סרטן הכבד

תשובה: מחקר מדצמבר 2007 שפורסם ב-American Journal of Radiology קבע כי במרבית המקרים ניתן לתת בבטחה חומרי ניגוד המכילים גדוליניום. במקרים של אי-ספיקת כליות יש להיזהר בשל אפשרות של NSF (Nephrogenic Systemic Fibrosis)

תשובה: המערכת הפורטלית מנקזת את הדם מן הטחול, הקיבה, הלבלב, המעי הדק והמעי הגס אל תוך ורידים שמתאחדים ויוצרים את וריד השער (הווריד הפורטלי) המוביל אל הכבד. כאן מסתעף וריד השער, ומסתיים בנימים קטנים רבים שנקראים סינוסואידים. הסינוסואידים מאפשרים מעבר של חומרים מזינים שנספגו על ידי הדם מן המעי אל תוך תאי הכבד. אורכו של הווריד הפורטלי כ-8 ס"מ, והוא נוצר בגובה של החוליה המותנית השניה (L2) ומשם עולה כלפי מעלה לכיוון הכבד, ומתחלק לשלוחה ימנית ושלוחה שמאלית (הווריד הפורטלי השמאלי, עליו אתה שואל). השלוחה השמאלית נכנסת אל האונה השמאלית של הכבד. פקקת של הווריד הפורטלי יכולה להיגרם על ידי סיבות שונות: ניתוחי בטן וזיהומים בבטן, שחמת הכבד, מחלות קולגן (כמו, למשל, זאבת, לופוס), מחלות מעי דלקתיות, גידולים שונים (סרטן הלבלב, סרטן בכבד, ממאירויות של הדם), הפרעות של קרישיות יתר (מצבים בהם מסיבות שונות יש נטיה להיווצרות קרישי דם), דלקת של הלבלב, חבלה, גלולות למניעת הריון ועוד. במעל שליש מהמקרים לא נמצאת הסיבה לפקקת, ונראה כי מדובר במחלות קרישיות יתר שלא אובחנו. בחלק מן המקרים, פקקת של הווריד הפורטלי עשויה להיות ללא ביטוי קליני, ולהתגלות כממצא מקרי בבדיקת CT שנערכת מסיבות אחרות. בפקקת כרונית, הביטוי השכיח ביותר הוא דימום מדליות. ביטויים אפשריים נוספים הם הגדלה של הטחול, אנמיה, מיימת וירידה במספר טסיות הדם. בתוצאות בדיקת ה- CT שצירפת לא תוארו גידולים סרטניים בכבד, אלא הפקקת המדוברת, והגדלה קלה של בלוטות לימפה בשער הכבד וברטרופריטונאום. לא תוארו נגעים המתאימים לסרטן או לגרורות. לא ציינת בשאלתך מדוע בוצעה בדיקת ה- CT, ומה הרקע הרפואי הקודם שלך. עליך לשוב עם התוצאות אל הרופא שהפנה אותך אל הבדיקה, ולהשלים את הבירור בהתאם לסימפטומים ולרקע הרפואי שלך. לאחר ממצא של פקקת בווריד הפורטלי מקובל לבצע בדיקת גסטרוסקופיה לשלילת דליות, ובירור של הפרעות קרישיות יתר. "ר ליה עשת - אינפומד

תשובה: לגבי הסיכון לפתח גידול ממאיר בחולי שחמת כבד: חולים בשחמת כבד הם אכן בסיכון גבוה יותר לפתח גידול ממאיר (קרצינומה) בכבד. סטטיסטית, הסיכון הוא כ- 3% לשנה. חולים במרבית הסוגים של הפטיטיס כרונית הם לא בסיכון יתר לפתח גידול ממאיר עד שמתפתחת השחמת. יוצאי דופן הם חולים בהפטיטיס ויראלית מסוג B , שיכולים לפתח קרצינומה בכבד גם בהיעדר שחמת. החולים בסיכון הגבוה ביותר לפתח גידול ממאיר בכבד, הם חולי שחמת שהמחלה הראשונית שלהם היא הפטיטיס B , הפטיטיס C והמוכרומטוזיס (פגיעה באיברים בגוף וביניהם הכבד בשל אגירת ברזל). בגלל ה- "רזרבה" הגדולה שיש לכבד מבחינה תפקודית, חולים עם קרצינומה של הכבד הם לעיתים קרובות אסימפטומטיים בשלבים הראשונים ולכן האבחנה נעשית מאוחר. החשד צריך לעלות בחולה שחמת שהיה עד כה מאוזן ולפתע יצא מאיזון. סימנים נוספים הם: כאבים, ירידה בתאבון, צהבת חסימתית, גוש שניתן למישוש ועוד. דרכי הטיפול הן ניתוחיות או לא ניתוחיות (לדוגמא, כמותרפיה והקרנות). לגבי השתלת כבד כטיפול בשחמת כבד: השתלת כבד היא הטיפול היחיד שיכול למעשה לרפא חולה בשחמת כבד. ההחלטה האם לבצע השתלה תלויה בחומרת המחלה, איכות החיים והיעדר גורמים שלא יאפשרו את ההשתלה. החולה צריך להיות מופנה למרכז רפואי שעוסק בהשתלות כבד, שם תבוצע הערכה האם הוא אכן מועמד מתאים להשתלה.

תשובה: המנגיומות הן הגידול השפיר השכיח ביותר בכבד, אשר נמצא בעיקר בנשים, ולרוב מתגלה בבדיקה אקראית. אבחנת המנגיומה נעשית במספר דרכים: בדיקת CT, בדיקת MRI עם חומר ניגוד, מיפוי תאי דם אדומים או אנגיוגרפיה כבדית. האם הבדיקה אליה נשלחה אימך היא מיפוי תאי דם אדומים? יתכן שאימך לא תוכל לעבור CT עם חומר ניגוד בגלל רגישותה ליוד, ולכן הרופא שלח אותה למיפוי תאי דם אדומים. בנוסף, מיפוי תאי דם אדומים יעשה את האבחנה בין המנגיומה לבין תהליך תופס מקום (ממאירות). להלן קישור לדף מידע רלוונטי. תמצא שם הסבר מפורט על מיפוי תאי דם אדומים: http://www.clalit.org.il/soroka/Content/Content.asp?CID=6&u=546