אפניאה, דום נשימה בשינה (Sleep apnea syndrome)

ראשי

תאור

תסמונת דום נשימה בשינה, המוכרת גם בשם אפניאה, היא הפרעת שינה המלווה בהפסקות נשימה במהלך השינה. משך הפסקת הנשימה הוא בדרך כלל מעל 10 שניות. במקרים רבים הפסקת הנשימה גורמת להתעוררות, אך לא תמיד ירגיש בכך אדם הסובל מאפניאה.


אדם מבוגר משתמש במכשירCRAP במהלך השינה לטיפול בדום נשימה בשינה, אפניאה



אפניאה חסימתית, או דום נשימה חסימתי, היא הצורה הנפוצה יותר של אפניאה בשינה ונובעת בעקבות רפיון שרירי הגרון – שרירים של מערכת הנשימה. קיימים גם מצבים נדירים יותר הגורמים להפסקת נשימה במהלך השינה, בהם דום נשימה עקב הפרעה במרכז המוח, מצב בו לא נשלחים אותות מהמוח אל השרירים האחראיים על הנשימה.

נחירות והשתנקות הם דפוסים באפניאה, אשר יכולים לחזור על עצמם 5 עד 30 פעמים, ואף יותר, בשעה, לאורך כל הלילה, והם פוגעים ביכולת להגיע לשינה עמוקה ומשקמת. 



סימפטומים


הסימנים והתסמינים הנפוצים ביותר לאפניאה בשינה הם:

• נחירות קולניות

• השתנקות במהלך השינה

• התעוררות עם פה יבש

• כאבי ראש בבוקר

• קושי להירדם

• עייפות והירדמות במהלך היום

• קשיים בריכוז במהלך היום

• חוסר סבלנות

נחירות הן אחד התסמינים המובהקים ביותר לדום נשימה בשינה, אך לא כל מי שסובל מאפניאה בהכרח גם נוחר. במידה כאשר קיים חשד לאפניאה בעקבות הופעה של חלק מהתסמינים, יש לפנות לרופא לצורך אבחון.


סיבות וגורמי סיכון

הסיבה לדום נשימה חסימתי היא רפיון השרירים בחלק האחורי של הגרון, אשר גורם להיצרות או לסגירה של דרכי הנשימה. מחסור באוויר מוריד את רמות החמצן בדם. המוח מרגיש את אי היכולת או הקושי בנשימה והוא דואג להעיר את האדם הישן, כדי שיפתח מחדש את דרכי הנשימה. היקיצות הללו הן בדרך כלל כל-כך קצרות שבמרבית המקרים לא ניתן לזכור אותן.

אפניאה יכולה להופיע בכל אדם, כולל בילדים, אך קיימים מספר גורמים אשר מעלים את הסיכון להופעה של דום נשימה בשינה:

• השמנה - משקל יתר מעלה באופן משמעותי את הסיכון לאפניאה. שכבות שומן בחלק העליון של הגוף שליד דרכי האוויר, עלולות להפריע לנשימה. 

• דרכי אוויר צרות – ישנם אנשים עם צוואר/גרון צר אשר משפיע על היצרות דרכי הנשימה.

• מגדר – גברים סובלים פי 2 עד 3 יותר מנשים מאפניאה. עם זאת, הסיכון בנשים גדל לאחר המנופאוזה ובעקבות עלייה במשקל.

• גיל – הפסקות נשימה נפוצות יותר בקרב אנשים מבוגרים.

• היסטוריה משפחתית – הסיכון לאפניאה גדל בקרב אנשים עם בן משפחה הסובל מהבעיה.

• שימוש באלכוהול ותרופות הרגעה – סמי הרגעה מביאים לרפיון שרירים בגרון ועלולים להחמיר מצבים של אפניאה.

עישון – מעשנים נמצאים פי 3 יותר בסיכון לדום נשימה חסימתי, מאנשים שאינם מעשנים. עישון מעלה את הסיכון לדלקתיות והצטברות נוזלים בדרכי האוויר העליונות.

•גודש באף – במקרים בהם יש קושי לנשום דרך האף - הן אם בגלל סיבה אנטומית, הן אם בגלל אלרגיה – גדל הסיכון לדום נשימה בשינה.


תופעות נלוות וסיבוכים

אפניאה היא מצב רפואי רציני שיכול להוביל לסיבוכים כגון:

• עייפות יומית – היקיצות החוזרות ונשנות במהלך הלילה בעקבות הפסקות הנשימה, לא מאפשרות שינה בריאה ונורמלית וגורמות לעייפות במהלך היום. עייפות יומית בדרך כלל מלווה גם בחוסר סבלנות, בדכדוך, בקשיי ריכוז, ובנטייה להירדמות במהלך עבודה, צפייה בטלוויזיה ואף בנהיגה. אנשים עם אפניאה הם בעלי סיכון גבוה יותר לעבור תאונות עבודה ותאונות דרכים.

• לחץ דם גבוה ובעיות לב – דום נשימה בשינה גורם לירידה פתאומית ברמות החמצן בדם, מה שעלול לגרום ללחץ דם גבוה ולהתאמצות של המערכת הקרדיווסקולרית. דום נשימה חסימתי מעלה את הסיכון להתפתחות של יתר לחץ דם, להתקפי לב חוזרים, אי ספיקת לב, לשבץ ולהפרעות בקצב הלב כגון פרפור פרוזדורים (atrial fibrillation).

• סוכרת סוג 2 – אפניאה מעלה את הסיכון להתפתחות תנגודת לאינסולין  ולסוכרת סוג 2.

• תסמונת מטבולית – הפרעה המתאפיינת בלחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, רמות סוכר גבוהות בדם וצמיחה של היקף המותניים. כל אלה מעלים את הסיכון למחלות לב.


אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הרופא ישאל שאלות כדי להתרשם מחומרת הסימנים והתסמינים. במידה ואתם חולקים מיטה עם בן או בת זוג, מומלץ לשאול אותם לפני הפגישה עם הרופא אם הבחינו בהפסקות נשימה, השתנקות או משהו חריג אחר במהלך הלילה. 

במידה והרופא חושד שהמטופל סובל מאפניאה, סביר להניח שהוא יפנה אותו לבדיקת שינה שבה יתבצע מעקב במשך לילה שלם אחר השינה של המטופל. קיימות שתי בדיקות שינה:

פוליסומנוגרפיה 
זוהי בדיקת שינה נפוצה יותר והיא מתבצעת במעבדת שינה. במהלך הבדיקה מחובר המטופל לציוד שבצע ניטור לפעילות הלב, הריאות והמוח, כמו גם לדפוסי הנשימה, לתנועות הגפיים, ולרמות החמצן בדם במהלך השינה.

בדיקה ביתית
בדיקה זו היא פשוטה יותר ופחות מדויקת, אך קיימים מקרים בהם הרופא יסתפק במצאים של בדיקה זו. בבדיקת שינה ביתית, המטופל מחבר לגופו אלקטרודות המחוברות למכשיר שבדרך-כלל מודד את קצב הלב, רמות החמצן בדם, זרימת האוויר ודפוסי נשימה. במידה ונתונים אלו לא יספקו את הרופא, יהיה צורך בבדיקה שינה נוספת במעבדת שינה. 


מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

במקרים של אפניאה קלה, הטיפול בדרך-כלל כרוך בשינוי אורח החיים, כגון הפחתה במשקל, הפסקת עישון, הגבלת שימוש בתרופות הרגעה/שינה ואלכוהול, ושינוי תנוחות השינה. שימוש במדבקות לאף ובכדורי שינה אינם יעילים לטיפול בדום נשימה. 

למקרים של אפניאה בינונית עד קשה, קיימים מספר טיפולים:

מכשיר (CRAP (Continuous Positive Airway Pressure
מכשיר המעביר לחץ אוויר דרך מסכה המורכבת במהלך השינה. באמצעות מכשיר CRAP  קיימת זרימת אוויר בלחץ קבוע ובמקרים רבים נענעות הפסקות השינה. פעמים רבות המכשיר עלול לגרום לתופעות לוואי כגון כאבי ראש, גודש באף, גזים ועוד. בנוסף, אנשים רבים סובלים מאי נוחות הכרוכה בחבישת המסכה, ובמקרים אלו ניתן לערוך התאמות לנוחות המטופל.

סד
התקן הלסתי מותאם ללסתותיו של במטופל הוא לשמור על דרכי האוויר פתוחות. התאמת הסד נעשית על-ידי רופא שיניים והוא עשוי לתרום במקרים קלים עד בינוניים של אפניאה בשינה.

ניתוח
במקרים חמורים יותר, בהם שיטות הטיפול האחרות לא עזרו, יומלץ על הליך כירורגי, שמטרתו לאפשר מעבר חופשי של אוויר. קיימים כמה סוגים של ניתוחים לטיפול בדום נשימה בשינה, סוג הניתוח ייקבע לפי הגורם לבעיה, כגון ניתוח להוצאת שקדים או רקמות אחרות הגורמות לחסימת האוויר, וניתוח להחדרת צינורית לקנה הנשימה כדי ליצור מעבר אוויר חדש.   


מניעה

קיימות מספר דרכים שעשויות חסימת אוויר ובכך למנוע הפסקות נשימה בשינה:

•הפחתת משקל במקרה הצורך.

•הגבלת שימוש בתרופות הרגעה/שינה ואלכוהול.

•שינה על הצד ולא על הגב.

•שיפור תנאי השינה, כגון החשכת החדר והימנעות מצפייה במסכים כגון טלוויזיה וטלפון נייד, לפני השינה.







פורומים סחרחורת וטינטון (רעשים באוזניים)

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
סחרחורות ושיוט ממושכות דודו 17/06/2020 11:49
  • כבר זמן רב סובל מסחרחורת/שיוט וחוסר יציבות. נמצאה לי חולשה במבוך אוזן ימנית מטופל כעת בבטאהיסטין 6 פעמים ביום ודיזותואזיד פעמיים רופא אאג ציין בפני שזה יקח הרבה זמן ולהתמיד. אשמח להערותיך

  • + הוסף תגובה
סחרחורת וחולשה במבחן קלורי. ד"ר יעקב בן דוד 18/06/2020 11:38
  • שלום רב. אם יש חולשה במבחן קלורי באחד הצדדים הטיפול העיקרי הוא שיקום ווסטיבולרי ע"י פיזיותרפיה מתאימה.

  • + הוסף תגובה
אטימות, צפצוף ובדיקה שוקי 08/06/2020 01:59
  • שלום רב דוקטור. אני בת 25 בריאה בדר"כ ולפני כחודש וקצת חוויתי התקף סחרחורת פתאומי עם אטימות וצפצוף באוזן שמאל. באותו רגע הגעתי לאא"ג שניקה את האוזניים ושלח לבדיקת שמיעה שיצאה תקיננ לחלוטין, אוזן שמאל 100% ואוזן ימין 96% אך אמר שזה לא משמעותי וזה כמו 100 והכל תקין...מאז כל כמה ימים יש לי טנטון או בימין או בשמאל וזה מתחיל באטימות פתאומית ולאחריו טנטון ואז נעלם אחרי שניות.אין סחרחורות אבל יש עייפות כללית (אולי בגלל הלימודים האינטנסיבים של התואר) בכל מקרה חזרתי לאא"ג והוא אמר שנכון לעכשיו אין מה לעשות ולחזור לביקורת עוד כמה חודשים. אך שאלתי היא האם תוך חודש אחרי בדיקת השמיעה השמיעה כולה להתדרדר? אני כבר לא יודעת אם אני שומעת טוב או לא וכל הזמן בודקת את השמיעה בכל אוזן...בנוסף הטנטון אומר מופיע אחת לכמה זמן אבל הוא מעורר בהלה ובנוסף התחלתי לפתח רגישות לרעשים..ממש ברמה של מקשיבה לאוזניות בווליום נמוך אחרת זה מטריף אותו ועדיין הרופא טוען שבדיקת השמיעה תקינה ואולי זה מסטרס וזה יכול לעבור לבד....מה ניתן לעשות? אני מאוד מודאגת ובעיקר חוששת ממחלת מנייר....אשמח לדעתך. תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
טינטון וירידה בשמיעה ד"ר יעקב בן דוד 08/06/2020 11:52
  • שלום רב אם בדיקת השמיעה תקינה. ומדי פעם יש טנטון , גם אם באופן חד פעמי היתה סחרחורת עדיין זה לא מחלת מנייר. 17% מהאוכלוסיה חווה טנטון , וכמעט כל אחד חווה טנטון מדי פעם בחייו. לדעתי יש מקום לבדיקות כלליות כמו רמת ויטמין B12, חומצה פולית ותפקודי בלוטת התריס. ומאד מומלץ להפסיק להתעסק כל הזמן עם בדיקת השמיעה והטנטון. דברים אלה מחמירים את המטרד . חרדה ולחץ מחמירים כל מטרד. יחד עם זאת אם תופעות האטימות והסחרחורות חוזרות יש לחזור על בדיקת השמיעה ובדיקת אא"ג שיבצע גם בדיקת המערכת הווסטיבולרית. כדאי להמנע מחשיפה לרעש חזק.

  • + הוסף תגובה
תודה!!!! שוקי 08/06/2020 23:13
  • תודה! קבעתי בדיקות דם כלליות של ויטמינים ותפקודים. נכון להיום אין סחרחורות אבל האטימות והטנטון מפריעים כי מופיעים מדי פעם....תודה!!!!

  • + הוסף תגובה
טינטון וירידה בשמיעה בן 07/06/2020 10:43
  • שלום, עברתי טיפול בתאי לחץ לפני מספר חודשים (כ 15 טיפולים). באחד מהטיפולים פמפמתי את האף , ובאופן חריג שמעתי צפצוף חזק, סחרחורת סיבובית(ורטיגו), ולחץ באוזן. ההרגשות האלה קיימות גם היום כאשר אני מפמם את האף. לאחר כמה ימים כשסיימתי את הטיפול בתא לחץ, נסעתי לצפון (לרמת הגולן)למספר חודשים, ובהם חוויתי מספר התקפי ורטיגו , ירידה בשמיעה ומספר התקפי טנטון. כשירדנו למרכז, לא חוויתי אף התקף או סימפטום כזה או אחר.עברו 7 חודשים מאז שלא חוויתי ורטיגו. בנוסף יש לציין כי יש לי תחושת סתימות באוזן- כאילו יש לי מים באוזן. אם אני מצליח לשחרר את הלחץ באוזן , תחושת הסתימות נעלמת, אבל אני לא מצליח "לפתוח את האוזן". רק במקומות אחרים, למשל שלשום הייתי בכינרת ואיך שהגעתי לשם כל הלחץ באוזן ירד, והשמיעה שלי השתפרה משמעותית. מה זה יכול להיות לדעתך? תודה.

  • + הוסף תגובה
טנטון וירידה בשמיעה בן 07/06/2020 10:50
  • אני מצליח לשחרר את הלחצים רק באוזן ימין בקלות רבה בפעולות כמו בליעה פיהוק וכדומה אבל את אוזן שמאל אני לא מצליח לפתוח, ופמפום האף לא עוזר כי הוא רק מחריף את הסימפטומים באוזן השמאלית. בנוסף יש לציין, כי כאשר אני מתכופף לכמה שניות ואחרי זה מתיישר, אני מרגיש סחרחורות, כמו תחושת שיוט אבל חריפה, כאילו אני עומד בסירה באמצע הים.

  • + הוסף תגובה
טנטון וסחרחורת ד"ר יעקב בן דוד 07/06/2020 21:02
  • כדאי להמנע , לפחות בחודש הקרוב משינויי לחץ כמו קינוח אף בכוח או נסיעות בהבדלי לחץ ניכר . יתכן ונוצר קשר מסוים בין האוזן התיכונה והפנימית כך שהבדלי לחצים מורגשים במערכת האודיו ווסטיבולרית באוזן הפנימית. אם התופעות ממשיכות או מחמירות למרות ההמנעות הנ"ל יש להתייעץ שוב. יתכן ובכל מקרה כדאי לבצע בדיקת CT אוזניים.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!