סרטן כליות (Kidney Cancer)

ראשי

תאור

סרטן כליות הינה מחלה אשר בה נוצרים תאים ממאירים (סרטניים) בתוך הצינוריות אשר מהן מורכבת הכליה.

סרטן הכליות (המכונה גם אדנוקרצינומה adenocarcinoma) הינה מחלה אשר בה מתגלים תאים ממאירים (סרטניים) בתוך הציפוי הפנימי של הצינוריות אשר נמצאות בכליות. בגוף האדם שתי כליות, הממוקמות בצידי עמוד השדרה, אחת בכל צד, קצת מעל לגובה המותן. 

הצינוריות הממוקמות בתוך כל אחת מן הכליות אחראיות על סינון וניקוי הדם, ועל הוצאת וניקוי כל תוצרי הלוואי אשר מהם מורכב בסופו של דבר נוזל השתן. נוזל השתן עובר מכל את מן הכליות אל עבר שלפוחית השתן, דרך צינור ארוך מאוד המכונה צינור השופכן. שלפוחית השתן אוגרת בתוכה את נוזל השתן עד להוצאתו מן הגוף.

גידול סרטני אשר מתחיל להתפתח בתוך צינור השופכן או באגן הכליה (החלק של הכליה אשר אוסף את נוזל 
השתן ומנקז אותו אל עבר צינור השופכן) שונה במהותו מסרטן הכליות.

סימפטומים


התסמינים אשר יכולים להצביע על סרטן הכליה כוללים בין השאר נוכחות של דם בשתן והופעתו של גוש בחלל הבטן.

תסמינים אלה, ומגוון תסמינים אחרים יכולים לבוא כתוצאה מהתפרצות סרטנית בתוך הכליה. אולם, ישנן מגוון מחלות אחרות אשר יכולות להיות מלוות בתסמינים דומים. ייתכן ובשלבים הראשוניים לא יופיעו תסמינים כלשהם. ייתכן והתסמינים יופיעו רק לאחר שמימדיו של הגידול הסרטני גדלו. 

מומלץ לגשת ולהיוועץ ברופא במידה והבחנת באחד מן התסמינים אשר מובאים להלן:

·          הופעת דם בשתן
·          ההתפתחות גוש בחלל הבטן
·          הופעת כאב בצד אשר אינו נעלם
·          חוסר תיאבון
·          איבוד משקל ללא כל סיבה הנראית לעין
·          אנמיה (חוסר דם)

סיבות וגורמי סיכון

עישון ושימוש לרעה בזנים מסוימים של תרופות לשיכוך כאבים יכול להגדיל את רמת הסיכון ללקות במחלת סרטן הכליה.

גורמי הסיכון

גורמי הסיכון כוללים ביניהם בין השאר:

·          עישון
·          שימוש לרעה ולאורך זמן בזנים מסוימים של תרופות לשיכוך כאבים אשר נמכרות ללא מרשם
·          תסמונות גנטיות מסוימות כגון: תסמונת הסרטן התורשתית ון-היפל לינדאו  או נשיאת הגן האחראי לסרטן הכליה מסוג קרצינומה פפאפלארית (papillary renal cell carcinoma.)

 

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

על מנת לגלות ולאתר סרטן כליות מבוצעות בדיקות אשר בודקות ובחונות את חלל הבטן:

·          בדיקה גופנית מקיפה ובחינת העבר הרפואי של החולה
·          בדיקות כימיה בדם
·         
בדיקות שתן
·          בדיקת תפקודי הכבד
·         
צילום האגן אשר מבוצע באמצעות הליך תוך ורידי
·          בדיקת אולטרה סאונד
·          בדיקת CT
·         
בדיקת MRI .
·          ביופסיה

ישנם מספר גורמים אשר יכולים להשפיע על הערכת הסיכויים להחלמה ועל בחירת אפשרויות הטיפול במחלה.

הערכת סיכויי ההחלמה ובחירת אפשרויות הטיפול במחלת סרטן כליות תלויים בגורמים המובאים להלן:

·          השלב אשר בו נמצאת המחלה
·          גיל החולה ומצב בריאותו הכללי






פורומים, סרטן השד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הישנות מחלת סרטן השד וחשש לגרורה לאה 09/11/2019 12:24
  • ת 74 ברקע סרטן שד לפני 20 שנה – טופל בכריתה של הגידול כולל 3 בלוטות נגועות כולל הקרנות וכימוטרפיה- במעקב כל השנים. בנוסף לפני 7 שנים סרטן ראשוני בבלוטת התריס ובאונה בריאה ניתן טיפול ניתוחי בלבד לאחרונה חלה עלייה בסמנים C125 מ25 ל30 ל40 במהלך חצי שנה(יש לציין בגיל 47 עברתי כריתת רחם ושחלות). נשלחתי לpet ct. בסריקה נמצאו הממצאים הבאים: 1. מצב לאחר למפקטומיה משד ימין עם קליטה פתולוגית במלאות גודל 3.9 ס"מ עומק 2.2 כנראה במיטת הניתוח שנעשה לפני 20 שנה ועבר הקרנות.ללא קשרי לימפה מוגדלים 2. שלד רקמות רכות- קליטה פתלוגית בגוף T7 ללא ממצא- יחד עם זאת מודגמת חוסר הומוגניות קל בקליטה בשלד מרכזי ופריפרי ללא קליטת פתולוגיות מוקדיות נוספות# לא ספסיפי- לא ניתן לשלול גרורה שאלות: 1. האם כל קליטה פטלוגית בפט סיטי – באיזור צלקת- מיטת הניתוח משמעותה ממאירות או לא ניתן לדעת ללא ביופסיה? יש צורך בכריתה השד? 2. מה משמעות סעיף 2- קליטה פתלוגית בגוף T7 ללא ממצא וכו.. כיצד ניתן לאבחן שמדובר בגרורה(כתוב שלא ניתן לשלול)? האם עושים ביופסיה בחוליה?האם יש צורך בהדמיות נוספות?איך ניתן לדעת? תודה רבה על תגובתך

  • + הוסף תגובה
הישנות ד"ר נעה אפרת בן ברוך 10/11/2019 09:19
  • הדרך הודאית לדעת היא ביופסיה מהשד אין בעיה לבצע מחוליה גם כן ניתן לבצע, אך יש קושי אם רואים רק בפט/סיטי ולא בסיטי. אפשר לבצע MRI של החוליה המדוברת ואז להתקדם.

  • + הוסף תגובה
מינון טמוקסיפן שרון 07/11/2019 11:59
  • שלום ד"ר בן ברוך לפני 3 שנים היה לי סרטן מסוג פאג'ט בשד שמאל. עברתי ניתוח למפקטומי והקרנות. לפני חודשיים עשיתי שיחזור של השד והקטנה של השד השני ליצירת סימטרייה. בפתולוגיה שנלקחה נמצא ריבוי של תאים מסוג LCIS . האונקולוגית שהייתי אצלה המליצה על על טיפול מניעתי בטמוקסיפן 20 מ"ג. קראתי על מחקר שנעשה ב- 2018 והראה שניתן לקחת מינון של 5 מ"ג ולהגיע לתוצאות דומות במניעה עם הרבה פחות תופעות לוואי. מה עמדתך? תודה רבה

  • + הוסף תגובה
טמוקסיפן ד"ר נעה אפרת בן ברוך 07/11/2019 15:55
  • אכן המחקר העלה ש 5 מ"ג מספק האם לא קיבלת כל טיפול תרופתי אחרי אבחון פאג'ט

  • + הוסף תגובה
טמוקסיפן שרון 07/11/2019 20:53
  • תודה רבה על תשובתך. לא קיבלתי כל טיפול תרופתי אלא רק הקרנות

  • + הוסף תגובה
בדיקה מולקולרית חנה55 07/11/2019 13:56
  • שלום רב. רקע: אני בת 55. עברתי כריתת רחם לפני 7 שנים. מזה 3 שנים גלי חום ללא כל טיפול. אבחנה: ILC 1.3cm grade 2 LCIS er 100% pr 50% her2 negativ ki 5% אחרי הביופסה נמסר לי שאצטרך סידרה של הקרנות אחרי הלמפקטומי. עברתי למפקטומי + כריתת בלוטת הזקיף.  בבלוטת הזקיף נמצא ממצא ממאיר בגודל 0.25 ס"מ. ללא חדירת קופסית.  לאחר קבלת תוצאות מהפתולוגיה, הוחלט לשלוח דגימה מהבלוטה לבדיקה מולקולרית בארה"ב.  השאלה שלי היא מדוע שולחים לבדיקה זו? מה המשמעות?

  • + הוסף תגובה
בדיקה ד"ר נעה אפרת בן ברוך 07/11/2019 15:58
  • אני מניחה ששלחו בדיקת אונקוטייפ הבדיקה תעזור בהחלטה באם יש לתת טיפול כימי וטיפול הורמונלי, או שטיפול הורמונלי מספק כטיפול יחיד בנוסף תקבלי הערכה של מידת סיכון להופעת גרורות ב 10 שנים

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!