירוגובולין משמש בעיקר בתור סמן סרטני, הוא יכול לעתים לתרום בבירור אחר יתר פעילות של בלוטת התריס או תת-פעילות של בלוטת התריס[2].

מחלות ומצבים רפואיים שהבדיקה יכולה לזהות

סרטן בלוטת התריס – אחד מסוגי הסרטנים האנדוקרינים הנפוצים, מופיע יותר בנשים ומקושר למספר גורמי סיכון אך במיוחד לקרינה מייננת. המופע הקליני כולל קשרית מוגדלת באזור הצוואר ותסמינים של יתר או תת-פעילות הבלוטה, אם כי רוב החולים/ות אינם מציגים תסמינים כלל[3].

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה במהלך טיפול לסרטן בלוטת התריס או בתקופה שלאחר ההחלמה. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[4].

אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה
יש להימנע מנטילת מולטי-ויטמינים המכילים ביוטין (ויטמין B7) בשל חשש משיבוש תוצאות הבדיקה. בנוגע לנטילת תרופות לבלוטת התריס (למשל הורמונים חליפיים) - יש להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת. לא נדרש צום[4].

הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה, ותוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים.

אזהרות

סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי.[5]

פענוח תוצאות

[1]
ערכי נורמה
<1.8 IU/mL

מעל הנורמה
תוצאות הגבוהות מטווח הנורמה יש לפענח בהתאם להיסטוריה הרפואית והמצב הנוכחי של הנבדק.ת. במקרים בהם נבדקת יעילות טיפול, יש להשוות את תוצאות הבדיקה לתוצאות קודמות. בנבדק.ת שהחלימ.ה מסרטן בלוטת התריס, עלייה ברמות תירוגלובולין עלולה להעיד על הישנות הגידול או על גידול נוסף בבלוטה.

בנוסף, מומלץ לבצע במקביל בדיקת נוגדנים לתירוגלובולין, שכן הימצאותם יכולה להוביל לזיהוי נמוך של תירוגלובולין באופן שגוי ולתוצאה שלילית-שגויה. גם בדיקת TSH עשויה לתרום לפענוח נכון של התוצאות.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר עופר מרקוביץ
ד"ר עופר מרקוביץ יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מנהל יחידת אולטרה סאונד נשים ויולדות בבית חולים מאיר כפר סבא, מנהל פורום ממצאים חריגים ומומים בעובר בבית חולים מאיר כפר סבא
ד"ר יניב דותן
ד"ר יניב דותן ריאות
מנהל מכון ריאות, רמב"ם
ד"ר רונן ברנר
ד"ר רונן ברנר אונקולוגיה
מנהל תחום גידולי מערכת העיכול בביה"ח וולפסון
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו