יובש בעור (Dry skin)

תסמיני הפסוריאזיס יכולה להופיע במספר דרכים שונות. פסוריאזיס יכולה להיות קלה, עם אזורי גירוי קטנים. כאשר הפסוריאזיס בינונית או קשה, העור העשה דלוק באזורים אדומים מתבלטים ועליהם עור כסוף, רופף ונושר. אם הפסוריאזיס חמורה, העור נעשה מגרד ורגיש, וטלאי העור הגדולים עלולים להיעשות לא נוחים ואף מביכים. הטלאים עלולים להתמזג זה בזה ולכסות אזורים נרחבים מן העור, כגון הגב כולו.

אצל אנשים מסוימים, הפסוריאזיס גורמת לפרקים להיעשות נפוחים, רגישים וכואבים. מצב זה נקרא דלקת פרקים ספחתית. דלקת הפרקים עלולה לפגוע גם בציפורי האצבעות והבהונות, ולגרום לציפורניים להתבקע, לשנות צבע ולהינתק מן המצע שבקצה הבוהן. עור מת עלול להצטבר מתחת לציפורניים.

תסמינים נעלמים (נסוגים) לעתים קרובות גם בלי טיפול, ואז מתפרצים מחדש.

פסוריאזיס נפוצה יותר אצל מבוגרים מאשר אצל ילדים. נראה שהיא נפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים

פסוריאזיס פוגעת באחוז עד שלושה אחוזים מכלל אוכלוסיית העולם.

פסוריאזיס היא לרוב מתמשכת, נשנית לעתים תכופות (כרונית) ועלולה להיות בלתי צפויה. התסמינים מופיעים לפתע (התפרצות) ואז להשתפר ולהיעלם (נסיגה). המחזור חוזר על עצמו שוב ושוב. במקרים מסוימים, פסוריאזיס עשויה להיעלם ללא טיפול. אולם במקרים בינוניים וקשים, מוטב לטפל בפסוריאזיס כדי שלא תחמיר. חומרת הפסוריאזיס מתבטאת בכמות האדמומיות והתפוררות העור, עובי האזורים הגדולים של טלאי עור מובלטים (רבדים), והאחוז מתוך כלל שטח העור שנפגע. פסוריאזיס קלה גורמת לרבדים המכסים חלק קטן מן הגוף, כגון מרפקים או ברכיים. פסוריאזיס בינונית גורמת ל: •מספר אזורים גדולים של רבדים. •רבדים העלולים לכסות עד 20% משטח העור (שווה ערך לכיסוי שתי הזרועות במלואן). •כאבי פרקים קלים שאינם גורמים לחוסר תפקוד. •החשש שמא הרבדים גלויים לעיניהם של אחרים.

פסוריאזיס קשה כוללת: רבדים העלולים לכסות שטחים גדולים (20%-30%) מן הגוף. פסוריאזיס על הפנים. פסוריאזיס שלבקתי עם רבדים גדולים, מלאים בנוזלים והתפוררות חמורה, או פסוריאזיס אריתרודרמית, עם דלקת חמורה ונשירה (השלה) של העור. דלקת פרקים ספחתית, הכוללת נפיחות מתמשכת בפרקים, רגישות, הגבלת טווח התנועה, או חום ואדמומית בפרקים. מקרים חמורים יכולים להסתיים בהרס המפרק.

פסוריאזיס יכולה לגרום למתח רב ולפגוע בהערכה העצמית. במחקר אחד, אנשים עם פסוריאזיס דיווחו על קשיים בביצוע פעולות יומיומיות בדומה למדווח על ידי הסובלים מסרטן, דלקת הפרקים, מחלת לב, דיכאון ומצבים רפואיים חמורים אחרים.

יש היום מספר אפשרויות לטיפול באקנה. את לא חייבת להתחיל מהתרופה הכי חזקה שיש. תוכלי להתחיל מאנטיביוטיקה שנקראת מינוציקלין המשמשת לטיפול באקנה. אם הטיפול לא יועיל, שקלי מחדש את הרואקוטן. תופעות הלוואי העיקריות הן רגישות מוגברת לשמש ויובש בעור ובריריות, אשר עלול לגרום לדימום מהאף, אבל אין זה הכרחי. לא כל תופעות הלוואי הידועות על תרופה אכן מתרחשות בפועל בכל מי שנוטל אותה. בכל מקרה, ניתן תמיד להפסיק את השימוש בתרופה אם תופעות הלוואי אינן נסבלות. תוכלי למצוא מידע רב על התרופה בתשובות קודמות באינפומד. אני ממליצה לך לעיין בתשבות (תוכלי למצוא אותן באמצעות מנגנון החיפוש של האתר) וללמוד יותר על התרופה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תחושת קור אכן עשויה לקרות בשל חסר בבלוטת התריס ולצורך האבחנה יש לבצע בדיקת דם המעריכה את תפקוד הבלוטה. חסר בבלוטת התריס משמעותו היא שבלוטת התריס מייצרת פחות מדי הורמונים, דבר המאט את הפעילות הביוכימית וקצב חילוף החומרים בגוף. בנוסף לתחושת קור, סימפטומים נוספים אופייניים הם עייפות, האטה בקצב הלב, עליה במשקל, דיכאון, נשירת שיער, עור יבש, עצירות, כאבים וחולשת שרירים. תחושת אי סבילות לקור יכולה לקרות גם באנשים רזים גם בנוכחות תפקוד תקין של בלוטת התריס או כאשר התזונה אינה נכונה.

רואקוטן (איזוטרטינואין) היא תרופה הדומה מבחינה כימית לוויטמין A ומשמשת לטיפול בפצעי בגרות. התרופה פועלת על ידי הפחתת הייצור של השמנים הטבעיים של העור ושל החלבון הקרני (קראטין) הנוצר בשכבות החיצוניות של העור. רואקוטן משתייכת בהריון לקטגוריה X - מוכח שהיא גורמת למומים מולדים ולמוות תוך-רחמי של העובר. לגבי הנקה, ככל הנראה יש תוצר פירוק פעיל של התרופה אשר מופרש בחלב, ולכן אי אפשר לשלול נזק לתינוק. העבודות לגבי הנושא הזה אינן חד-משמעיות, והיצרן אוסר על הנקה בעת שימוש בתרופה בטווח של חודש מתום נטילתה. יש סברות אחרות של שקילת נזק מול תועלת. אם נראה כי התועלת בנטילת התרופה היא רבה מן הנזק שבאי נטילתה, ניתן לשקול כן להשתמש בה. היוועצי ברופא עור לגבי טיפולים חלופיים לאקנה, או לחילופין, במומחה הנקה לגבי השלכות של נטילת התרופה על התינוק. יש מרכזי הנקה עם ייעוץ טלפוני. מזל טוב ובהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

ככל הנראה אכן מדובר ביובש של העור כתוצאה מגירוי יתר, אך כמובן שלא ניתן לאבחן את הבעיה ללא בדיקה של רופא עור. אל דאגה, לא נראה כי גרמת נזק בלתי הפיך. נסה לפנות לסופר-פארם הקרוב וחפש חומר סיכה או קרם לחות מתאים. אם זה לא עוזר, פנה לרופא עור שייתן לך משחה מתאימה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

לא מצאתי חומר לפיו אם מפסיקים את השימוש בתרופה, האקנה מחמיר עוד יותר מבמצב ההתחלתי. הגיוני כי אם מפסיקים את הטיפול המצב יכול לחזור לקדמותו. אני מניחה שקיבלת עצות מאנשים שטופלו בעבר ומניסיונם, ועם זה אי אפשר להתווכח. עם זאת, הפסקת הטיפול באמצע הוא דבר שנילקח מראש בחשבון, היות שלתרופה זו תופעות לוואי רבות, שלעיתים מצריכות את הפסקתה. תוכלי לקרוא על כך באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug2.asp?dID=14

בדיקות המעבדה והסימפטומים שאת מתארת מתאימים לבעיה אנדוקרינית בבלוטת התריס. הסתירה אשר הפתיעה את הרופא שלך היא שהסימפטומים (דיכאון, עייפות, עור יבש ועליה במשקל) מתאימים לתת-פעילות של הבלוטה, בעוד רמת ה- TSH (הורמון מגרה תריס) מתאימה לפעילות יתר של הבלוטה. רמה תקינה של T4 חופשי ו- T3 כולל אינה עומדת בסתירה לפעילות יתר של הבלוטה, משתי סיבות: ראשית, תיתכן פעילות יתר סוב-קלינית שבה רמות ההורמונים תקינות ורק רמת ה- TSH נמוכה. במקרה זה, בדרך כלל מומלץ רק לעקוב אחר בדיקות הדם אחת לחודשיים. שנית, פעילות יתר של בלוטת התריס יכולה להתבטא רק בעלייה של רמת ה- T3 החופשי, אשר רמתו לא נמדדה בבדיקות שביצעת. רמה חיובית של נוגדנים כנגד בלוטת התריס תיתכן הן בפעילות יתר והן בתת-פעילות, ולכן אינה מכוונת לאבחנה. רקע משפחתי של בעיות בבלוטת התריס מחזק גם הוא את החשד שמדובר בבעיה אוטואימונית. מומלץ להשלים את הבירור על ידי מדידה של רמת T3 חופשי ובדקית אולטרסאונד של הבלוטה המוגדלת, על מנת לקבל תמונה ברורה יותר. תוכלי למצוא מידע רב על פעילות יתר ועל תת-פעילות של בלוטת התריס על ידי שימוש במנגנון החיפוש של אינפומד. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

התופעה שאתה מתאר של ידיים קרות בחורף יכולה להתאים לתופעת ריינו. בתופעת ריינו, בעת חשיפה לקור, החולים סובלים מהכחלה של האצבעות, כאב ותחושת הירדמות באצבעות, ובמקרים קיצוניים מופיעות גם שלפוחיות שהן ביטוי לכוויות קור. הסיבה היא כיווץ יתר של כלי הדם באצבעות, והגורם לה אינו ידוע. תופעה זו מופיעה לרוב בפני עצמה, ואין לה משמעות מיוחדת, אך לעיתים רחוקות היא עשויה ללוות מחלות קולגן כגון סקלרודרמה. אין למחלה זו טיפול ספציפי. מומלץ לשמור על הידיים חמות על ידי שימוש בכפפות בחורף. במקרים קיצוניים ביותר יש צורך בטיפול תרופתי בתרופות המרחיבות כלי דם. איני מכירה קשר בין התופעה שאתה מתאר בידיים לבין הקושי בנשימה. יותר סביר שהקושי הזה קשור לאסתמה שלך. אם לא ביצעת בדיקה בחצי השנה האחרונה, מומלץ מאוד לבצע אותה וגם להתייעץ עם מומחה לרפואת ריאות. יתכן שיש צורך להתאים או לשנות את הטיפול התרופתי שאתה מקבל לאסתמה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד