אפניאה, דום נשימה בשינה (Sleep apnea syndrome)

ראשי

תאור

תסמונת דום נשימה בשינה, המוכרת גם בשם אפניאה, היא הפרעת שינה המלווה בהפסקות נשימה במהלך השינה. משך הפסקת הנשימה הוא בדרך כלל מעל 10 שניות. במקרים רבים הפסקת הנשימה גורמת להתעוררות, אך לא תמיד ירגיש בכך אדם הסובל מאפניאה.


אדם מבוגר משתמש במכשירCRAP במהלך השינה לטיפול בדום נשימה בשינה, אפניאה



אפניאה חסימתית, או דום נשימה חסימתי, היא הצורה הנפוצה יותר של אפניאה בשינה ונובעת בעקבות רפיון שרירי הגרון – שרירים של מערכת הנשימה. קיימים גם מצבים נדירים יותר הגורמים להפסקת נשימה במהלך השינה, בהם דום נשימה עקב הפרעה במרכז המוח, מצב בו לא נשלחים אותות מהמוח אל השרירים האחראיים על הנשימה.

נחירות והשתנקות הם דפוסים באפניאה, אשר יכולים לחזור על עצמם 5 עד 30 פעמים, ואף יותר, בשעה, לאורך כל הלילה, והם פוגעים ביכולת להגיע לשינה עמוקה ומשקמת. 



סימפטומים


הסימנים והתסמינים הנפוצים ביותר לאפניאה בשינה הם:

• נחירות קולניות

• השתנקות במהלך השינה

• התעוררות עם פה יבש

• כאבי ראש בבוקר

• קושי להירדם

• עייפות והירדמות במהלך היום

• קשיים בריכוז במהלך היום

• חוסר סבלנות

נחירות הן אחד התסמינים המובהקים ביותר לדום נשימה בשינה, אך לא כל מי שסובל מאפניאה בהכרח גם נוחר. במידה כאשר קיים חשד לאפניאה בעקבות הופעה של חלק מהתסמינים, יש לפנות לרופא לצורך אבחון.


סיבות וגורמי סיכון

הסיבה לדום נשימה חסימתי היא רפיון השרירים בחלק האחורי של הגרון, אשר גורם להיצרות או לסגירה של דרכי הנשימה. מחסור באוויר מוריד את רמות החמצן בדם. המוח מרגיש את אי היכולת או הקושי בנשימה והוא דואג להעיר את האדם הישן, כדי שיפתח מחדש את דרכי הנשימה. היקיצות הללו הן בדרך כלל כל-כך קצרות שבמרבית המקרים לא ניתן לזכור אותן.

אפניאה יכולה להופיע בכל אדם, כולל בילדים, אך קיימים מספר גורמים אשר מעלים את הסיכון להופעה של דום נשימה בשינה:

• השמנה - משקל יתר מעלה באופן משמעותי את הסיכון לאפניאה. שכבות שומן בחלק העליון של הגוף שליד דרכי האוויר, עלולות להפריע לנשימה. 

• דרכי אוויר צרות – ישנם אנשים עם צוואר/גרון צר אשר משפיע על היצרות דרכי הנשימה.

• מגדר – גברים סובלים פי 2 עד 3 יותר מנשים מאפניאה. עם זאת, הסיכון בנשים גדל לאחר המנופאוזה ובעקבות עלייה במשקל.

• גיל – הפסקות נשימה נפוצות יותר בקרב אנשים מבוגרים.

• היסטוריה משפחתית – הסיכון לאפניאה גדל בקרב אנשים עם בן משפחה הסובל מהבעיה.

• שימוש באלכוהול ותרופות הרגעה – סמי הרגעה מביאים לרפיון שרירים בגרון ועלולים להחמיר מצבים של אפניאה.

עישון – מעשנים נמצאים פי 3 יותר בסיכון לדום נשימה חסימתי, מאנשים שאינם מעשנים. עישון מעלה את הסיכון לדלקתיות והצטברות נוזלים בדרכי האוויר העליונות.

•גודש באף – במקרים בהם יש קושי לנשום דרך האף - הן אם בגלל סיבה אנטומית, הן אם בגלל אלרגיה – גדל הסיכון לדום נשימה בשינה.


תופעות נלוות וסיבוכים

אפניאה היא מצב רפואי רציני שיכול להוביל לסיבוכים כגון:

• עייפות יומית – היקיצות החוזרות ונשנות במהלך הלילה בעקבות הפסקות הנשימה, לא מאפשרות שינה בריאה ונורמלית וגורמות לעייפות במהלך היום. עייפות יומית בדרך כלל מלווה גם בחוסר סבלנות, בדכדוך, בקשיי ריכוז, ובנטייה להירדמות במהלך עבודה, צפייה בטלוויזיה ואף בנהיגה. אנשים עם אפניאה הם בעלי סיכון גבוה יותר לעבור תאונות עבודה ותאונות דרכים.

• לחץ דם גבוה ובעיות לב – דום נשימה בשינה גורם לירידה פתאומית ברמות החמצן בדם, מה שעלול לגרום ללחץ דם גבוה ולהתאמצות של המערכת הקרדיווסקולרית. דום נשימה חסימתי מעלה את הסיכון להתפתחות של יתר לחץ דם, להתקפי לב חוזרים, אי ספיקת לב, לשבץ ולהפרעות בקצב הלב כגון פרפור פרוזדורים (atrial fibrillation).

• סוכרת סוג 2 – אפניאה מעלה את הסיכון להתפתחות תנגודת לאינסולין  ולסוכרת סוג 2.

• תסמונת מטבולית – הפרעה המתאפיינת בלחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, רמות סוכר גבוהות בדם וצמיחה של היקף המותניים. כל אלה מעלים את הסיכון למחלות לב.


אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הרופא ישאל שאלות כדי להתרשם מחומרת הסימנים והתסמינים. במידה ואתם חולקים מיטה עם בן או בת זוג, מומלץ לשאול אותם לפני הפגישה עם הרופא אם הבחינו בהפסקות נשימה, השתנקות או משהו חריג אחר במהלך הלילה. 

במידה והרופא חושד שהמטופל סובל מאפניאה, סביר להניח שהוא יפנה אותו לבדיקת שינה שבה יתבצע מעקב במשך לילה שלם אחר השינה של המטופל. קיימות שתי בדיקות שינה:

פוליסומנוגרפיה 
זוהי בדיקת שינה נפוצה יותר והיא מתבצעת במעבדת שינה. במהלך הבדיקה מחובר המטופל לציוד שבצע ניטור לפעילות הלב, הריאות והמוח, כמו גם לדפוסי הנשימה, לתנועות הגפיים, ולרמות החמצן בדם במהלך השינה.

בדיקה ביתית
בדיקה זו היא פשוטה יותר ופחות מדויקת, אך קיימים מקרים בהם הרופא יסתפק במצאים של בדיקה זו. בבדיקת שינה ביתית, המטופל מחבר לגופו אלקטרודות המחוברות למכשיר שבדרך-כלל מודד את קצב הלב, רמות החמצן בדם, זרימת האוויר ודפוסי נשימה. במידה ונתונים אלו לא יספקו את הרופא, יהיה צורך בבדיקה שינה נוספת במעבדת שינה. 


מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

במקרים של אפניאה קלה, הטיפול בדרך-כלל כרוך בשינוי אורח החיים, כגון הפחתה במשקל, הפסקת עישון, הגבלת שימוש בתרופות הרגעה/שינה ואלכוהול, ושינוי תנוחות השינה. שימוש במדבקות לאף ובכדורי שינה אינם יעילים לטיפול בדום נשימה. 

למקרים של אפניאה בינונית עד קשה, קיימים מספר טיפולים:

מכשיר (CRAP (Continuous Positive Airway Pressure
מכשיר המעביר לחץ אוויר דרך מסכה המורכבת במהלך השינה. באמצעות מכשיר CRAP  קיימת זרימת אוויר בלחץ קבוע ובמקרים רבים נענעות הפסקות השינה. פעמים רבות המכשיר עלול לגרום לתופעות לוואי כגון כאבי ראש, גודש באף, גזים ועוד. בנוסף, אנשים רבים סובלים מאי נוחות הכרוכה בחבישת המסכה, ובמקרים אלו ניתן לערוך התאמות לנוחות המטופל.

סד
התקן הלסתי מותאם ללסתותיו של במטופל הוא לשמור על דרכי האוויר פתוחות. התאמת הסד נעשית על-ידי רופא שיניים והוא עשוי לתרום במקרים קלים עד בינוניים של אפניאה בשינה.

ניתוח
במקרים חמורים יותר, בהם שיטות הטיפול האחרות לא עזרו, יומלץ על הליך כירורגי, שמטרתו לאפשר מעבר חופשי של אוויר. קיימים כמה סוגים של ניתוחים לטיפול בדום נשימה בשינה, סוג הניתוח ייקבע לפי הגורם לבעיה, כגון ניתוח להוצאת שקדים או רקמות אחרות הגורמות לחסימת האוויר, וניתוח להחדרת צינורית לקנה הנשימה כדי ליצור מעבר אוויר חדש.   


מניעה

קיימות מספר דרכים שעשויות חסימת אוויר ובכך למנוע הפסקות נשימה בשינה:

•הפחתת משקל במקרה הצורך.

•הגבלת שימוש בתרופות הרגעה/שינה ואלכוהול.

•שינה על הצד ולא על הגב.

•שיפור תנאי השינה, כגון החשכת החדר והימנעות מצפייה במסכים כגון טלוויזיה וטלפון נייד, לפני השינה.







פורומים, אף וסינוסים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תחושת גודש ומלאות באוזן לאחר לידה חני 24/09/2019 18:47
  • שלום וברכה. אני כחודש לאחר לידה שניה. מהלך ההריון היה תקין. כשבוע לאחר הלידה התחילה לי תופעה של אטימות באוזן שמאל (לעיתים אף בימין). אני מוצאת את עצמי מנסה לפהק תדיר בכדי לנסות לאוורר את האוזן. עשיתי שטיפת מי מלח ואף קבלתי אבאמיס אך גם זה לא עוזר. בנוסף לכך אני מלאה בליחה צמיגית בגרון. (לא מהחזה)לאחר כל אוכל ושתיה אני מרגישה מלא רוק צמיגי שעולה ונפלט ואף משפיע על הלחץ באוזן. המצב הזה גורם לי לחרדה וללחץ... אשמח לדעת מה ניתן לעשות? והאם זה מצב שקורה לאחר לידה?

  • + הוסף תגובה
פיענוח mri שרלה 16/09/2019 21:22
  • שלום אני בת 36 ובדרך כלל בריאה, במידה וחוטפת משהו זה מסתכם בסינוסים וחולף לאחר טיפול בסינופיד. לפני חודשיים חטפתי התקררות קשה שכללה: צינון, שיעול, ליחה סינוסים למשך כמעט חודש וחצי ופתאום ביום אחד נעלם כלא היה למעט השיעול שעדיין נמשך. בדיוק באותו הזמן כף רגל שמאל שלי החלה לכאוב ובתוך מספר ימים הכאב התחלף ברשימות של כף רגל שמאל ויד שמאל , תחושת הרשימות מתגברת בחום, בלחץ ומתפשטת גם במעלה הרגל... הגעתי לניאורולוגית ששלחה אותי לעשות mri ראש וגילינו להפתעתנו את הדברים הבאים: 1- מלאות בלתי אחידה בסינוס מקסילרי שמאל 2- עיבוי רירית בתאי האטמואיד וסינוס פרונטאלי שמאל 3- Dva בהמיספרה ימנית של המוחון. לאור ממצאים אלו אשמח למענה על מספר שאלות. 1- האם ייתכן איזה שהוא קשר בין הממצאים לבין רדימות הגפיים? 2- מה כל זה אומר ? 3- מהו אופן הטיפול המומלץ במקרים כאלו? תודה על הקריאה ואשמח למענה 🙏 3-

  • + הוסף תגובה
האם הפורום הזה פעיל? אני 19/09/2019 20:12
ריח פה הדסה 07/09/2019 21:45

הצטרפו לאינדקס הרופאים!