היפוגליקמיה (תת-סוכר בדם) אקוטית

תשובה: אתה מתאר שהנך סובל מזה 20 שנה מהיפוגליקמיה ומאוזן על ידי כדור אלטרוקסין. אלטרוקסין הינה תרופה המורכבת מהורמון בלוטת התריס (נקראת גם בלוטת המגן). התרופה משמשת לטיפול בהיפותירואידיזם (תת-פעילות של בלוטת התריס) - מצב בו יש חסר של הורמון בלוטת התריס. היפוגליקמיה מתארת מצב של רמת סוכר נמוכה מדי בדם. לא ברור בדיוק מהי האבחנה שבגינה אתה מטופל באלטרוקסין אך סביר להניח שמדובר באחת מן המחלות הגורמות להיפותירואידיזם. לעומת זאת הסימפטומים שאתה מתאר בהחלט יכולים להתאים לאירועים של היפוגליקמיה. האם אכילה (בעיקר של דברי מתיקה) מקלה על הסימפטומים שלך? על מנת לאבחן האם מדובר באירועים של היפוגליקמיה ניתן למדוד את רמת הסוכר על ידי מכשיר מדידת סוכר (הנמצא בשימוש רחב אצל חולי סוכרת) בעת "התקף" של חרדה \ הזעה \ רעד \ סחרחורות. ישנם מספר מצבים היכולים לגרום לשילוב של היפוגליקמיה ולהיפותירואידיזם: במצב של אוטואימוניות שבו יש הפרעה בוויסות תהליכים דלקתיים בגוף תיתכן דלקת בבלוטת התריס הגורמת להיפותירואידיזם ודלקת בבלוטות יותרת הכליה הגורמת למחלת אדיסון עם אירועים של היפוגליקמיה. בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) אחראית לוויסות מספר רב של הורמונים בגוף. פגיעה בה יכולה לגרום לרמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס וכן לרמות נמוכות של הורמון הגדילה והורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH) היכולות לגרום להיפוגליקמיה. אנו ממליצים לך לבדוק את רמות הסוכר בגוף בעת הופעת אחת התופעות שאתה מתאר ולפנות לבדיקה והערכה על ידי רופא אנדוקרינולוג - מומחה במחלות הורמונליות. אנו מאחלים לך רפואה שלמה.

תשובה: אם בעלך עכשיו סובל מהתקפים של היפוגליקמיה בניגוד לעבר, אז יש צורך בהערכה חדשה של הטיפול באינסולין. ייתכן וגורם המשפיע על משק הסוכר בדם השתנה. האם הדיאטה שלו השתנתה? אם הוא צורך פחות פחמימות עליו להפחית את מינון האינסולין. האם הוא החל להשתמש בתרופות שלא השתמש בהן קודם? תרופות מסויימות משפיעות על משק הסוכר וגם על היכולת לחוש מבעוד מועד במצב של היפוגליקמיה. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא מנוסה בטיפול בחולי סוכרת על מנת לשנות את תוכנית הטיפול, וזאת על ידי שינוי מינון או סוג האינסולין כדי למנוע התקפי היפוגליקמיה.

תשובה: קרניטין היא חומצת אמינו החיונית לפעולה תקינה של השרירים. חסר של קרניטין בדם בילדים נגרם כתוצאה ממחלה גנטית בה יש מוטציה בקרניטין, או באנזימים אחרים הקשורים בו. ביטויי המחלה תלויים ברמת האנזים בגוף - אם החסר חמור, ויש רק 1% מהרמה הנורמלית בגוף, התסמינים קשים וכוללים בעיות בתפקוד שריר הלב הגורמות להרחבת הלב מגיל 2-4 שנים, עד לאי ספיקת לב בגילאים צעירים. בנוסף ישנן בעיות בתפקוד שרירי השלד וירידה ברמות הסוכר בדם בצום. בסוגים מסוימים של חסר קרניטין, או כאשר המוטציה אינה מלאה וישנה רמה של כ 50% מהאנזים בדם, בדרך כלל הביטוי היחיד הוא ירידת רמת הסוכר בדם בצום. הטיפול הוא בתוספת של קרניטין בדיאטה ומתן תוספי קרניטין מרוכזים. למידע נוסף: http://www.carnitor.com/kidney.html

תשובה: מהו ערך הגלוקוז אשר נמדד אצל בנך? האם היה בצום בעת נטילת הבדיקה? מה הייתה סיבת הבדיקה? האם הוא חולה בסוכרת ומטופל באינסולין? שאלות אלו הינן חשובות ביותר ויכולות לתת תשובה מדויקת יותר לשאלתך. תחילה כמה מילים על היפוגליקמיה בילדים באופן כללי. ערך של פחות מ-50 מ"ג לדציליטר מאובחן כרמת גלוקוז נמוכה או היפוגליקמיה בילדים. כשרמת הסוכר מתקרבת לרמה שציינתי, מתחילים לראות סימנים שונים שמצביעים על חומרת הבעיה. כשמתרחשת ירידה מהירה ופתאומית בערכי הגלוקוז ניתן לראות אי שקט, דפיקות לב מואצות, חיוורון, רעב, רעידות, חולשה קיצונית, הזעות מרובות. כשמתרחשת ירידה איטית וממושכת בערכי הגלוקוז ניתן לראות כאבי ראש, בלבול, שינויי התנהגות, חוסר ריכוז, חוסר קואורדינציה. אם משך זמן ההיפוגליקמיה הוא ממושך יותר, ניתן לראות גם פרכוסים וירידה במצב הכרה עד למצב של קומה. הסיבות לבעיה יכולות להיות דיאטה לא נכונה, טיפול באינסולין (אצל חולי סוכרת הנעורים), מחלות מטבוליות שונות, הרעלות (בעיקר אספירין ואלכוהול) ועוד מחלות נדירות יותר. בחזרה לשאלתך, משום שאינני יודע את סיבת ביצוע הבדיקה ואינני מכיר את הרקע הרפואי של בנך, קשה לי לתת תשובה. יתכן שמדובר בבדיקה שבה נמדד ערך סוכר נמוך בטעות, ולכן יש לחזור על הבדיקה. ערכי ה- g6pd נראים תקינים. אם הערכים אמנם מתקרבים לערכים שציינתי והילד נראה לא טוב כבר תקופה ממושכת ומראה כמה מהסימנים שציינתי, יש לגשת בדכיפות לבדיקת רופא ילדים. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד