מיפרצת חדרי הלב (Left ventricular aneurysm)

2 דקות קריאה

כללי
סימפטומים
אבחון ובדיקות
טיפולים ותרופות
שאלות ותשובות

מיפרצת בחדר השמאלי של הלב מהווה התבלטות של דופן החדר השמאלי.
בעת התכווצות הלב (הסיסטולה), קטע זה חסר תנועה, וגורם להפחתת מקטע הפליטה (היחס בין הנפח המוזרק החוצה מחדר שמאל לנפח הכולל, לפני תחילת ההתכווצות).
הרוב המכריע של מיפרצות החדר השמאלי, נוצר כתוצאה מאוטם שריר הלב על רקע מחלת העורקים הכליליים. מבחינים בין מיפרצת אמיתית, שבה דופן החדר הצטלק, נעשה דק והתרחב, כולו מתבלט (במקום להתכווץ) בזמן הסיסטולה, לבין מיפרצת כזובה, שהיא למעשה קרע בדופן החדר אשר נחסם תחילה על ידי קריש דם ובהמשך על ידי הידבקות של כפורת הלב (הפריקרד).
התרחבות מקומית של כפורת הלב, שהיא מעטפת דקה, יוצרת את המראה הכוזב של מיפרצת.
לפני עידן הטיפול בהמסת קריש דם (התרומבוליטי) באוטם והחידוש המהיר של אספקת הדם הכלילית
(על ידי צינתור או בניתוח מיידי), היתה שכיחות המיפרצת כסיבוך של אוטם כ-10%.
כיום התופעה נדירה בהרבה. ככל ששטח המיפרצת גדול יותר, רב הסיכוי להיווצרות קריש דם בדופן. קטעים מקריש זה עלולים להינתק ולהיסחף עם זרם הדם למוח ולאיברים האחרים. בכל שלב בהתהוות המיפרצת, עלול השריר הפגוע להוות מקור להפרעות קצב חדריות מסוכנות.
האזורים המועדים ביותר לכך, הם אזורי הגבול בין המיפרצת לשריר התקין המקיף אותה.

ד"ר אמיר אלעמי

סימפטומים

ההסתמנות הקלינית האופיינית היא תעוקת חזה, במיוחד בהתחשב בעובדה שלכ-60% מן החולים מחלה כלילית תלת-כילית. קוצר נשימה הנובע מפגיעה בתפקוד הסיסטולי והדיאסטולי של הלב, והפרעות קצב פרוזדוריות וחדריות, עד עלפון, או מוות פתאומי.

אבחון ובדיקות

דימות חדר שמאל על ידי צינתור, אקוקרדיוגרפיה, סריקה על ידי איזוטופים, או תהודה מגנטית יאשרו את האבחנה. בעוד שהתחזית לחולים ללא תסמינים טובה, רק 47% עד 70% מן החולים עם תסמינים אלה ישרדו למשך חמש שנים.

טיפולים ותרופות

הטיפול השמרני כולל תרופות נוגדות קרישה, תרופות לטיפול בהפרעות קצב, באי-ספיקת לב ובמחלה הכלילית. ניתוח מומלץ לחולים הלוקים בתעוקה, אי-ספיקת לב, הפרעות קצב חדריות ולעיתים לחולים עם אירועים תסחיפיים נישנים. בניתוח לב פתוח כורתים את המיפרצת. ניתן לסגור את החדר באופן ראשוני או בעזרת טלאי ביולוגי או סינתטי. לחלופין, במקרים שבהם גם השריר הנותר שלא הפך למיפרצת פגוע מאוד, ניתן להחליף את הלב בניתוח השתלת לב. במחקרים המבוצעים כיום מצביעים על אפשרות תאורטית לשתול בדופן הפגוע תאי אב, או תאים שבתהליך של הנדסה גנטית הפכו לתאי שריר לב. תאים אלה, אם יתמקמו במקום הפגוע, עשויים לשקם את כושר ההתכווצות שלו מבלי שיהיה צורך בכריתתו.