קורטיזול הוא הורמון סטרואידי המופרש מתאי בלוטת יותרת הכליה אל זרם הדם, ומשתתף בוויסות תהליכים רבים כגון תגובת דחק (סטרס), תגובות חיסוניות, מטבוליזם של סוכר וחלבונים ועוד. קורטיזול משתחרר בתגובה להפרשת הורמונים אחרים – ACTH מבלוטת יותרת המוח ו-CRH מההיפותלמוס שבמוח. תסמונת קושינג היא הפרעה הורמונלית הנגרמת מעודף קורטיזול בגוף לאורך זמן. מכיוון שריכוז הקורטיזול ברוק משקף את ריכוז הקורטיזול בדם, בדיקת קורטיזול ברוק משמשת ככלי אמין לאבחון תסמונת קושינג[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
בדיקת קורטיזול ברוק נועדה לזהות רמות גבוהות של קורטיזול ומשמשת לאבחון תסמונת קושינג. בדיקה זו נחשבת לעליונה מול בדיקת קורטיזול בדם ובשתן והוכיחה רגישות גבוהה בזיהוי תסמונת קושינג, גם בשלבים מוקדמים[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
תסמונת קושינג (היפר-קורטיזוליזם) – תסמונת המאופיינת בעודף קורטיזול מסיבות שונות. ניתן לסווג את הסיבות כך[1]:
קושינג ממקור חיצוני (אקסוגני):
כתוצאה מנטילת קורטיקוסטרואידים לאורך זמן, הסיבה הנפוצה ביותר לתסמונת.
קושינג ממקור פנימי (אנדוגני):
תלוי ACTH – המקור להפרשה עודפת נמצא בבלוטת יותרת המוח.
לא תלוי ACTH – המקור להפרשה עודפת נמצא בבלוטת יותרת הכליה.
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיימת תמונה קלינית המחשידה לתסמונת קושינג. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה את הבדיקה יש לבצע בשעות הלילה, בין השעות 11 לבין 12 בלילה[4].
מהלך הבדיקה יש לאסוף דגימת רוק לתוך מיכל מיועד. חשוב לתעד את שעת הבדיקה, מכיוון שהפרשת קורטיזול משתנה בהתאם לשעון הביולוגי[4].
לאחר הבדיקה אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[5].
אזהרות
סיכון: הבדיקה היא אינה פולשנית ולכן לא טומנת בחובה סיכון[6].
מעל הנורמה תוצאה גבוהה מהנורמה מעידה על תסמונת קושינג. על מנת לאבחן את הסיבה הגורמת לעלייה ברמות הקורטיזול, יש לבצע בדיקות המשך נוספות. חשוב לציין כי ביצוע הבדיקה במצבים של סטרס (אשפוז, ניתוח וכו'), אלכוהוליזם, דיכאון ותרופות מסוימות, עלול להגביר את רמות הקורטיזול ולפגום באמינות הבדיקה.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
תסמונת קושינג 
הורמון TSH 
