דלג לתוכן

7 מאכלים שמורידים לחץ דם

סובלים מיתר לחץ דם? תזונה מאוזנת עשויה לסייע בהורדת לחץ הדם, אך מאכלים עם חומרים מזינים כמו אשלגן ומגנזיום, יכולים לעזור במיוחד. הנה כמה מאכלים שמומלץ להוסיף לתפריט כדי להוריד לחץ דם

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 4 דקות

המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה:

ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה

ד"ר ניק טאודורוביץ

מנהל השירות ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית וקיצוב בבית חולים קפלן, מומחה בקרדיולוגיית ספורט

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

ד"ר רפאל דיאמנטה קרדיולוגיה

ד"ר רפאל דיאמנטה

רופא בכיר במחלקת הפרעות קצב לב במרכז הרפואי קפלן

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

ד"ר רפאל וולף קרדיולוגיה

ד"ר רפאל וולף

קרדיולוג מצנתר מומחה לצנתורים מורכבים וטיפולים לבעיות לב מסתמיות בצנתור (בית חולים העמק, מרכז רפואי הרצליה מדיקל סנטר, מרכז רפואי אסותא רמת החיי...

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

פרופ' עופר חבקוק קרדיולוגיה

פרופ' עופר חבקוק

מומחה לקרדיולוגיה ואי ספיקת לב

מרכז רפואי דוד ADMC ‏רפואה רב תחומית

מרכז רפואי דוד ADMC

רפואה מקצועית ברמה גבוהה, תורים מהירים וחווית מטופל אישית. מגוון רחב של רופאים מומחים, קליניקות מתקדמות

פרופ' מרדכי ואטורי קרדיולוגיה

פרופ' מרדכי ואטורי

קרדיולוג המתמחה במחלות מסתמי הלב, אי־ספיקת לב ואקוקרדיוגרפיה

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

ד"ר ירון הלמן קרדיולוגיה

ד"ר ירון הלמן

רופא בכיר במערך הקרדיולוגי ברמב״ם, מומחה ברפואה פנימית ובקרדיולוגיה. מעל 15 שנות ניסיון, מומחה באי־ספיקת לב ואקו לב.

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

ד"ר יעקב נובוטני כירורגיה כלי דם

ד"ר יעקב נובוטני

רופא בכיר מומחה בכירורגיית כלי דם, מנהל שירות מחלות אבי העורקים וסעיפיו. מתמחה בניתוחים וצינטורים של מפרצת, חסימות בכלי דם מרכזיים ופריפארים.

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

פרופ' מיכל לאופר פרל קרדיולוגיה

פרופ' מיכל לאופר פרל

קרדיולוגית בכירה, מנהלת מרפאות הלב ומנהלת שירות אי ספיקת לב באיכילוב, מומחית באי ספיקת לב, קרדיו-אונקולוגיה וקרדיולוגית נשים לגיל המעבר

פרופ' טוביה בן גל קרדיולוגיה

פרופ' טוביה בן גל

מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין

ד"ר בן שדה קרדיולוגיה

ד"ר בן שדה

קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי תל אביב ומתמחה בטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת לב ומיתר לחץ דם ריאתי

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

דיאטת דש (DASH) היא אחת מהשיטות המוכרות ביותר שנועדה לעזור במניעה או בטיפול יתר לחץ דם (יל"ד) בקרב אנשים הסובלים מהמחלה, אשר נקראת גם לחץ דם גבוה. כידוע, לחץ דם גבוה, כמו גם כולסטרול גבוה (LDL), הוא אחד מהגורמים העיקריים למחלות לב ולשבץ מוחי[1].

בדיאטה זו קיימת הגבלה בצריכה של מזון עשיר במלח (נתרן), סוכר ושומן רווי. אבל מה בכל זאת אפשר לאכול ואיך אפשר אפילו לעזור ללחץ הדם לרדת? הנה 7 מאכלים שעשויים לעזור לכם/ן בכך.

ירקות ופירות של דיאטת דאש להורדת לחץ דם גבוה, יתר לחץ דם
צילום: shutterstock | Antonina Vlasova

בננות

עשירה בחומרים מזינים ובסיבים תזונתיים, בננה היא אחד הפירות האהובים על בני האדם. יש חוקרים שחושבים שפרי גן העדן הוא בכלל בננה ולא תפוח. בננה ידועה גם כאחד המקורות העשירים ביותר לאשלגן - מינרל חיוני לבריאות הלב, שתרומתו בהורדת לחץ דם כבר הוכחה במחקרים. בננה בינונית מספקת כ-375 מיליגרם של אשלגן, שזה כ-11% מהצריכה היומית המומלצת לגבר ו-16% לאישה. בננות הן גם מקור למגנזיום ולפיטוכימיקלים, שהם תרכובות הפועלות כנוגדי חמצון. הן גם מכילות כ-5 גרם של סיבים תזונתיים התורמים לתחושת השובע, ובננות בוסריות, שאינן בשלות לגמרי, אף מכילות עמילן עמיד, המשמש כמזון לפרוביוטיקה, החיידקים ה"טובים" שחיים במעיים ומועילים לעיכול, למערכת החיסון, לבריאות המוח ועוד[2].

שוקולד מריר

על פי איגוד הלב האמריקאי מומלץ לאכול שוקולד מריר המכיל 70%-85% קקאו, מה שמעיד על כך שהשוקולד עשיר יותר בפלבנואידים. פלבנואידים הם נוגדי חמצון המרחיבים את כלי הדם ובכך מורידים את לחץ הדם. ממחקרים עולה כי צריכה קבועה של קקאו עשויה להוריד את לחץ הדם בכ-4 נקודות בקרב אנשים שכבר סובלים מלחץ דם גבוה. חשוב להבהיר ולצנן מעט את ההתלהבות – הצריכה היומית של שוקולד מריר צריכה להיות מתונה. צריכה מוגזמת של שוקולד מריר עלולה לגרום להשמנה, ועודף משקל קשור ליתר לחץ דם[3].

דגים שמנים

דגים המכילים כמויות גבוהות של שומן, כגון דג סלומון, הם מקור מצוין לאומגה 3. לאומגה 3 יש יתרונות משמעותיים ללב ולשבץ מוחי, אך הם גם עשויים להפחית את רמות לחץ הדם בדרך עקיפה - באמצעות הפחתת דלקת. מחקרים מראים שצריכה יומית בין 2 ל-3 גרם של שומן אומגה 3 (בערך מנה של כ-100 גרם של סלמון) עשויה להפחית את לחץ הדם בכ-2 נקודות בהשוואה לאלו שלא צרכו אומגה 3 על בסיס יומי[4].

אגוזים וזרעים

זרעי דלעת, זרעי פשתן, זרעי צ'יה, פיסטוק, אגוזי מלך, שקדים ועוד, הם רק חלק מאגוזים וזרעים רבים המהווים מקור מצוין לחומרים מזינים החשובים לאיזון לחץ הדם, בהם סיבים וארגינין. ארגינין היא חומצת אמינו שעוזרת ביצירת תחמוצת חנקן, תרכובת חיונית להרפיית כלי הדם ולהורדת לחץ הדם[5]. בנוסף, אגוזים עשירים במגנזיום ואשלגן, שני מינרלים שמפחיתים את לחץ הדם, ובנוסף הם עשירים בחומצה אולאית - שומן בריא, שעוזר בוויסות הכולסטרול, שבתורו משפר את בריאות העורקים ומפחית את לחץ הדם. החלפה של כ-5% מהשומן הרווי היומי באגוזי מלך עשוי להביא לירידה בלחץ הדם בתוך שישה שבועות. חשוב להימנע מאכילת אגוזים וזרעים עם מלח[6].

יוגורט

חלב הוא מקור טוב לסידן, אשלגן ומגנזיום, חומרים שנמצאו כמסייעים בהורדת לחץ הדם. בנוסף, יוגורט הוא מזון חלבי מותסס – מזון עשיר בפרוביוטיקה, בחיידקים טובים שעוזרים לווסת את לחץ הדם. ממחקרים עולה כי צריכה קבועה של פרוביוטיקה עשויה להפחית את לחץ הדם הסיסטולי בכ-3.6 נקודות ואת לחץ הדם הדיאסטולי בכ-2.4 נקודות. אחוזי שומן גבוהים ביוגורט לא מעלה את לחץ הדם יותר מאשר גרסה דלה או נטולת שומן, אך מומלץ לצרוך יוגורט שאינו מומתק[7].

עשבי תיבול ותבלינים

כשמדברים על צריכת תבלינים, ממש לא מתכוונים למלח. למעשה, לאנשים עם לחץ דם גבוה מומלץ להימנע מהמלחה. אבל תבלינים יכולים להיות פיצוי הולם, טעים ובריא. מחקרים מראים שהוספה לאוכל של 6.6 גרם עשבי תיבול ותבלינים ביום עשור להפחית את לחץ הדם לאחר 4 שבועות בלבד. בין עשבי תיבול והתבלינים המומלצים ניתן למצוא קינמון, כוסברה, ג'ינג'ר, כורכום, כמון, פטרוזיליה, פלפל שחור, שום, בזיליקום, תימין, פפריקה, רוזמרין, אורגנו ועוד[8].

לסיכום, מאכלים מסוימים יכולים לעזור בהפחתת לחץ דם גבוה. לצד זאת, חשוב לזכור שלא מדובר בקסם, וכי תזונה מאוזנת המתמקדת בצריכה מתונה של פירות, ירקות, דגנים מלאים, עדשים ועוד, וזאת לצד הימנעות מעודף מלח, אלכוהול ומזון מעובד, יכולים לעזור הרבה יותר.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות
[3] Ried K, Fakler P, Stocks NP. Effect of cocoa on blood pressure. Cochrane Database of Systematic Reviews 2017, Issue 4. Art. No.: CD008893. https://doi.org/10.1002/14651858.CD008893.pub3. Accessed 27 May 2024.
[4] J Am Heart Assoc. 2022 Jun 7; 11(11): e025071. Published online 2022 Jun 1. doi: 10.1161/JAHA.121.025071.
[5] J Chiropr Med. 2016 Sep; 15(3): 184–189. Published online 2016 Sep 10. doi: 10.1016/j.jcm.2016.06.002.
[6] Journal of the American Heart Association. 2019;8:e011512. 1 May 2019. https://doi.org/10.1161/JAHA.118.011512
[7] Hypertension. 2014;64:897–903. 21 Jul 2014. https://doi.org/10.1161/HYPERTENSIONAHA.114.03469
[8] The American Journal of Clinical Nutrition. VOLUME 114, ISSUE 6, P1936-1948, DECEMBER 2021. https://doi.org/10.1093/ajcn/nqab291

האם המאמר עניין אותך?

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו