אפניאה, דום נשימה בשינה (Sleep apnea syndrome)

ראשי

תאור

תסמונת דום נשימה בשינה, המוכרת גם בשם אפניאה, היא הפרעת שינה המלווה בהפסקות נשימה במהלך השינה. משך הפסקת הנשימה הוא בדרך כלל מעל 10 שניות. במקרים רבים הפסקת הנשימה גורמת להתעוררות, אך לא תמיד ירגיש בכך אדם הסובל מאפניאה.


אדם מבוגר משתמש במכשירCRAP במהלך השינה לטיפול בדום נשימה בשינה, אפניאה



אפניאה חסימתית, או דום נשימה חסימתי, היא הצורה הנפוצה יותר של אפניאה בשינה ונובעת בעקבות רפיון שרירי הגרון – שרירים של מערכת הנשימה. קיימים גם מצבים נדירים יותר הגורמים להפסקת נשימה במהלך השינה, בהם דום נשימה עקב הפרעה במרכז המוח, מצב בו לא נשלחים אותות מהמוח אל השרירים האחראיים על הנשימה.

נחירות והשתנקות הם דפוסים באפניאה, אשר יכולים לחזור על עצמם 5 עד 30 פעמים, ואף יותר, בשעה, לאורך כל הלילה, והם פוגעים ביכולת להגיע לשינה עמוקה ומשקמת. 



סימפטומים


הסימנים והתסמינים הנפוצים ביותר לאפניאה בשינה הם:

• נחירות קולניות

• השתנקות במהלך השינה

• התעוררות עם פה יבש

• כאבי ראש בבוקר

• קושי להירדם

• עייפות והירדמות במהלך היום

• קשיים בריכוז במהלך היום

• חוסר סבלנות

נחירות הן אחד התסמינים המובהקים ביותר לדום נשימה בשינה, אך לא כל מי שסובל מאפניאה בהכרח גם נוחר. במידה כאשר קיים חשד לאפניאה בעקבות הופעה של חלק מהתסמינים, יש לפנות לרופא לצורך אבחון.


סיבות וגורמי סיכון

הסיבה לדום נשימה חסימתי היא רפיון השרירים בחלק האחורי של הגרון, אשר גורם להיצרות או לסגירה של דרכי הנשימה. מחסור באוויר מוריד את רמות החמצן בדם. המוח מרגיש את אי היכולת או הקושי בנשימה והוא דואג להעיר את האדם הישן, כדי שיפתח מחדש את דרכי הנשימה. היקיצות הללו הן בדרך כלל כל-כך קצרות שבמרבית המקרים לא ניתן לזכור אותן.

אפניאה יכולה להופיע בכל אדם, כולל בילדים, אך קיימים מספר גורמים אשר מעלים את הסיכון להופעה של דום נשימה בשינה:

• השמנה - משקל יתר מעלה באופן משמעותי את הסיכון לאפניאה. שכבות שומן בחלק העליון של הגוף שליד דרכי האוויר, עלולות להפריע לנשימה. 

• דרכי אוויר צרות – ישנם אנשים עם צוואר/גרון צר אשר משפיע על היצרות דרכי הנשימה.

• מגדר – גברים סובלים פי 2 עד 3 יותר מנשים מאפניאה. עם זאת, הסיכון בנשים גדל לאחר המנופאוזה ובעקבות עלייה במשקל.

• גיל – הפסקות נשימה נפוצות יותר בקרב אנשים מבוגרים.

• היסטוריה משפחתית – הסיכון לאפניאה גדל בקרב אנשים עם בן משפחה הסובל מהבעיה.

• שימוש באלכוהול ותרופות הרגעה – סמי הרגעה מביאים לרפיון שרירים בגרון ועלולים להחמיר מצבים של אפניאה.

עישון – מעשנים נמצאים פי 3 יותר בסיכון לדום נשימה חסימתי, מאנשים שאינם מעשנים. עישון מעלה את הסיכון לדלקתיות והצטברות נוזלים בדרכי האוויר העליונות.

•גודש באף – במקרים בהם יש קושי לנשום דרך האף - הן אם בגלל סיבה אנטומית, הן אם בגלל אלרגיה – גדל הסיכון לדום נשימה בשינה.


תופעות נלוות וסיבוכים

אפניאה היא מצב רפואי רציני שיכול להוביל לסיבוכים כגון:

• עייפות יומית – היקיצות החוזרות ונשנות במהלך הלילה בעקבות הפסקות הנשימה, לא מאפשרות שינה בריאה ונורמלית וגורמות לעייפות במהלך היום. עייפות יומית בדרך כלל מלווה גם בחוסר סבלנות, בדכדוך, בקשיי ריכוז, ובנטייה להירדמות במהלך עבודה, צפייה בטלוויזיה ואף בנהיגה. אנשים עם אפניאה הם בעלי סיכון גבוה יותר לעבור תאונות עבודה ותאונות דרכים.

• לחץ דם גבוה ובעיות לב – דום נשימה בשינה גורם לירידה פתאומית ברמות החמצן בדם, מה שעלול לגרום ללחץ דם גבוה ולהתאמצות של המערכת הקרדיווסקולרית. דום נשימה חסימתי מעלה את הסיכון להתפתחות של יתר לחץ דם, להתקפי לב חוזרים, אי ספיקת לב, לשבץ ולהפרעות בקצב הלב כגון פרפור פרוזדורים (atrial fibrillation).

• סוכרת סוג 2 – אפניאה מעלה את הסיכון להתפתחות תנגודת לאינסולין  ולסוכרת סוג 2.

• תסמונת מטבולית – הפרעה המתאפיינת בלחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, רמות סוכר גבוהות בדם וצמיחה של היקף המותניים. כל אלה מעלים את הסיכון למחלות לב.


אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הרופא ישאל שאלות כדי להתרשם מחומרת הסימנים והתסמינים. במידה ואתם חולקים מיטה עם בן או בת זוג, מומלץ לשאול אותם לפני הפגישה עם הרופא אם הבחינו בהפסקות נשימה, השתנקות או משהו חריג אחר במהלך הלילה. 

במידה והרופא חושד שהמטופל סובל מאפניאה, סביר להניח שהוא יפנה אותו לבדיקת שינה שבה יתבצע מעקב במשך לילה שלם אחר השינה של המטופל. קיימות שתי בדיקות שינה:

פוליסומנוגרפיה 
זוהי בדיקת שינה נפוצה יותר והיא מתבצעת במעבדת שינה. במהלך הבדיקה מחובר המטופל לציוד שבצע ניטור לפעילות הלב, הריאות והמוח, כמו גם לדפוסי הנשימה, לתנועות הגפיים, ולרמות החמצן בדם במהלך השינה.

בדיקה ביתית
בדיקה זו היא פשוטה יותר ופחות מדויקת, אך קיימים מקרים בהם הרופא יסתפק במצאים של בדיקה זו. בבדיקת שינה ביתית, המטופל מחבר לגופו אלקטרודות המחוברות למכשיר שבדרך-כלל מודד את קצב הלב, רמות החמצן בדם, זרימת האוויר ודפוסי נשימה. במידה ונתונים אלו לא יספקו את הרופא, יהיה צורך בבדיקה שינה נוספת במעבדת שינה. 


מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

במקרים של אפניאה קלה, הטיפול בדרך-כלל כרוך בשינוי אורח החיים, כגון הפחתה במשקל, הפסקת עישון, הגבלת שימוש בתרופות הרגעה/שינה ואלכוהול, ושינוי תנוחות השינה. שימוש במדבקות לאף ובכדורי שינה אינם יעילים לטיפול בדום נשימה. 

למקרים של אפניאה בינונית עד קשה, קיימים מספר טיפולים:

מכשיר (CRAP (Continuous Positive Airway Pressure
מכשיר המעביר לחץ אוויר דרך מסכה המורכבת במהלך השינה. באמצעות מכשיר CRAP  קיימת זרימת אוויר בלחץ קבוע ובמקרים רבים נענעות הפסקות השינה. פעמים רבות המכשיר עלול לגרום לתופעות לוואי כגון כאבי ראש, גודש באף, גזים ועוד. בנוסף, אנשים רבים סובלים מאי נוחות הכרוכה בחבישת המסכה, ובמקרים אלו ניתן לערוך התאמות לנוחות המטופל.

סד
התקן הלסתי מותאם ללסתותיו של במטופל הוא לשמור על דרכי האוויר פתוחות. התאמת הסד נעשית על-ידי רופא שיניים והוא עשוי לתרום במקרים קלים עד בינוניים של אפניאה בשינה.

ניתוח
במקרים חמורים יותר, בהם שיטות הטיפול האחרות לא עזרו, יומלץ על הליך כירורגי, שמטרתו לאפשר מעבר חופשי של אוויר. קיימים כמה סוגים של ניתוחים לטיפול בדום נשימה בשינה, סוג הניתוח ייקבע לפי הגורם לבעיה, כגון ניתוח להוצאת שקדים או רקמות אחרות הגורמות לחסימת האוויר, וניתוח להחדרת צינורית לקנה הנשימה כדי ליצור מעבר אוויר חדש.   


מניעה

קיימות מספר דרכים שעשויות חסימת אוויר ובכך למנוע הפסקות נשימה בשינה:

•הפחתת משקל במקרה הצורך.

•הגבלת שימוש בתרופות הרגעה/שינה ואלכוהול.

•שינה על הצד ולא על הגב.

•שיפור תנאי השינה, כגון החשכת החדר והימנעות מצפייה במסכים כגון טלוויזיה וטלפון נייד, לפני השינה.







פורומים סחרחורת וטינטון (רעשים באוזניים)

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
טינטון בלתי נסבל.. נשאר בלי ברירות ריקי 27/09/2020 03:14
  • היי החל מינואר הופיע לי פתאום טינטון בשתי האוזניים משום מקום, התעוררתי וזה היה שם ומאז לא חלף. לא הייתי חשוף לרעש יוצא דופן (לא הייתה טראומה אקוסטית). כן עבדתי משרה חלקית בבית קפה אז אני מניח שזה כתוצאה מהחשיפה שם לרעש.. אודיומטריה (עד 8KHZ) חזרה תקינה למרות שאני חושב שיש כנראה איבוד שמיעה סמוי בתדרים הגבוהים יותר/איבוד סינפסות cochlear synaptopathy. בדיקת ABR תקינה גם. עתיד לבצע MRI מוח. הטינטון רק מחמיר למרות שלא נחשפתי מאז תחילת הטינטון לרעש עודף, גם שעבדתי זה היה רק עם אטמים. הטינטון הרס לי את החיים (ביטלתי לימודים באוניברסיטה, לא יכול יותר לנגן על כלי נגינה, לא יכול להתרכז כלל אפילו למשך כמה דקות) ו9 חודשים אחרי זה אני לא רואה שום שיפור אלא רק החמרה, שוקל לסיים את הסבל הזה וזהו, עדיף סרטן על טינטון חמור. הבעיה שאני בחור צעיר.. רק לא מזמן השתחררתי מצה"ל, אני לא רואה את עצמי ממשיך "לחיות" כך כך מעבר לכמה חודשים, הטינטון הרס לי את החיים עוד לפני שהם התחילו. יש משהו שניתן לבצע שהוא לא בולשיט אלא טיפול אמיתי (אני יודע שלא אבל בכל זאת) ? כלומר לא TRT CBT או לקחת בנזודיאזפינים?? יש רופא בארץ שנותן טיפולים נסיוניים? האם כדאי להשתתף במחקרים הרפואיים בארה"ב לדוגמא FX-322 או OTO-413? אני מרגיש גם שפתאום קשה לי להבין דיבור למרות שחזרתי על בדיקת השמיעה לפני כחודש ולא היה שינוי מאז. אם הטינטון בעוצמה כזאת אני לא רואה טעם להמשיך לחיות כי אלה לא חיים.. זה גיהינום. תודה על ההתייחסות.

  • + הוסף תגובה
שכחתי להוסיף כמה פרטים: ריקי 27/09/2020 03:27
  • בדיקות דם תקינות (כולל ויטמינים וTSH), טימפנומטריה תקינה, יש גם לחצים באוזניים (למרות שאני מבין שאם הטימפנומטריה תקינה אין מצב שזה Eustachian Tube Dyfunction?) שהחלו מאז הטינטון ולא חלפו (לאחרונה מנסה להשתמש בסטריונאז לראות אם זה יקל על המלאות באוזניים).

  • + הוסף תגובה
אי שיווי משקל מונאם 25/09/2020 15:38
  • שלום , אני בן 25 לפני כשנה וחצי , התחלתי בחוסר יציבות , אחרי כל הבדיקות CT MRI מוח תקינים , ובוצע בדיקה VHIT תקינה גם , כמובן ידוע שיש לי מגיל שנתיים נקב באוזן שמאל , אחרי בדיקת שמיעה יש ירידה קטנה באזן שמאל , ובוצע בדיקות דם תקינים כולל הכל , והחוסר יציבות קורה שאני בהליכה מסובב שמאל ימין או אחורה , מה אפשר לעשות ?

  • + הוסף תגובה
חוסר יציבות מונאם 25/09/2020 15:42
  • אני אציין גם , הייתה רמת ויטמין D נמוכה , ואני נוטל כדורים יש עלייה ברמה אבל עדיין נמוך, אבל אין שיפור במצב

  • + הוסף תגובה
חוסר יציבות יעקב 26/09/2020 13:00
  • שלום רב יש לברר גם רמת ויטמין B12 ותפקודי בלוטת התריס. עברת , לדעתי , מספיק בדיקות כדי להיות די בטוח שאין כאן מקור מדאיג לבעית חוסר היציהות . בדיקת ENG שיכולה בצורה טובה לברר תפקוד המערכת הווסטיבולרית , לדעתי טוב יותר מה VHIT בדיקת הENG בעיתית מאחר ויש הנקב בעור התוף והמבחן הקלורי עם הזלפת מים לאוזן לא מומלץ. הייתי ממליץ פיזיותרפיה ווסטיבולרית לשיפור היציבות .

  • + הוסף תגובה
חוסר יציבות מונים 26/09/2020 13:26
  • שלום , תודה שעניתי לי , נכון בלוטת התריס ו B12 תקינים , אבל לפני בערך שנה עברתי פיזותרפיה ויסתביולארית , וזה שיפור קצת אבל לא בצורה משמעותית , אתה ממליץ לחזור ולעשות עוד פעם ? ( כי הגעתי למצב ארגיש שזה משהו שנתפס בראש החוסר יציבות )

  • + הוסף תגובה
חוסר יציבות מונים 26/09/2020 14:57
  • גם רציתי לשאול , בבקשה , בסיכום ביקור הראשון רשם הרופא - אבחנה מבדלת ( vestibular paroxysma) זה משהו מפחיד או מה?

  • + הוסף תגובה
בהמשך ל כאבי אוזניים וטינטון יוסי 13/09/2020 13:12
  • לגבי בדיקת השמיע - שכחתי לציין שכן ביצעתי אותה - יצאה תקינה, עם הערה אחת - התעלה באוזן שמאל קטנה יותר מתעלה באוזן ימין(אציין שרוב המוחלט של הכאבים/אוזן פקוקה היא בצד שמאל). בנוסף, האבנים ממשיכים לצאת כאשר אני לוחץ על רקמות השקדים - התופעה אינה פסקה כפי שחשבתי. קראתי שאבני שקדים לפעמים באים עם תסמינים דומים לשלי - כאבי אוזניים/גרון וכו... אציין שוב כי כאב הגרון מאוד נקודתי (דקירות מדי פעם בצד שמאל בנקדוה ספציפית - איפשהו בין האוזן לגרון) האם עדיין ממליץ על BERA? האם אתה ממליץ לעשות בירור לגבי האבנים? אציין עוד דבר, כאשר אני לוחץ עם היד על המצח, ומפעיל כוח זה כנגד זה - הטינטון מתגבר משמעותית, זה לא משהו עדין שאפשר להתבלבל יש התגברות משמעותית בעת הלחיצה שנעלמת כאשר אני מרפה מהלחיצה (הטינטון חוזר לעוצמתו. אשמח לתגובתך. תודה רבה

  • + הוסף תגובה
כאב גרון ואוזניים יעקב 26/09/2020 12:51
  • שלום רב אם הכאב באוזן באותו צד של האבן בשקד יתכן מאד שבוא מוקרן מהשקד. למיטב ידיעתי רק כריתת השקדים יכולה לסיים סופית את בעיית האבנים בשקדים אשר בדרך כלל גורמים גם לריח לא נעים. ניתן לנסות לנקות את השקעים בשקדים עם מטוש טבול במי חמצן 3% באותה תדירות של צחצוח שיניים . אפשר לבצע בדיקת BERA שעוזרת למיקוד מקור הטנטון.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!