דלג לתוכן

בדיקת חומצה פנילגליוקסילית בשתן (PHENYLGLYOXYLIC AC.TOX.U)

ערוץ בריאות כללית
2 דקות קריאה
סטירן (Styrene) היא מולקולה רעילה, חסרת צבע ובעלת ריח מתוק, המתקיימת כנוזל ונוטה להתנדף בקלות. סטירן מיוצר בריכוז נמוך בתהליכים טבעיים על ידי חיידקים וצמחים, אך עיקר הייצור שלה הוא בתעשייה בייצור פלסטיק וגומי המשמשים למגוון מוצרים כגון חומרי אריזה, חומרי בידוד, פיברגלאס וצינורות פלסטיק. סטירן מיוצר גם בתהליכי שריפה ולכן הוא נוכח גם בעשן סיגריות ובעשן הנפלט מרכבים. דרך החשיפה העיקרית לחומר הרעיל היא בשאיפה, אך ריכוז נמוך שלו יכול להימצא גם במי שתייה ובמזון שארוז באריזה המכילה סטירן. בגוף האדם, סטירן מתפרק לחומרים שונים, אחד מהם היא החומצה הפנילגליוקסילית המופרשת בשתן. בבדיקה זו ניתן לזהות את ריכוז החומצה הפנילגליוקסילית בשתן כעדות לחשיפה ולהרעלת סטירן[1].

ידיים עם כפפות מנסות לפתוח כוסית של בדיקת שתן, חומצה פנילגליוקסילית בשתן
צילום: shutterstock | Tati9

מטרת הבדיקה

בדיקה זו משמשת ככלי עזר באבחנת חשיפה לסטירן[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

חשיפה לסטירן עלולה לגרום למגוון תסמינים, בהתאם לדרך החשיפה ולריכוז החומר בסביבה. דרכי החשיפה העיקריות כוללות[3]:
 
  • שאיפה – שאיפת אוויר המכיל סטירן עלולה לגרום ל:
    • גירוי ותחושת שריפה בדרכי הנשימה.
    • הפרשות מוגברות בריריות.
    • צפצופים בנשימה ושיעולים.
    • כאב ראש.
    • בחילה והקאות.
    • חולשה.
    • סחרחורת.
    • חוסר קואורדינציה וקושי בתנועה (אטקסיה).
    • פגיעה בזיכרון.
    • הפרעות בקצב הלב.
    • אובדן הכרה.
  • בליעה – בליעת סטירן עלולה לגרות ולפגוע בריריות מערכת העיכול, ולאחר היספגותה בדם היא יכולה לגרום לדיכוי מערכת העצבים המרכזית ולתסמינים נוירולוגיים בדומה לתסמיני השאיפה.
  • מגע ישיר – מגע של העור עם נוזל או עם אדי סטירן עלול לגרום לגירוי, לכוויות ולדרמטיטיס (דלקת בעור) חריף. חשיפת העיניים לסטירן יכולה לגרום לגירוי, לשריפה, לאודם ולפגיעה בתאי הקרנית. מגע ישיר עם העור והעיניים לרוב לא גורם לתסמינים נוירולוגיים בשל הכמות הקטנה של החומר שנספגת אל תוך הגוף.​​​​​​​

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לחשיפה לסטירן, במיוחד בעובדים.ות בתעשייה בסיכון מוגבר שעלולים להיחשף לחומרים רעילים במסגרת עבודתם.ן. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשת הכנה מוקדמת לביצוע הבדיקה. הבדיקה כוללת איסוף שתן לתוך כלי קיבול שיינתן במעבדה. איסוף השתן צריך להתבצע בסיום משמרת או בסוף יום עבודה. תוצאות יגיעו לרוב תוך מספר ימים[4].

אזהרות

סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[5].

פענוח תוצאות

[4]
תוצאה שלילית
לא זוהו רמות חומצה פנילגליוקסילית בשתן. תוצאה זו מעידה כי הנבדק.ת ככל הנראה לא נחשף/ה לסטירן.

תוצאה חיובית
תוצאה זו יכולה להעיד על חשיפה לסטירן. ביחד עם הופעת התסמינים המתאימים ניתן לבסס אבחנה של הרעלת סטירן.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
פרופ' ניר גלעדי
פרופ' ניר גלעדי נוירולוגיה
נוירולוג בכיר, מנהל המערך הנוירולוגי במרכז הרפואי תל-אביב
ד"ר שרון פינצי
ד"ר שרון פינצי עור ומין
5.0
( 29 חוות דעת )
"ד״ר שרון פינצי מקצועית ונעימה. הרגשתי שהיא מקשיבה לי ומקדישה לי את מלוא תשומת הלב, ושאני בידיים טובות. ממליצה בחום!"
ד"ר מיקי הר-גיל
ד"ר מיקי הר-גיל נוירולוגיה
5.0
( 4 חוות דעת )
"ד"ר הר-גיל מקצועי מאוד, רגיש לסיטואציה, אמפתי ויסודי."

שאלות מתוך פורום כאבי ראש ומיגרנה

בניהולו של פרופ' שלומית יוסט-כץ
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו