יובש בעור

תשובה: יש היום מספר אפשרויות לטיפול באקנה. את לא חייבת להתחיל מהתרופה הכי חזקה שיש. תוכלי להתחיל מאנטיביוטיקה שנקראת מינוציקלין המשמשת לטיפול באקנה. אם הטיפול לא יועיל, שקלי מחדש את הרואקוטן. תופעות הלוואי העיקריות הן רגישות מוגברת לשמש ויובש בעור ובריריות, אשר עלול לגרום לדימום מהאף, אבל אין זה הכרחי. לא כל תופעות הלוואי הידועות על תרופה אכן מתרחשות בפועל בכל מי שנוטל אותה. בכל מקרה, ניתן תמיד להפסיק את השימוש בתרופה אם תופעות הלוואי אינן נסבלות. תוכלי למצוא מידע רב על התרופה בתשובות קודמות באינפומד. אני ממליצה לך לעיין בתשבות (תוכלי למצוא אותן באמצעות מנגנון החיפוש של האתר) וללמוד יותר על התרופה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: לא מצאתי חומר לפיו אם מפסיקים את השימוש בתרופה, האקנה מחמיר עוד יותר מבמצב ההתחלתי. הגיוני כי אם מפסיקים את הטיפול המצב יכול לחזור לקדמותו. אני מניחה שקיבלת עצות מאנשים שטופלו בעבר ומניסיונם, ועם זה אי אפשר להתווכח. עם זאת, הפסקת הטיפול באמצע הוא דבר שנילקח מראש בחשבון, היות שלתרופה זו תופעות לוואי רבות, שלעיתים מצריכות את הפסקתה. תוכלי לקרוא על כך באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug2.asp?dID=14

תשובה: רואקוטן (איזוטרטינואין) היא תרופה הדומה מבחינה כימית לוויטמין A ומשמשת לטיפול בפצעי בגרות. התרופה פועלת על ידי הפחתת הייצור של השמנים הטבעיים של העור ושל החלבון הקרני (קראטין) הנוצר בשכבות החיצוניות של העור. רואקוטן משתייכת בהריון לקטגוריה X - מוכח שהיא גורמת למומים מולדים ולמוות תוך-רחמי של העובר. לגבי הנקה, ככל הנראה יש תוצר פירוק פעיל של התרופה אשר מופרש בחלב, ולכן אי אפשר לשלול נזק לתינוק. העבודות לגבי הנושא הזה אינן חד-משמעיות, והיצרן אוסר על הנקה בעת שימוש בתרופה בטווח של חודש מתום נטילתה. יש סברות אחרות של שקילת נזק מול תועלת. אם נראה כי התועלת בנטילת התרופה היא רבה מן הנזק שבאי נטילתה, ניתן לשקול כן להשתמש בה. היוועצי ברופא עור לגבי טיפולים חלופיים לאקנה, או לחילופין, במומחה הנקה לגבי השלכות של נטילת התרופה על התינוק. יש מרכזי הנקה עם ייעוץ טלפוני. מזל טוב ובהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה:

תסמיני הפסוריאזיס יכולה להופיע במספר דרכים שונות. פסוריאזיס יכולה להיות קלה, עם אזורי גירוי קטנים. כאשר הפסוריאזיס בינונית או קשה, העור העשה דלוק באזורים אדומים מתבלטים ועליהם עור כסוף, רופף ונושר. אם הפסוריאזיס חמורה, העור נעשה מגרד ורגיש, וטלאי העור הגדולים עלולים להיעשות לא נוחים ואף מביכים. הטלאים עלולים להתמזג זה בזה ולכסות אזורים נרחבים מן העור, כגון הגב כולו.

אצל אנשים מסוימים, הפסוריאזיס גורמת לפרקים להיעשות נפוחים, רגישים וכואבים. מצב זה נקרא דלקת פרקים ספחתית. דלקת הפרקים עלולה לפגוע גם בציפורי האצבעות והבהונות, ולגרום לציפורניים להתבקע, לשנות צבע ולהינתק מן המצע שבקצה הבוהן. עור מת עלול להצטבר מתחת לציפורניים.

תסמינים נעלמים (נסוגים) לעתים קרובות גם בלי טיפול, ואז מתפרצים מחדש.