ניתוח ארתרוסקופיה של הכתף (shoulder arthroscopy surgery)

תשובה: ניתוחים מוצעים בדרך כלל לקרעים בשרירים הסובבים את הכתף (Rotator cuff) לאחר תקופה של מספר חודשים בהם טיפול הכולל פיזיותרפיה, מנוחה ותרופות נוגדות כאבים או דלקת אינן מסייעות בהפחתת הכאבים ובשיפור התפקוד. לאחר ניתוח לתיקון קרע תישאר הזרוע מקובעת למשך מספר שבועות. לאחר מכן תתחילי בפיזיותרפיה עם הפעלה גוברת והולכת של הכתף. תפקוד מלא מושג על פי רוב תוך מספר חודשים, בהתאם לאופיו של הקרע ומידת ההצלחה של ניתוח התיקון. הצלחת הניתוח תלויה גם במצבו של המטופל, בתוך כך במצבו הבריאותי, בגילו ובדבקותו בהליך השיקום. אחוזי ההצלחה, הנמדדים בהיעדר כאבים ומידת תפקוד טובה לטווח הארוך, עשויים להגיע למעל 90 אחוזים. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: ראשית מידע חשוב : מפרק הכתף הגלנו-הומראלי gleno-humeral joint הוא המפרק עם הכי הרבה דרגות חופש וטווח התנועה הגדול ביותר בגוף. יתרון חופש התנועה בהכרח מתנגש עם היציבות שלו והוא תלוי במבנים סחוסיים, רצועתיים וגידים לצורכי יציבות סטטית ודינאמית. יש עבודה רבה המוטלת על כתפי השרירים- המייצבים האקטיביים של הכתף. ישנם סוגים שונים של פריקות: 1- מטופלים עם "גמישות מפרקית" בולטת אשר מסוגלים לעשות "קליקים וקנאקים" ולהוציא את מפרקיהם ממקומם ואשר אצלם, על פי רוב, פרט לרפיון של הרצועות והקופסית העוטפת את הפרק, אין ממצאים אנטומים אחרים. 2- מטופלים ללא תופעות של גמישות יתר אשר יום אחד, לאחר נפילה, חבלה או תנועה חזקה, פורקים את הכתף; במקרה האחרון, באחוז גבוה מהמקרים תוך כדי פריקה נתלשת חתיכה מהטבעת הסחוסית שמסביב לראש עצם הזרוע (ה"לברום") (בהדמיה ניתן לראות את הפגיעה והיא נקראת bunkret lesion או hill saks). ולכן תנועות מסוימות עלולות להביא את הכתף למצב בלתי יציב שוב, הרי חלק מהלברום לא עומד במקום. במרכז הטיפול עומדת הפיזיותרפיה ובה מחזקים את השרירים מסביב לכתף ו"מלמדים" איך להפעיל מחדש את המפרק הפגוע מבלי לפרוק אותו שוב. יש בפיזיותרפיה אפשרות לניסיון שיקום לכתף לא יציבה, עם הצלחות רבות. חיזוק וקואורדינציה, שיפור היכולת בהקשר התפקודי. עם זאת, במקרים בהם חוסר היציבות כ"כ קשה, כך שהכתף פורקת בתנועות מינוריות ואף בשינה. לעיתים אין מנוס מלבצע ניתוח בו מייצרים יציבות על ידי העברות גידים כך שהכתף תהיה תחומה בצורה טובה יותר. חשוב לבדוק את מידת חוסר היציבות ואת מידת היכולת לשלוט ולהפעיל את הכתף ותרגילים נבנים על סמך הממצאים. מצורפים תרגילים לדוגמה, אך רק בתנאי שלא מעוררים כאב או גורמים לפריקה . http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xshldse2_art.htm

תשובה: כפי שאמרת, בצילום רנטגן רגיל אי אפשר לראות כתף פרוקה שהוחזרה למקומה. אם הפריקה מלווה בפגיעה ברקמות רכות (רצועות, לברום, גידים) ניתן יהיה לראות פגיעות אלו בבדיקות הדמיה אחרות כגון אולטרסאונד או MRI. בהצלחה בלימודי הרפואה בברכה, ד"ר עמית גיל - אינפומד

תשובה: לא ברורה לי הסיבה לאירועים החוזרים . ניתן להתייחס למספר נקודות שיכולות לעורר בעיות בחגורת הכתף: חבלה ונזק למבנים פסיביים כמו סחוס / קפסולה של המפרק, הפוגעת ביציבות הפסיבית של המפרק ומקשה על עבודת השרירים בעיה צווארית המשליכה כאב לכתף ופוגעת בתפקודה בעיה בתנועתיות עצבים היוצאים לזרוע מהצוואר תנועה שאינה טובה באחד ממפרקי חגורת הכתף הפוגע בתנועה ומקשה על תפקוד השרירים מנח כתפיים או צוואר לא טוב הפוגע באיכות התנועה עבודה ממושכת במנח כתפיים וזרועות שאינו מומלץ, למשל עבודה עם זרועות מורמות מעל גובה הכתפיים (כתיבה ממושכת על לוח, לדוגמה) כאבי כתף על רקע דלקות בגידים הן נפוצות, ואין קשר לאזורים אחרים בגוף, כך שאין מה לדאוג מהתפשטות הבעיה . רפואה שלמה ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות

תשובה: לא מצאתי קישור לתרגילי Rockwood. בקש מהמטפל שלך להתאים לך תרגול ספציפי למצבך. התרגילים מעודדים שיפור טווח תנועה וחיזוקי שרירי חגורת הכתפיים. אם אתה רוצה אשלח לך בפקס דוגמה. בינתיים נסה מאלה בתיאום עם המטפל בלבד- http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xshldse2_art.htm

תשובה: כל תהליך טראומטי (כמו למשל שבר), תהליך זיהומי, דלקתי או ניווני או תהליך גרמי אחר, יכול לתת קליטה מוגברת במיפוי עצמות. במקרה שלך הודגמו מוקדי קליטה בחוליות עמוד השדרה הצווארי, חוליה מותנית L4 - ממצאים שעשויים להתאים לממצאים טראומטיים או לשינויים ניווניים שהינם חסרי משמעות מיוחדת ושאינם מצריכים טיפול, בייחוד אם צילום מכוון לא הדגים שברים. לגבי הברך, הסימפטומים בשילוב עם המיפוי מעלים חשד שיש נזק מקומי, ולכן נשלחת לארתרוסקופיה להסתכלות ישירה על מרכיבי המפרק מבפנים, עם אפשרות של תיקון קרע ברצועות או סחוסים, אם ישנם.

תשובה:

היתרון הבולט והעיקרי של טיפול ניתוחי (בגישה פתוחה או מילעורית) על פני טיפול שמרני בקיבוע, הוא הירידה הניכרת באחוזי היווצרות קרע חוזר של הגיד לאחר זמן. הסיכון לקרע חוזר לאחר טיפול שמרני מגיע לכ- 10% מהמקרים, בעוד שעם טיפול ניתוחי סיכון זה עומד על כ-1-6% . איחוי הקרע בצורה ניתוחית מספק תוצאות טובות יותר אף מבחינת החוזק למפרק, והדבר חשוב בעיקר למטופלים צעירים ופעילים. בנוסף, זמן החזרה לפעילות שגרתית קצר יותר עם טיפול ניתוחי על פני שמרני, שכן בעצם הניתוח מסייעים לרקמה לעבור איחוי והחלמה מהירים יותר ע"י תפירת הקרע.

תשובה:

לאחר ניתוח להחלפת הברך לעיתים המטופל נדרש בטיפול שיקומי משלים במוסד המתמחה בשיקום, או כחלק מטיפול אמבולטורי במרפאה. טיפול פיזיותרפי מטרתו להביא לתנועה מוקדמת של המפרק, להפחתת הכאבים ולניידות מוקדמת במידת האפשר. אין זמן מינימלי הדרוש לצורך טיפול שיקומי, וכל מטופל נעזר בכך לפי הצורך המתאים לו, עד להגעה לרמת תפקוד יומיומית טובה, ללא צורך בסיוע, ולשימוש טוב ונכון במפרק. מרבית המטופלים נזקקים לטיפול פיזיותרפי במשך של כחודש-חודשיים לפחות לאחר הניתוח, עד להגעה לטווח תנועות מלא.

תשובה:

הסיבה המרכזית המצריכה ניתוח חוזר להחלפת מפרק שורש כף יד מלאכותי לאחר שנים, היא העובדה כי המפרק המלאכותי עובר עם הזמן תהליך של רפיון. החלל המצוי בין המשטחים המפרקיים לבין שתל המתכת או הצמנט הולך ומתרחב עם השנים, וגורם לתהליך של התרופפות החוזק המפרקי, אשר גורם לכאבים ואי נוחות מרובה למטופל. במקרים אלו מחליטים האם ישנו צורך בביצוע ניתוח חוזר, או בביצוע טיפול חליפי לאיחוי עצמות המפרק (fusion).

תשובה: ישנם ממצאים בבדיקה גופנית העלולים להעלות את החשד שישנו קרע במניסקוס גם ללא בדיקות נוספות. בכל מקרה, כשיש חשד כזה ואם יש כאבים בלתי נסבלים או הגבלה בתפקוד או בטווח התנועה של הברך, נהוג לפנות לבדיקת MRI או לבדיקה ארתרוסקופית ולטיפול בקרע. אם אין שיפור בכאבים או אם יש הגבלה בתפקוד או בטווח תנועת הברך, אני ממליץ שתפנה לאורתופד המתמחה בפגיעות ספורט לצורך המשך הטיפול. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד