דיזנטריה

זיהומים מסוגים שונים יכולים לגרום לדיזנטריה. בישראל זיהומים מחיידקים הם הגורמים השכיחים ביותר, ובעיקר חיידקי השיגלה והסלמונלה. לעיתים הנזק ברירית המעי נגרם לא על ידי החיידקים עצמם, אלא על ידי רעלנים (טוקסינים) שהם מפרישים. הידבקות באמבות נדירה בישראל, אך שכיחה בקרב נוסעים לאזורים כמו מקסיקו, ארצות דרום אמריקה, הודו ואפריקה. יש להדגיש כי שלשול דמי, ממושך לרוב יכול להיגרם גם ממחלות שאינן זיהומיות.

קבוצות סיכון הם אנשים במקצועות מסוימים, בהם עובדי בריאות ואנשים העובדים בתעשיית המזון, אנשים הזקוקים לעזרה בהיגיינה אישית וילדים צעירים מאוד. הזיהום בדרך כלל משפיע על קבוצות הנמצאות במגע, כמו למשל במשפחות, בתי ספר ומשפחתונים.

אבחון של דיזנטריה מתבצע על ידי בחינת כלל התסמינים מהם סובל החולה. ניתן לבצע גם בדיקות צואה שמטרתן לזהות נוכחות של תאי דם לבנים וזיהוי של הפתוגן שגרם למחלה לצורך בחירת הטיפול האנטיביוטי.

הסיבוך השכיח ביותר של דיזנטריה הוא התייבשות שמסכנת את חייו של חולה ללא טיפול. עם זאת, קיימים סיבוכים נוספים שעלולים להתרחש במחלה חמורה, בהם ניקוב מעיים, הרחבה של המעי הגס (Toxic mega colon), פרפורציה של המעי, זיהום של הדם (ספסיס), פרכוסים, אי ספיקת כליות ודלקת מפרקים. 

דיזנטריה לרוב עוברת מעצמה לאחר שלושה עד שבעה ימים, ולכן בדרך כלל אין צורך בטיפול.

עם זאת, חשוב לשתות הרבה נוזלים ולהשתמש בתמיסות רפואיות להחזרת נוזלים במידת הצורך, כדי למנוע התייבשות.

משככי כאבים ללא מרשם כמו אקמול, יכולים לעזור בהקלה על כאבי הבטן והחום. יש להימנע מתרופות נגד שלשולים, כמו לופרמיד, מכיוון שהן עלולות להחמיר את המצב.

יש להישאר בבית לפחות 48 שעות לאחר האירוע האחרון של השלשול, כדי להפחית את הסיכון להעביר את הזיהום לאחרים.

לא תמיד יש צורך לראות את רופא/ת המשפחה כשיש דיזנטריה, מכיוון שהמחלה נוטה לעבור תוך כשבוע. עם זאת, כדאי לראות את רופא המשפחה אם הסימפטומים חמורים או שהם לא מתחילים להשתפר לאחר מספר ימים. יש ליידע את הרופא/ה על נסיעות לחו״ל לאחרונה.

אם התסמינים חמורים או מתמידים, רופא/ת המשפחה עשוי/ה להמליץ על טיפול אנטיביוטיקה קצר מועד. אם יש דיזנטריה קשה מאוד, ייתכן שיהיה צורך באשפוז בבית חולים למשך מספר ימים.

דיזנטריה היא מחלה מדבקת ביותר וניתן להעביר אותה אם האדם החולה אינו נוקט באמצעי הזהירות הנכונים. ניתן להפחית את הסיכון ללקות בדיזנטריה על ידי:

• שטיפת ידיים עם סבון ומים חמים לאחר השימוש בשירותים ובאופן קבוע לאורך כל היום.
• שטיפת ידיים לפני טיפול, אכילה או בישול של אוכל.
• הימנעות מחלוקת מגבות.
• כיבוס בגדי האדם נגוע במים רותחים.

אם מתוכננת נסיעה למדינה בה קיים סיכון גבוה ללקות בדיזנטריה, מומלץ:

לא לשתות את המים המקומיים, אלא אם קיימת ודאות שהם נקיים. אחרת, יש לשתות מים מבקבוקים. אם המים אינם סטריליים, ניתן להרתיח אותם במשך מספר דקות או להשתמש בחומר חיטוי כימי או מסנן.

מומלץ להימנע מניקיון השיניים במי ברז.

• יש להימנע מהוספת קרח במשקאות.
• מומלץ להימנע מאכילת מפירות או ירקות טריים שלא ניתן לקלף לפני האוכל.
• יש להימנע מאוכל ושתייה שנמכרו על ידי רוכלים, למעט משקאות בפחיות או בבקבוקים אטומים כהלכה.