בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
האם את סובלת מכאבי בטן? שלשולים? ירידה במשקל? אצל אנשים שלא אוכלים בשר אכן רואים לעתים קרובות יותר רמות נמוכות של ברזל וויטמין B12, כי מקורם הוא בעיקר מן החי. ה-MCV הנמוך מעיד על חסר ברזל. מכיוון שאת מציינת שאת אוכלת בשר בכמות מספקת, ייתכן שאת סובלת מבעיית ספיגה, מה שגורם גם לרמות הנמוכות של הטריגליצרידים. עוד סיבה היכולה לגרום לרמות נמוכות של טריגליצרידים היא פעילות יתר של בלוטת התריס. אם הבעיה שלך אינה בעיית ספיגה, ניתן להעלות את רמת הברזל על ידי אכילת מאכלים עשירים בברזל, כמו בשר, כבד, מאכלי ים, פירות יבשים, ירקות בעלי עלים ירוקים. עישון, השמנת יתר והמעטה בפעילות גופנית יכולים לתרום לרמה הנמוכה של ה- HDL, "הכולסטרול הטוב". כדאי לפנות לרופא המשפחה ולגסטרואנטרולוג להמשך בירור. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
ראשית, קבלי ברכות על ההחלטה האמיצה. היא אכן לגמרי לא קלה. כדי להגיע לתוצאות של שריפת שומנים והורדת כולסטרול את צריכה להגיע ל-5 שעות הליכה בשבוע. הדופק הגבוה הוא תוצאה של שנים ללא פעילות, שנים של עישון, ואולי עודף משקל קל. המשיכי להתמיד. העלי את הסיבולת ואת נפח הריאות ואז הכל יסתדר, רק קצת סבלנות. הפסקת עישון לאחר כל כך הרבה שנים גורמת לתופעות רבות, וביניהן גם קוצר נשימה. גם זה יסתדר לאחר שהריאות יתנקו. הדופק הרצוי מבחינתך הוא כ-140. בהצלחה בשינוי הנפלא. חזקי ואמצי, ולא להתייאש. הדרך לא קלה, אבל בהחלט שווה לעשות אותה. בברכה יפה וולנסקי - מאמנת כושר אישית וקבוצות. מתמחה באימונים על טרמפולינה, נשים אחרי לידה, ילדים עם בעיות השמנה ואנשים עם מגבלות פיזיות קלות.דואר אלקטרוני: vyaffa@walla.co.il, סלולר: 050-8355085 עוד באינפומד מחשבון דופק המטרה לאימון
הערכים שאת מציינת מתייחסים לנוגדנים שמיוצרים על ידי הגוף. הנוגדנים הללו מיוצרים נגד האנזים Thyroid Peroxidase, אנזים הקשור בתהליכי ייצור ההורמונים המופרשים מבלוטת התירואיד, בלוטת התריס. התוצאות הגבוהות מרמזות שיש תהליך דלקתי כרוני בבלוטת התריס, אך אין בהן כדי להעיד על תפקוד הבלוטה. אני ממליצה לבקש בדיקות דם של תפקודי בלוטת התריס (TSH, T3, T4) ועם התוצאות שיתקבלו, לפנות לאנדוקרינולוג לצורך בירור. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
ערך חיובי לנוגדן מסוג IgM לווירוס CMV מעיד על הידבקות שהתרחשה לאחרונה ועל מחלה פעילה. האם נדבקת בעבר, או שזוהי הפעם הראשונה שאת נדבקת? מהו רמת הנוגדן בדם? הסיכון להדבקה תוך-רחמית של העובר רב יותר כאשר הזיהום מתרחש בפעם הראשונה. במקרה כזה, הסיכוי לעברת הזיהום לעובר הוא בין 30% ל-50%. הסיכוי שזה יקרה נמוך הרבה יותר כאשר ההידבקות של האם היא הידבקות חוזרת. ישנן בדיקות נוספות שיכולות להעיד על חומרת ההידבקות ולקבוע אם זהו זיהום ראשון או לא. אנא פני לרופא מטפל על מנת לבצע בדיקות נוספות, הן כדי לברר באיזה זיהום מדובר והן כדי לברר אם העובר נדבק בווירוס. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לא ציינת את רמת ההמוגלובין וההמטוקריט, עד כמה נמוכות הרמות שלהם מהנורמה? האם יש תופעות לוואי נוספות? אספירין לא מוריד את רמת ההמוגלובין וההמטוקריט, ולכן איני בטוחה שהערכים הנמוכים קשורים דווקא לאספירין. בהריון יש נטייה להתפתחות של אנמיה מחוסר ברזל. במקרים רבים כדורי ברזל עוזרים מאוד ומחלישים את האנמיה. המשיכי בירור לגבי האנמיה אצל הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
אכן תוצאות הדם מתאימות לאנמיה על רקע חוסר ברזל ששכיחה מאוד בגיל הזה על רקע תזונתי. מקובל לתת טיפול בברזל, ומומלץ לתת אותו עם מיץ תפוזים טבעי, כי ויטמין C עוזר לספיגת ברזל. כמו כן מומלץ להרבות באכילת מזון מגוון מועשר בברזל כמו בשר, ירקות עליים ירוקים (לדוגמא תרד), קטניות ועוד. למידע נוסף- http://www.vh.org/pediatric/patient/pediatrics/cqqa/anemia.html
מגוון רחב של ספרים וסרטים מפורסמים מציגים על פי רוב את חולי השסעת, או חולים במחלות נפש אחרות, כבני אדם אלימים ומסוכנים. אך זהו לא תמיד המצב. מרבית בני האדם הלוקים בשסעת אינם מסוכנים או אלימים. יתר על כן, החולים מעדיפים בדרך כלל להסתגר בתוך עצמם ולהתרחק מן החברה. אולם, ישנם מקרים אשר בהם חולים במחלות נפש, אשר צורכים בנוסף אלכוהול או משתמשים סמים, מציגים התנהגות אלימה ומסוכנת לסובבים אותם. מצד שני, חולים במחלת השסעת יכולים להיות מסוכנים לעצמם. התאבדות היא גורם המוות מספר אחד בקרב חולי שסעת
שאלתכם מאד חשובה. צליאק היא מחלה בה כתוצאה מחשיפת המעי לגלוטן, החלבון הנמצא בקמח חיטה ומוצריו, מתפתחת דלקת, אשר הורסת את הרירית של המעי הדק. רירית המעי הדק חשובה מאד משום שדרכה נספגים כמעט כל אבות המזון שלנו. באנשים וילדים הסובלים מצליאק, רירית המעי הרוסה ולכן אין ספיגה של שומנים, חלבונים, פחמימות, ויטמינים, ברזל וחומרים רבים נוספים וחשובים. אצל כל אדם התמונה ההתחלתית של המחלה יכולה להיות שונה, ומתאימה לחומרת ההרס של רירית המעי הדק ולחומרים החסר בגופו בשל חוסר הספיגה. לדוגמה, חולה שלא סופג שומנים יסבול משלשולים מרובים ומצואה שומנית, חולה שלא סופג ויטמין K יסבול מבעיה בקרישת הדם, חולה שלא סופג פחמימות יסבול משלשולים מרובים וגזים, חולה שלא סופג ברזל יסבול מאנמיה של חסר ברזל, וכן האלה. בהרבה מקרים התמונה בהתחלה קלה וממוקדת לחוסר המסויים, ובהמשך היא מחמירה ומופיעים שלשולים וירידה במשקל בשל כך שכל אבות המזון אינם נספגים. מובן שישנם מקרים בהם הנזק לרירית אינו מתקדם לנזק טוטאלי, והחולים מצליחים לספוג חלק מאבות המזון, אולם מקרים אלה פחות שכיחים. אבחנה של מחלת צליאק נעשית על ידי בדיקות דם המזהות את הנוגדן הטיפוסי למחלה. זוהי בדיקת הדם שאצל בתך היתה חיובית, חזקה ומכוונת מאד למחלת צליאק. כמו כן, עושים ביופסיה של המעי כדי לבדוק את קיומם של התהליך הדלקתי ואת ההרס של הרירית. לאחר האבחנה, הטיפול במחלה הוא דיאטה נטולת גלוטן לכל החיים, דבר המוביל להתאוששות מלאה של רירית המעי הדק ולהיעלמות הסימפטומים של תת-הספיגה. זוהי אכן דיאטה לא פשוטה כלל ומאד מגבילה, אולם אי שמירה על דיאטה זו תוביל להיווצרות דלקת של הרירית והרס שלה. בשנים האחרונות מתחזקות ההוכחות לכך שדיאטה המכילה גלוטן בחולי צליאק, לא רק מובילה להרס של הרירית, לתת-ספיגה של אבות המזון ולתת-תזונה, אלא גם מעלה באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן בלוטות הלימפה הסמוכות למעי. עובדה זו הובילה להמלצה הרפואית החד-משמעית, גם אם הסימפטומים של תת-הספיגה קלים, כמו אצל בתך, להקפיד בחומרה על דיאטה נטולת גלוטן. לסיכום, על אף העובדה שטיפול בתכשירי ברזל טבעי הובילו לשיפור בהרגשה של בתך הקטנה, דיאטה נטולת גלוטן, למרות שהיא קשה מאד, היא חובה עבורה, משום שהיא תמנע את האנמיה, את השלשולים, את הירידה במשקל ואת תת-התזונה שעלולים להופיע ולהוביל לפגיעה בהתפתחותה. הדיאטה גם תמנע התפתחות של סרטן בלוטות הלימפה. אין ספק שהמחלה אינה פשוטה והדיאטה אינה קלה, אולם חשיבותה היא עצומה, וכיום קיימים בכל רשתות השיווק מוצרים ללא גלוטן. רפואה שלמה, ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד