דלג לתוכן

10 סיבות לאכול רימון

עשיר בנוגדי חמצון, מפחית לחץ דם, משפר את תפקוד הלב והמוח, ואפילו תורם לפוריות – מחקרים מצביעים על כך שהרימון הוא הרבה יותר מפרי עונתי המסמל את חגי תשרי. על יתרונותיו בכתבה שלפניכם/ן

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 09/09/2025 תאריך עדכון: 22/10/2025
4 דקות קריאה
רימון הוא אחד הפירות העשירים והמרשימים ביותר שקיימים בטבע – גם בטעם, גם במראה וגם בערכים תזונתיים. לאורך אלפי שנים שימש הרימון ברפואה המסורתית כצמח מרפא, וכיום גם המדע המודרני מוצא בו רכיבים פעילים שעשויים לתרום לבריאות הלב, כלי הדם, מערכת העיכול, הזיכרון, ואפילו לאיזון לחץ הדם.

אמנם לא כל היתרונות שיוחסו לו הוכחו במחקרים קליניים רחבי היקף, אך קיים בסיס מחקרי הולך ומתרחב שמצביע על כך שזהו פרי בעל פוטנציאל בריאותי משמעותי, שכדאי להכיר ולשלב בתפריט בכל ימות השנה, ולא רק בתקופת החגים.

רימון
צילום: depositphotos

10 היתרונות הבריאותיים של הרימון

הפחתת לחץ דם

מיץ רימון נמצא כמסייע בהורדת לחץ דם, בעיקר בקרב אנשים עם יתר לחץ דם. מטא-אנליזות עדכניות מצביעות על ירידה ממוצעת של כ‑7-8 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי, וכ‑3 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי. ההשפעה מיוחסת לשילוב של פעילות נוגדת חמצון, עיכוב אנזים ACE (המכווץ כלי דם) והגברת ייצור של חנקן חמצני (NO), שמרפה את כלי הדם[1].

עושר בנוגדי חמצון

הרימון נחשב לאחד המקורות העשירים ביותר בנוגדי חמצון, בעיקר בזכות תרכובות ייחודיות כמו פוליפנולים ופוניקלאגינים. מיצים שכללו גם את קליפת הרימון אף הכילו פי 2–3 יותר נוגדי חמצון לעומת מיצים שהופקו רק מהפרי. נתונים אלו מחזקים את ההבנה שלרימון יש פוטנציאל משמעותי בהגנה מפני עקה חמצונית ונזקי רדיקלים חופשיים, שהם בין הגורמים המרכזיים במחלות כרוניות ובהזדקנות התאית[2].

הפחתת סיכון לטרשת העורקים

צריכה יומית של מיץ רימון נמצאה כמפחיתה משמעותית את הסיכון לטרשת עורקים – תהליך שבו שומנים ושיירי כולסטרול מצטברים בדפנות כלי הדם. מחקרים מצביעים על כך ששתייה של 50 מ"ל מיץ רימון ביום במשך שנה עשוי להפחית בכ-30% את עובי הפלאק בדופן העורק. ממצאים אלו מצביעים על תפקיד פוטנציאלי של רימון בהאטת תהליכי ההסתיידות בעורקים ובמניעת מחלות לב וכלי דם[3].

השפעה אנטי-דלקתי

רימון מכיל תרכובות פעילות כמו פוניקלאגין וחומצה אלגית, שהוכחו כמעכבות מסלולים ביוכימיים מרכזיים בתהליך הדלקתי. עיכוב מסלולים אלו מוביל להפחתה בייצור של ציטוקינים פרו-דלקתיים, שנחשבים לגורמים משמעותיים בהתפתחות דלקות כרוניות. השפעות אנטי-דלקתיות אלו נצפו במגוון רקמות בגוף, לרבות במערכת העיכול, הכבד, המפרקים והעור, מה שמרמז על פוטנציאל טיפולי של הרימון במצבים כמו קוליטיס, דלקת מפרקים שגרונית ודלקות נוירולוגיות[4].

איזון כולסטרול ושומנים בדם

ממחקר עולה כי צריכה יומית של מיץ רימון עשויה להפחית רמות הכולסטרול המחומצן LDL בקרב אנשים הסובלים מכולסטרול גבוה, וכן נראתה ירידה מסוימת ברמות הטריגליצרידים, אך ההשפעה הייתה מתונה יותר לעומת השפעתו על כולסטרול. מחקרים רבים מראים שכולסטרול LDL מחומצן, ולא רק רמות LDL גבוהות, מהווה סיכון מוגבר למחלת לב. לכן, חומרים שמפחיתים חמצון של LDL, כמו נוגדי החמצון שנמצאים ברימון, עשויים לשפר את כלי הדם ולהפחית סיכון לאירועים קרדיווסקולריים[5].

שמירה על איזון רמות הסוכר

למרות תכולת הסוכר הטבעית שבו, מיץ רימון משפיע בצורה מאוזנת יחסית על רמות הסוכר בדם, ואינו גורם לעלייה חדה בגלוקוז כפי שניתן היה לצפות מפרי מתוק. מחקרים מצביעים על כך שהוא עשוי לשפר את הרגישות לאינסולין בתאים, לעכב את ספיגת הסוכר מהמזון, ואף להעלות את רמות ההורמון GLP-1 - הורמון מעיים שתורם לוויסות רמות הסוכר ולתחושת שובע. תכונות אלו הופכות את הרימון לפרי מתאים לשילוב גם בתפריט של אנשים עם תנגודת לאינסולין או נטייה לסוכרת, כל עוד צורכים אותו במידה[6].

שיפור תפקוד קוגניטיבי

לרימון מיוחסת יכולת נוגדת חמצון שמגיעה גם אל המוח, שם היא מסייעת להפחתת תהליכים דלקתיים ונזקי עקה חמצונית – שני גורמים מרכזיים בירידה קוגניטיבית ובהתפתחות מחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר. מחקר קליני שכלל מבוגרים עם ירידה בזיכרון הקשורה לגיל מצא כי שתייה יומית של מיץ רימון במשך 4 שבועות שיפרה ביצועים במבחני זיכרון מילולי, ואף הראתה שינויים חיוביים בסריקות fMRI המעידות על פעילות מוחית טובה יותר באזורים הקשורים ללמידה וזיכרון. ממצאים אלו מציגים פוטנציאל בשמירה על תפקודי המוח בגיל המבוגר ובהאטת תהליכים של ירידה בקוגניציה[7].

תרומה לפוריות הגבר

הרימון נחקר גם בהקשר של בריאות הפוריות, בעיקר בזכות פעילותו האנטי-אוקסידנטית החזקה שמגינה על תאי הרבייה מנזקי עקה חמצונית. מחקר קליני בקרב גברים עם בעיות פוריות הראה כי צריכה יומית של מיץ רימון בשילוב תמרים במשך 4 שבועות הובילה לשיפור משמעותי במדדים הקשורים לאיכות הזרע – כולל תנועתיות, נפח וריכוז. ההשפעה מיוחסת להפחתת רמות רדיקלים חופשיים בנוזל הזרע ולשיפור הפעילות המטבולית של תאי הזרע[8].

שיפור בריאות מערכת העיכול

לרימון יש גם השפעה משמעותית על אוכלוסיית החיידקים במעי. ישנם סוגים של נוגדי חמצון פוליפנולים המצויים ברימון, אשר עוברים פירוק על ידי חיידקי המיקרוביום ומייצרים תרכובות מועילות בשם אורוליתינים. תרכובות אלו תורמות להפחתת דלקת מקומית, משפרות את תפקוד מחסום המעי ותומכות ביציבות אוכלוסיית החיידקים הטובים. בנוסף, נמצא כי מיץ רימון ותמציות ממנו מעכבים התפתחות של חיידקים פתוגניים כגון E. coli (אשריכיה קולי) וסלמונלה, ובכך מסייע בהגנה מפני זיהומים במערכת העיכול[9].

שמירה על בריאות העור והפה

לרימון מיוחסות השפעות מגוונות על בריאות העור והפה, הנובעות בעיקר מתכולת נוגדי החמצון מסוג טאנינים ופוליפנולים המצויים בו. מחקרים הראו שתמציות רימון יכולות להגן על העור מפני נזקי קרינה אולטרה-סגולה (UV), להפחית דלקות עוריות ולזרז תהליך החלמה של פצעים. במקביל, נמצא כי חומרים פעילים ברימון פועלים נגד חיידקים מחוללי מחלות בחלל הפה הקשורים לעששת, ובכך מסייעים בהפחתת רובד חיידקים (פלאק), בדלקות חניכיים ואף בשיפור ריח הפה[10].

לסיכום, הרימון הוא הרבה יותר מפרי צבעוני וטעים – הוא מקור עשיר לנוגדי חמצון ולרכיבים פעילים בעלי פוטנציאל בריאותי רחב. אף שהמחקר המדעי עדיין נמשך ולא כל הטענות הוכחו במלואן, ממצאים מצטברים מראים כי שילוב רימון בתפריט היומי יכול לתרום לבריאות הלב, כלי הדם, המוח, העיכול ועוד. בין אם בצורת גרגרים טריים, מיץ טבעי או כתוספת לסלטים ותבשילים – מדובר בפרי שכדאי לאמץ לתפריט לאורך כל השנה.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות
[1] Phytother Res . 2024 May;38(5):2234-2248. doi: 10.1002/ptr.8170.
[2] Adv Biomed Res. 2014 Mar 25;3:100. doi: 10.4103/2277-9175.129371
[3] Clin Nutr . 2004 Jun;23(3):423-33. doi: 10.1016/j.clnu.2003.10.002.
[4] Nat Med . 2019 Dec;25(12):1822-1832. doi: 10.1038/s41591-019-0675-0.
[5] The American Journal of Clinical Nutrition, Volume 71, Issue 3, March 2000, Pages 757–764, https://doi.org/10.1093/ajcn/71.3.757
[6] Nutr Res . 2011 Jan;31(1):55-60. doi: 10.1016/j.nutres.2010.11.002.
[7] Clin Dev Immunol . 2013:2013:125643. doi: 10.1155/2013/125643. Epub 2013 May 28.
[9] Front. Microbiol., 14 July 2020. Volume 11 - 2020 | https://doi.org/10.3389/fmicb.2020.01619
[10] J Pharm Biomed Anal . 2006 Jun 7;41(3):744-50. doi: 10.1016/j.jpba.2005.12.032. Epub 2006 Feb 2.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
 הילה ישראלי
הילה ישראלי רפואה משלימה
5.0
( 5 חוות דעת )
"על פי בדיקות דם המדדים היו לא טובים, ולאט לאט, עם המון סבלנות והסברים הצלחנו לייצב את המצב. בעזרת תזונה, תוספי ויטמינים מתאימים (היא גם הורידה לי תוספים שלקחתי סתם), פורמולת צמחים מותאמת ובעיקר הרגשתי את הטיפול הרגשי האישי שבעזרתו היה לי אומץ לבצע שינוי."
ד"ר אורלי אישך-אדיב
ד"ר אורלי אישך-אדיב ילדים
מומחית במחלות דרכי עיכול, כבד, ותזונה לילדים ונוער
 שי מן זוהר
שי מן זוהר רפואה משלימה
5.0
( 7 חוות דעת )
"שי רגישה ומקצועית, נוגעת בנקודות הנכונות בהתאם למצב הגופני, מרגישים על הידיים שלה שהיא מטפלת מהלב ויודעת את העבודה כמו שצריך!"
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו