סרטן הכבד

סרטן כבד ראשוני (הפטוצלולר קרצינומה) נוטה לתקוף אנשים שיש להם מומים מולדים בכבד, אנשים שמפריזים בשתיית אלכוהול, או אנשים הלוקים בזיהום כרוני, הנובע ממחלות כמו צהבת מסוג B ו- C, המוכרומטוזיס (כאשר יש יותר מידי ברזל בכבד) וכן שחמת הכבד (צירוזיס). 

יותר מ- 50% מהאנשים שאובחן אצלם סרטן כבד ראשוני, לוקים גם בשחמת הכבד (צלקת בכבד, שנגרמת לעתים קרובות כתוצאה משתיה מופרזת של אלכוהול, מצהבת B ו- C ומהמוכרומטוזיס, מחלות שעלולות לגרום לנזק בלתי הפיך ולאי ספיקת כבד). 

אנשים שסובלים מהמחלה הגנטית המוכרומטוזיס, שמתבטאת בכמויות גדולות מידי של ברזל, נמצאים בסיכון גבוה אף יותר.

חומרים מסרטנים רבים עלולים לגרום להתפתחות של סרטן כבד ראשוני, ביניהם קוטלי עשבים מסוימים וכימיקלים כמו ויניל כלוריד וזרניך. עישון, במיוחד כאשר הוא מלווה בשתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים, מגביר את הסיכון להתפתחות המחלה.  אלפא טוקסין - רעלן מסרטן, שמיוצר על ידי סוג מסוים של עובש, יכול אף הוא לגרום להתפתחות המחלה. אלפטוקסינים נמצאים לעתים בחיטה, בבוטנים, באורז, בתירס ובפולי סויה.

גורמי סיכון נוספים:

·          מין החולה. 
·          משקל. 
·          שימוש בסטרואידים אנבוליים(סטרואידים לבניית הגוף). 
·          היסטוריה של סוכרת. 
·          מחלות מטבוליות תורשתיות.

לא מקובל לבצע באופן גורף, שיקוף לגילוי מוקדם של סרטן הכבד ראשוני, אולם ניתן לשקול ביצוע שיקוף לאנשים שנמצאים בסיכון גבוה. יחד עם זאת המחקרים לא הצליחו לקבוע האם השיקוף יעיל עבור כל החולים. על מנת לאבחן סרטן כבד, יש לשלול תחילה את קיומן של מחלות אחרות, בעלות תסמינים זהים.

אנשים בסיכון גבוה הם אלכוהוליסטים ואנשים הלוקים בצהבת כרונית.

בדיקות נוספות:

בדיקות דם שמודדות את סמני הגידול (מרקרים) –חומרים שרמתם בדם עולה כאשר אדם לוקה במחלת סרטן הכבד עשויות לסייע בקביעת אבחנה. סרטן הכבד מפריש חומר בשם אלפא פטופרוטאין (AFP), שקיים בדרך כלל אצל עוברים ונעלם בזמן הלידה. 

בדיקת אולטרסאונד היא הבדיקה הראשונה שמבצעים בדרך כלל, משום שבאמצעותה ניתן לגלות גידולים בגודל 1 ס"מ. סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) והדמיה בתהודה מגנטית ((MRI עשויות לגלות גידולים קיימים ולסייע בדירוגם, אולם לעתים קרובות הן נותנות תוצאות חיוביות שגויות. ביופסיה היא הבדיקה היחידה שיכולה להבדיל בין גידול שפיר לגידול ממאיר. 

לפרוסקופיה היא בדיקה יעילה לגילוי גידולים קטנים, קביעת ההיקף של שחמת הכבד, או לקיחת דגימה לצורך ביופסיה ועוד. לפרוסקופיה או ביצוע סריקה על-קולית (סריקה באולטרסאונד) במהלך ניתוח.

כל הסוגים של סרטן הכבד קשים לריפוי. סרטן ראשוני בכבד, לעתים רחוקות מתגלה בשלב מוקדם- השלב בו הסיכויים לטפל בו הם הטובים ביותר. גם בסרטן משני בכבד, או בגרורות של סרטן אחר שהתפשטו אל הכבד קשה לטפל, משום שאז מדובר סרטן שכבר התפשט. 

הרשתות הסבוכות של כלי דם ודרכי מרה בכבד מקשות אף הן על ביצוע הניתוח. רוב הטיפולים מתמקדים בשיפור ההרגשה של המטופל ובניסיון להאריך את חייו.

חולים שהתגלו אצלם גידולים בשלבים התחלתיים, אותם ניתן להסיר באמצעות ניתוח, הם בעלי הסיכויים הטובים ביותר להחלים. למרבה הצער, ברוב המקרים של סרטן כבד לא ניתן לבצע ניתוח, אם משום שהסרטן נמצא כבר בשלב מתקדם מידי, או משום שהכבד חולה מידי ולא יעמוד בניתוח. 

במקרים מסוימים ניתן להקטין את הגידולים באמצעות טיפול כימותרפי, ולהביא אותם למצב שיאפשר הסרתם באמצעות ניתוח. 

את אותו תהליך ניתן לעיתים לבצע באמצעות אתנול במקום בכימותרפיה. אין הוכחות לכך שכימותרפיה לאחר ניתוח מעלה את סיכויי ההישרדות של החולה. חולים שהטיפול בהם הצליח והמחלה נמצאת בהפוגה, צריכים להיות במעקב צמוד, על מנת לוודא שהמחלה אינה מתחדשת. 

קריותרפיה – טיפול באמצעות הקפאת הגידול, וצריבה באמצעות אנרגיית גלי רדיו (RFA) לצורך השמדת הגידול, הן שיטות שיכולות לשמש במקרים מסוימים של סרטן כבד. 

טיפולי הקרנות ניתן לבצע בדרכים רבות, אולם יש להם מגבלות, משום שסבילות הכבד להקרנות היא נמוכה. כאשר משתמשים בהקרנות, עושים זאת כדי להקל על תסמינים מחוץ לכבד, או על מנת להקל על כאב בכבד, על ידי כיווץ הגידול. בטיפול באמצעות תסחוף (אמבוליזציה), עושים שימוש בכימותרפיה או בהקרנה, על מנת לעצור את אספקת הדם אל הגידול. בשיטה זו ניתן להשתמש גם לצורך טיפול בגידולים גדולים יותר.

השתלת כבד היא אופציה עבור חולים שיש להם סרטן הכבד וגם שחמת הכבד. זהו הליך שיש בו סיכון רב, אך גם סיכויים לריפוי.

סרטן כבד מתקדם כולל יותר  טיפול טוב אחד. בעזרת כימותרפיה והקרנות במינון נמוך, ניתן לעתים לעצור את התפשטות הסרטן ולהקל על הכאבים, אך יחד עם זאת, התועלת של הטיפולים הללו בסרטן מסוג זה היא קטנה. 

רוב החולים מקבלים משככי כאבים חזקים בשילוב עם תרופות להקלה על בחילות ונפיחות, או לשיפור התיאבון. התרופה בסוראפניב (נקסאוואר) היא הראשונה שמשיגה שיפור ניכר במצבם הכללי של חולים הלוקים בסרטן מתקדם בכבד, ולא ניתן לטפל בהם באמצעות כימותרפיה. 

אנשים הלוקים בסרטן מתקדם בכבד יכולים לבחור להצטרף למחקרים קליניים שבודקים שיטות טיפול חדשות. מחקרים אלו כוללים הקפאת תאי הגידול לצורך השמדתם, שימוש בסוכנים ביולוגיים כמו אינטרפרון או אינטרלוקין-2 במטרה לעודד את המערכת החיסונית לתקוף סרטן כבד באופן נמרץ יותר, ושליחת סוכנים קטלניים ישירות אל התאים הסרטניים, תוך שימוש בחלבונים סינטטיים, שנועדו להשמיד גידולים ספציפיים.