אוסטאוארתרופתיה היפרטרופית

אוסטאוארתרופתיה היפרטרופית (א"ה) היא תסמונת שבה יש שגשוג וריבוי של רקמות עצם ועור בקצות הגפיים, עם ביטוי קליני של עיבוי ונפיחות קצות האצבעות (דמויי אלה - Clubbing), כאבי עצמות ארוכות ולעיתים דלקות במיפרקים רחיקניים.

מלבד מיעוט של מקרים בהם התופעה ראשונית, על בסיס תורשתי, ברוב המקרים התופעה תגובתית לתהליכים חולניים מערכתיים, במיוחד כאלה עם מעורבות הריאות והפרעות חמצון הדם.

בעוד שבעבר, ברוב המקרים התופעה היתה סימן לזיהום ממושך בדרכי הנשימה, כגון שחפת, היום כאשר אוסטאוארתרופתיה היפרטרופית מאובחנת במבוגרים, היא מעלה חשד לגידול בריאות, בין אם ראשוני או גרורתי. לכן תופעה זו, נמנית כראשונה בין התופעות הסב-שאתיות (Paraneoplastic) מבחינת החשיבות והכמות. בנוסף, חולים עם דלקות ממושכות והפרעות תפקוד בוושט, מעיים וכבד וכן זיהומים ממושכים בכלי דם עלולים להציג תופעה זו. בתינוקות וילדים מלווה אוסטאוארתרופתיה היפרטרופית לרוב מומי לב וכלי דם מלידה, כאלה עם הפרעות חמצון הדם.

מקרה מיוחד של אוסטאוארתרופתיה היפרטרופית, אכרופתי (Acropathy) של בלוטת התריס, הוא ביטוי של מחלה ע"ש גרייבס (Graves) עם עיבוי ונפיחות אצבעות הידיים והרגליים. מכיוון שברוב המקרים אוסטאוארתרופתיה היפרטרופית היא תגובתית לתהליך כללי-מערכתי, התופעה מופיעה בארבעת הגפיים בו-בזמן. מאידך, כאשר התופעה ניכרת רק בגף/גפיים בודדים, עולה החשד לקיום תהליך דלקתי-זיהומי מקומי, במיוחד בכלי דם המספקים את אותם גפיים.

בחלק ניכר מהמקרים, התופעה איננה מלווה כלל בתסמינים ורק הרופא המקפיד ישים לב לעיבוי והרחבת קצות האצבעות עם קימור הציפורניים. בצקת הרקמות בבסיסי הציפורניים גם מאפשרת תנודת הציפורן מעלה-מטה בלחץ ישיר.

לעומת זאת, במקרים אחרים, קיים כאב עמוק ושורף לאורך קצות הגפיים. הכאב איננו ממוקם היטב - לרוב ברגליים, ובמיוחד כאשר הן מורדות - פשוטות כלפי מטה. אין בדיקות דם אבחנתיות לתופעה והאבחון נקבע לרוב על ידי זיהוי השינויים בקצות האצבעות עם ממצאי צילומי רנטגן, המדגימים הכפלת קווי הדופן של העצמות, או מיפוי עצם, עם קליטה מוגברת של הסמן הרדיואקטיבי לאורך דפנות העצמות.

אבחון אוסטאוארתרופתיה היפרטרופית חשוב כסימן מוקדם לקיום מחלות חמורות ומשמעותיות אחרות באותו חולה. במקרים רבים, אוסטאוארתרופתיה היפרטרופית איננה מלווה בתלונות מצד החולה ולכן, לא מחייבת טיפול.

האנציקלופדיה הישראלית  לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007