הרעלת פרצטמול

לכבד חשיבות רבה בסילוק חומרים ורעלים בגופינו. הוא מבצע תפקיד זה בעזרת מספר רב של אנזימים הפועלים על החומרים אותם יש לפנות מהגוף. האנזימים גורמים לכל מיני שינויים כימיים המאפשרים את הפרשת חומרי הפסולת דרך מערכת השתן והצואה.

הפאראצטמול  עובר מספר סוגי שינויים כימיים כאשר כ2% ממנו הופך לחומר כימי רעיל לכבד בשם NAPQI. בשימוש רגיל הכמות המזרעית של ה NAPQIאינה גורמת לנזק כלשהו לכבד והיא מסולקת במהירות מהגוף. על מנת שיתפתח נזק לכבד והרעלה יש צורך בכמות גבוהה ביותר של NAPQI בעקבות הגורמים הבאים:

-          צריכה מוגזמת של פאראצטמול.

-         פעילות ביתר של האנזים שיוצר את התוצר הרעיל.

-          ירידה ברמות האנזימים שמפנות את הפאראצטמול במסלולים הבטוחים.

-          ריקון של מאגרי נוגד החימצון - הגלוטאטיון.

גורמי סיכון שמגבירים את הסיכון להתפתחות של הרעלת פאראצטמול:

-          שתייה כרונית של אלכוהול.

-          שימוש בתרופות נוספות כמו נוגדי פירכוסים או תרופות כנגד שחפת.

-          תת תזונה.

-          גיל מבוגר בהשוואה לילדים מתחת לגיל חמש.

-          עישון.
           

חשוב מאד לברר איזה תרופה בדיוק החולה , כמה כדורים ממנה הוא לקח, באיזה פרק זמן הוא לקח את הכדורים והאם הוא לקח תרופות נוספות יחד איתה.

בבדיקות דם צריך לראות את ריכוז פאראצטמול בדם, לצד רמה של אנזימי הכבד ALT, AST ותפקודי הקרישה שיצביעו על רמת הפגיעה בכבד. בדיקה של רמת האוריאה והקריאטינין בדם לצורך הערכה של תפקוד הכליות.

כאשר יש חשש שמדובר בניסיון אובדני או שהחולה לא מוסר את כל הפרטים צריך לעשות סקירת רעלים כללית לראות האם הוא לא לקח חומרים נוספים.
               

אם החולה פונה בתוך זמן קצר לאחר ההרעלה טיפול בפחם פעיל יכול להוריד את הספיגה של פאראצטמול ולמנוע את התקדמות ההרעלה. גם הקאות יזומות או שטיפות קיבה יכולות לסייע כאשר אין פחם פעיל בנמצא.

אצטילציסטאין (ACETYLCYSTEINE) :  תרופה זו מונעת את ההרעלה, ופגיעה חמורה בכבד או מוות כמעט ולא מופיעות כאשר היא ניתנת בתוך 8 שעות מרגע ההרעלה. חומר זה מסייע לכבד להתמודד עם החומר הרעיל בכך שהוא משחזר את נוגדי החימצון של הכבד.

בחלק מהמדינות בעולם האצטילציסטאין ניתן ישירות לתוך הווריד ובחלקם הוא ניתן בבליעה, ככל הנראה אין הבדלים משמעותיים בין דרכי המתן השונות.

תופעות הלוואי של הטיפול הם בחילות והקאות שמופיעות בכשליש מהמטופלים, בתופעה זו אפשר לטפל על ידי אונדסטרון. במקרים נדירים קיימת תגובה אלרגית לטיפול ובמרבית מהמקרים התגובה היא חלשה ואינה מצריכה טיפול.

אצל חלק מהחולים לאחר התחלת הטיפול עדיין עשוי להיראות כאילו ישנה החמרה בתפקוד הכבד על פי ממצאים מעבדתיים, החמרה זו חולפת לאחר זמן והנזק הכבדי נפסק ולאחריו הכבד מחלים.