בקע טבורי

תשובה:

בין סוגי הניתוחים שעשויים להתבצע נמנים ההליכים הבאים:

• תיקון בקע טבורי. תיקון בקע טבורי הוא הניתוח העיקרי המשמש לבקע טבורי שאינו מתקן את עצמ. זהו טיפול המוענק בדרך כלל במרפאת-חוץ והוא נושא סיכון נמוך. לרוב יוכל ילדכם ללכת הביתה כבר ביום הניתוח. במהלך הניתוח, יקבל ילדכם בדרך כלל הרדמה מקומית. חתך קטן נעשה ממש מתחת לטבור, וכל לולאות המעי ורקמות אחרות שהתבלטו לתוך כיס הבקע נדחפים בחזרה לתוך הבטן. לאחר מכן מתוקנים השרירים והרקמות המחברות של טבעת הטבור, והחתך נסגר, ומותיר אחריו צלקת קטנה בתוך הטבור.
• ניתוח לתיקון מראה הטבור. לעתים הטבור נראה לא-טבעי לאחר ניתוח. הסבירות לכך גבוהה יותר אם הבקע הטבורי היה גדול במיוחד או אם היה עור מיותר מעל הבקע (בקע פרובוסקואידי). במקרים כאלה, ניתן להשתמש בשיטות ניתוח נוספות כדי לשפר את מראה הטבור.

  בעיות הנגרמות על ידי ניתוח לתיקון בקע טבורי הן נדירות מאד, אך עלולות לכלול:

  • זיהום
  • נפיחות מקומית הנגרמת על ידי הצטברות נוזלים במקום הפצע (סרומה).
  • דימום או קרישי דם במקום הפצע (המאטומה).
  • הישנות של הבקע.
  • פציעת חלק מן המעי במהלך הניתוח.

  מה יש לקחת בחשבון

  ניתוח לתיקון בקע טבורי לפני הגיע הילד לגיל חמש לרוב אינו נחוץ. אולם ניתוח עשוי להתבצע מוקדם יותר מכך במקרים הבאים:

  • הבקע גדול (סנטימטר וחצי ברוחבו או יותר) ולא מראה שום סימנים של היסגרות מעצמו עד גיל שנתיים.
  • הילד או ההורים רוצים לתקן את הבקע מסיבות חברתיות, קוסמטיות או אחרות.
  • סיבוכים, כגון הילכדות לולאת מעי בשק הבקע (כליאה או חניקה), מחייבים ניתוח חירום.

תשובה:

טיפול ביתי אינו מתאים לבקע טבורי.

הרופא שלכם ירצה לבדוק את הילד באופן קבוע כדי לראות אם הבקע החל להיסגר. היו ערים לכל סימן לסיבוכים הקשורים לבקע, כגון חניקה, העלולים לדרוש טיפול מיידי.

לאחר הניתוח

אם דרוש ניתוח כדי לתקן בקע טבורי, טיפול ביתי יכול לסייע לילדכם במהלך ההתאוששות.

ילד שזה עתה עבר ניתוח להסרת בקע טבורי יזדקק לתרופות נגד כאב, כגון אקמול, למשך יומיים או יותר. מלאו אחר הוראות רופאכם באשר לטיפול בפצע עד החלמתו, כמו שמירת נקיונו ויובשו של אזור הניתוח. דווחו מיד על כל סימן לזיהום, כגון אדמומיות, נפיחות, ניקוז או חום.

תשובה: ממצאי האולטרסאונד אותם את מתארת מתאימים למצב של הרניה דיאפרגמטית, הרניה בעובר הנגרמת על ידי חולשה של שרירי הדיאפרגמה (סרעפת). חולשה זו מאפשרת לאיברים שונים של הבטן, כגון הכבד, המעי והקיבה לעלות כלפי מעלה, ועל ידי כך לדחוק את הריאות ולהשאיר חלל ריק בבטן. דחיקת הריאות עלולה להאט את הבשלתן. אם זהו החשד לגבי העובר שלך, יש להישאר במעקב, וניתן לבצע פרוצדורה פולשנית המחזקת או סוגרת את שרירי הסרעפת, ועל ידי כך מונעת את הידחקות איברי הבטן מעלה, ומאפשרת גדילה נורמלית של הריאות. למידע נוסף, הייתי פונה לגינקולוג או לרופא מומחה להתפתחות העובר. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

בדרך כלל יאבחן רופא את הבקע הטבורי במהלך בדיקה כללית. במהלך הבדיקה, הרופא שלכם יתבונן בתשומת לב בסימנים הבאים:

• גודלה, צורתה והופעתה הכללית של הבטן של ילדכם, במיוחד האזור שסביב הטבור.
• באם ניתן לדחוף את הבקע לתוך הבטן. במקרה של רוב הבקעים הטבוריים, דבר זה ניתן לביצוע בקלות וללא גרימת כאב.
• גודל טבעת הטבור הפתוחה.

על ילדכם להיות מחומם, נינוח ורגוע במהלך הבדיקה. הרופא שלכם עשוי לרצות להעריך את הבקע במספר תנוחות ויבקש מכם לסייע לילד לעמוד, לשבת או לשכב.

חשוב להגיע לביקורי המשך כדי לאפשר לרופא לעקוב אחר הבקע ולוודא אם הוא נסגר מעצמו.