טיפול בדיכאון במתבגרים (Treating depression in adolescents)

דיכאון מוגדר כהפרעה המשתייכת לקבוצת הפרעות מצב הרוח. זוהי הפרעה שכיחה, אשר לפעמים מתפרצת גם בתקופת גיל ההתבגרות, שהינה תקופה של שינויים ואתגרים אשר נוטים להוות מעמסה רגשית על המתבגר. טיפול בדיכאון מול מתבגרים עוזר להם להתמודד עם המצוקה ולעבד אותה.

טיפול בדיכאון אצל מתבגרים – גיל ההתבגרות כתקופה של שינויים

גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים רבים, בהיבט הגופני והנפשי, במסגרתם מתבצע תהליך משמעותי של גיבוש הזהות האישית, ובנוסף הרחבת העצמאות מול ההורים. תהליכים אלו מובילים תדיר לסוגים שונים של בעיות גיל ההתבגרות. במקרים אחדים עובר גיל ההתבגרות ללא מפח נפש או דרמות, ועם זאת קיימים מקרים בהם מופיעה מצוקה נפשית, כגון דיכאון.

טיפול בדיכאון אצל מתבגרים – פסיכותרפיה פרטנית

טיפול בדיכאון אצל מתבגרים על ידי פסיכותרפיה פרטנית יוצא מנקודת הנחה ששיחה עם איש מקצוע כפסיכולוג, יכולה להביא למציאת מקור הדיכאון של המתבגר, ולצייד אותו בכלים אשר יסייעו לו להתגבר על המצוקה, בשלב ראשון במסגרת הטיפול ולאחר מכן, בסיום הטיפול, גם באופן עצמאי. כך למשל, פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) תופסת את הדיכאון כתוצאה של מחשבות שליליות. טיפול בדיכאון אצל מתבגרים באמצעות פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, מטרתו לאתגר את אותן מחשבות, דהיינו לשכנע את המתבגר שהן אינן רציונאליות ולא מייצגות את המציאות. שיטה נוספת לטיפול בדיכאון בקרב מתבגרים היא פסיכותרפיה דינמית, במסגרתה בוחנים את האופן שבו המצוקה בהווה קשורה למצוקות בעבר, בתקופת הילדות המוקדמת, מתוך מחשבה כי לשנים אלו השפעה רבה על עיצוב האישיות.

טיפול בדיכאון אצל מתבגרים – טיפול קבוצתי

טיפול בדיכאון אצל מתבגרים מתבצע גם במסגרת טיפול קבוצתי. מתבגרים הסובלים מדיכאון מתראים מדי שבוע ומשתפים אחד את השני בחוויותיהם. המפגש הקבוצתי מעניק למתבגרים מקום לתמיכה ולשיתוף הדדי. בנוסף, הטיפול משמש בשביל חברי הקבוצה מרחב מוגן לבדיקת האופן שבו תחושת הדיכאון קשורה לדרך שבה הם מפרשים את התנהגות הזולת ומגיבים אליה. לדוגמה, המנחה עשוי להדגים בפני אחד מחברי הקבוצה כיצד הוא נוטה לפרש תגובות של חוסר הסכמה עמו כדחייה או זלזול.

טיפול בדיכאון אצל מתבגרים – טיפולים נוספים: טיפול תרופתי והדרכת הורים

במקרים מסוימים פסיכותרפיה אישית או קבוצתית אינה אפשרית או יעילה. כאשר הסימפטומים הדיכאוניים יותר חריפים, למשל במקרה בו הם פוגעים בתפקוד המתבגר, קיימת אפשרות פניה לפסיכיאטר, בנוגע לטיפול באמצעות תרופות נגד דיכאון. בנוסף, כאשר המתבגר איננו משתתף בטיפול, או כאשר ההורים מעוניינים לרכוש כלים אשר יעזרו להם בהתמודדות עמו, מומלץ על הדרכת הורים למתבגרים, במסגרתה לומדים ההורים אודות מורכבות גיל ההתבגרות והשיטות בהן ניתן לתמוך במתבגר ולכוון אותו. לדוגמה, כיצד לספק לו יחס חם ותומך, ועם זאת להמשיך להציב לו גבולות.