דלג לתוכן

בדיקת קורטיזול ברוק (SALIVARY FREE CORTISOL)

ערוץ בריאות כללית
2 דקות קריאה
קורטיזול הוא הורמון סטרואידי המופרש מתאי בלוטת יותרת הכליה אל זרם הדם, ומשתתף בוויסות תהליכים רבים כגון תגובת דחק (סטרס), תגובות חיסוניות, מטבוליזם של סוכר וחלבונים ועוד. קורטיזול משתחרר בתגובה להפרשת הורמונים אחרים – ACTH מבלוטת יותרת המוח ו-CRH מההיפותלמוס שבמוח. תסמונת קושינג היא הפרעה הורמונלית הנגרמת מעודף קורטיזול בגוף לאורך זמן. מכיוון שריכוז הקורטיזול ברוק משקף את ריכוז הקורטיזול בדם, בדיקת קורטיזול ברוק משמשת ככלי אמין לאבחון תסמונת קושינג[1].

רופאה מחזיקה דוח לקראת בדיקת קורטיזול ברוק
צילום: shutterstock

מטרת הבדיקה

בדיקת קורטיזול ברוק נועדה לזהות רמות גבוהות של קורטיזול ומשמשת לאבחון תסמונת קושינג. בדיקה זו נחשבת לעליונה מול בדיקת קורטיזול בדם ובשתן והוכיחה רגישות גבוהה בזיהוי תסמונת קושינג, גם בשלבים מוקדמים[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

תסמונת קושינג (היפר-קורטיזוליזם) – תסמונת המאופיינת בעודף קורטיזול מסיבות שונות. ניתן לסווג את הסיבות כך[1]:
  • קושינג ממקור חיצוני (אקסוגני):
    • כתוצאה מנטילת קורטיקוסטרואידים לאורך זמן, הסיבה הנפוצה ביותר לתסמונת.
 
  • קושינג ממקור פנימי (אנדוגני):
    • תלוי ACTH – המקור להפרשה עודפת נמצא בבלוטת יותרת המוח.
    • לא תלוי ACTH – המקור להפרשה עודפת נמצא בבלוטת יותרת הכליה.

התסמינים המקושרים ביותר לתסמונת זו הם[3]:
  • עלייה במשקל.
  • הצטברות רקמת שומן באזור הגב, כתפיים ופנים (פני ירח).
  • סימני מתיחה סגולים-ורודים בעור הבטן, ירכיים, חזה וזרועות.
  • עור מצומק ופגיע.
  • החלמה ארוכה מפצעי עור, עקיצות, חתכים.
  • אקנה.

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיימת תמונה קלינית המחשידה לתסמונת קושינג. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].

אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה
את הבדיקה יש לבצע בשעות הלילה, בין השעות 11 לבין 12 בלילה[4].

מהלך הבדיקה
יש לאסוף דגימת רוק לתוך מיכל מיועד. חשוב לתעד את שעת הבדיקה, מכיוון שהפרשת קורטיזול משתנה בהתאם לשעון הביולוגי[4].

לאחר הבדיקה
אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[5].

אזהרות

סיכון: הבדיקה היא אינה פולשנית ולכן לא טומנת בחובה סיכון[6]

פענוח תוצאות

[2]
ערכי הנורמה
<100  ng/dL

 מעל הנורמה
תוצאה גבוהה מהנורמה מעידה על תסמונת קושינג. על מנת לאבחן את הסיבה הגורמת לעלייה ברמות הקורטיזול, יש לבצע בדיקות המשך נוספות.
חשוב לציין כי ביצוע הבדיקה במצבים של סטרס (אשפוז, ניתוח וכו'), אלכוהוליזם, דיכאון ותרופות מסוימות, עלול להגביר את רמות הקורטיזול ולפגום באמינות הבדיקה.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר איריס יעיש
ד"ר איריס יעיש אנדוקרינולוגיה
5.0
( 7 חוות דעת )
"הרופאה הייתה מקצועית, רגישה וסבלנית."
ד"ר טליה דיקר כהן
ד"ר טליה דיקר כהן אנדוקרינולוגיה
אחראית מרפאת אנדוקרינולוגיית מושתלים במרכז הרפואי רבין
פרופ' אדי קרניאלי
פרופ' אדי קרניאלי אנדוקרינולוגיה
מומחה באנדוקרינולגיה,סוכרת והשמנה . ועסק ברפואה מותאמת אישית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו